טאו בלווייתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
τ בלווייתן
Cetus constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של τ בלווייתן בקבוצה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים לווייתן
סוג כוכב הסדרה הראשית צהוב
בהירות 3.50
סיווג ספקטרלי G8 V
עלייה ישרה 1h 44m 04.0829s
נטייה ‏14.928″ ‏56′ ‏15°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 5.69
מרחק 11.90 שנות אור
3.65 פרסק
רדיוס 0.77 רדיוסי שמש
מסה 0.81 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.52 מהשמש
טמפרטורה 5,344 K
מהירות סיבוב 1-2 ק"מ/שנייה

τ (טאו) בלווייתן הוא כוכב בקבוצת הכוכבים "לווייתן", שנמצא במרחק של כ-11.9 שנות אור מהשמש, כך שמבין הכוכבים הנראים לעין הוא השביעי בקרבתו אל מערכת השמש (אחרי מערכת אלפא קנטאורי, סיריוס, ε בארידנוס, פרוקיון, 61 בברבור ו-ε באינדיאני). כמו כן הוא אחד הכוכבים הדומים ביותר לשמש מבין הכוכבים הקרובים אליה.

בשל קרבתו ודמיונו לשמש, היווה הכוכב מוקד מחקר לאפשרות של קיום חיים מחוץ למערכת השמש. בשנת 1960 היה כוכב זה, יחד עם ε בארידנוס, הראשון שאליו כוון רדיו-טלסקופ בנסיון לקלוט שידורים המעידים על קיום חיים אינטליגנטיים. נסיונות אלו לא העלו דבר עד היום וכן לא נמצאה עדות לקיומם של כוכבי לכת המקיפים את הכוכב.

מאפייני הכוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת גדלים של τ בלווייתן (ימין) ושל השמש

τ בלווייתן הוא כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי G8. הבהירות הנראית שלו היא 3.50, כך שניתן לראותו בקלות ממקום חשוך. רדיוסו ומסתו קטנים מאלו של השמש בכ-20%, הטמפרטורה על פניו היא כ-5,345 קלווין, מעט פחות מטמפרטורת השמש, ועוצמת ההארה שלו היא מעט יותר ממחצית עוצמת השמש. כוכב לכת המאפשר קיום חיים צריך להמצא במרחק של כ-0.68 יחידות אסטרונומיות, בערך כמו רדיוס המסלול של נוגה.

הכוכב מסתובב סביב עצמו במהירות נמוכה יחסית של 1-2 ק"מ בשנייה והוא משלים סיבוב על צירו בכ-31 ימים. הפעילות המגנטית על פניו מועטה ביחס לשמש ונוצרים על פניו כתמי שמש מועטים. מהירותו המוחלטת של הכוכב היא מעט גבוהה - כ-37 ק"מ בשנייה ונראה שהוא נוצר מחוץ למרכז הדיסקה של שביל החלב ונדד לתוכה מאוחר יותר.

גילו של τ בלווייתן מוערך בכ-10 מיליארדי שנים, בערך כפול מגילה של השמש. שכיחות היסודות הכבדים מהליום על פניו נמוכה משל השמש באופן משמעותי מה שמפחית את הסיכוי לקיומו של כוכב לכת סלעי. תצפיות בתחום התת-אדום הראו שאת הכוכב מקיפה דיסקת אבק קר המשתרעת עד למרחק של כ-55 יחידות אסטרונומיות ממנו. מסת הדיסקה מוערכת ביותר ממסת ארץ לעומת מסת הדיסקה המקיפה את מערכת השמש (חגורת קויפר) המוערכת בכעשירית מסת ארץ בלבד. לעומת זאת לא נמצא עד היום שום כוכב לכת המקיף את הכוכב. אם קיים כוכב לכת כזה, הוא צפוי לספוג פגיעות רבות של אסטרואידים וכוכבי שביט המגיעים מדיסקת האבק ולכן הסיכוי שיווצרו על פניו חיים רב תאיים נמוך.

שכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שכניו של τ בלווייתן הם ננסים אדומים, אך חוץ מהם נמצא במרחק של כ-5.5 שנות אור ממנו הכוכב ε בארידנוס, שנראה משם ככוכב בהיר למדי עם בהירות מדרגה 2.12. השמש תראה מ-τ בלווייתן ככוכב עם בהירות מדרגה 2.64.

במרחק זוויתי של כ-90 שניות קשת מ-τ בלווייתן נמצא ננס אדום עם בהירות מדרגה 13. אם הננס מהווה מערכת כפולה עם τ בלווייתן אז הוא מקיף אותו במרחק של לפחות 325 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 6,000 שנים, אך ככל הנראה השניים לא קשורים זה לזה ורק נמצאים בערך על אותו קו ראייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]