חופש דת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חופש הדת הוא זכותו של כל אדם לבחור ולקיים את דתו או לא לקיים שום דת על פי שיקוליו האישיים, ולקיים את פולחנה בכל דרך שימצא לנכון לעשות זאת כל עוד אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים. יש שרואים בחופש לא להחזיק בשום דת, זכות נפרדת, הזכות לחופש מדת. חופש הדת הוא הרחבה של חופש המחשבה על ידי הוספת חופש הפולחן והחופש להתאגד על בסיס דתי. בדמוקרטיה ליברלית חופש הדת הוא חלק מחרויות האזרח הנכללות בזכות לחירות.

חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם, אך אינו מוכר על ידי רבות מהדתות בעולם (בהן היהדות, הנצרות והאסלאם)[דרוש מקור].

חופש הדת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופש הדת מובטח במגילת העצמאות של ישראל, אך יש הטוענים שחופש הדת והחופש מדת מתקיימים בישראל באופן חלקי בלבד, וחורגים מהם נושאים כדוגמת:

  • בישראל אין נישואים אזרחיים: נישואין וגירושין מתקיימים על-פי חוק בהתאם לכללי דתם המשותפת של בני הזוג. בני זוג מדתות שונות אינם יכולים להינשא בישראל אלא אם כן דתם מאפשרת זאת, כדוגמת מוסלמי ונוצרייה, או שאחד מהם ימיר את דתו לזו של האחר. בפרט, יהודי אינו יכול להינשא למי שאינו יהודי. יהודי כהן אינו יכול לשאת גרושה לאשה, יהודי המבקש לשאת גרושה זקוק לעדות על כך שאינו כהן, וכל יהודי המבקש להתחתן זקוק לעדות על כך שאינו נשוי.
  • אחדים מחוקי המדינה, כגון "חוק החמץ" ו"חוק החזיר", מטילים על כלל התושבים היהודים הגבלות שמקורן בדת היהודית.
  • יהודים אינם מורשים להתפלל בהר הבית, לעומת מוסלמים, שאמנם לא נמנעת מהם התפילה בהר, אך לעתים מוגבל גיל העולים. אפליה זו הונחה פעמים אחדות לפתחו של בית המשפט העליון, ונפסק כי הגבלות אלה נובעות משיקולים ביטחוניים, ולכן הן בגדר פגיעה מוצדקת בחופש הדת. כמו כן, מוגבלת גישת יהודים המעוניינים להתפלל בקבר יוסף או במקומות אחרים המצויים בשליטת הרשות הפלסטינית משיקולים מדיניים וביטחוניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.