פרוקיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרוקיון
Canis Minor constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של פרוקיון בקבוצת כלב קטן
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלב קטן
שמות נוספים α בכלב קטן
סוג תת-ענק לבן - צהבהב
בהירות 0.40
סיווג ספקטרלי F5 IV-V
עלייה ישרה 07ʰ 39ᵐ 18ˢ
נטייה ‏29″ ‏13′ ‏05°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.65
מרחק 0.03 ± 11.4 שנות אור
0.01 ± 3.5 פרסק
רדיוס 1.86 רדיוסי שמש
מסה 1.5 מסות שמש
עוצמת הארה פי 7.73 מהשמש
טמפרטורה 6,650 K
מערכת
כוכבים נלווים פרוקיון B
פרוקיון B
נתוני תצפית
סוג ננס לבן
בהירות 10.7
סיווג ספקטרלי DA
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 13
רדיוס 0.02 רדיוסי שמש
מסה 0.6 מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.00055 מהשמש
טמפרטורה 9,700 K

פרוקיון או α בכלב קטן הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים כלב קטן. זהו הכוכב השמיני בבהירותו בשמי כדור הארץ, מרחקו 11.4 שנות אור ממערכת השמש והוא מהווה את הקודקוד המזרחי של משושה החורף. זהו למעשה כוכב זוגי, אך הפרש הבהירויות בין שני הכוכבים הוא כל כך גדול, שקשה מאוד להבחין בכוכב העמום מבין השניים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוכב הראשי במערכת הוא פרוקיון-A, כוכב מסוג ספקטרלי F5 IV-V, צבעו לבן - צהבהב והוא פולט אור חזק פי 7.7 מאשר השמש. בהירותו גבוהה יחסית לכוכבים מסוגו, מה שמביא לסיווגו כתת-ענק ונראה שהוא סיים להתיך את המימן שבליבתו להליום ונמצא בשלב של התכת מימן בשכבות חיצוניות יותר - תהליך שמביא ליציאתו מהסדרה הראשית תוך התרחבותו בדרך להפיכתו לענק אדום בתוך מספר עשרות מיליוני שנים.

הכוכב המשני במערכת הוא הננס לבן פרוקיון-B. שני הכוכבים מקיפים זה את זה ב-41 שנות ארץ במסלול אקסצנטרי, כך שהמרחק ביניהם משתנה בין 9 יחידות אסטרונומיות ל-21 יחידות אסטרונומיות. פרוקיון-B חיוור פי 14,000 מפרוקיון-A, ובשל המרחק הקטן יחסית ביניהם, קשה מאוד מאוד להבחין בפרוקיון-B, אפילו באמצעות טלסקופים גדולים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם פרוקיון ביוונית הוא "לפני הכלב", שכן הכוכב זורח באירופה מעט לפני סיריוס, כוכב הכלב, ומבשר על בואו. גם בתרבויות עתיקות נוספות כמו בבל ומצרים העתיקה נקשרו סיריוס ופרוקיון זה בזה ונקראו לעתים "כוכבי הכלב".

קיומו של פרוקיון-B, הננס הלבן, נחזה עוד בשנות ה-40 של המאה ה-19 בעקבות מדידות מדויקות של מיקומו של פרוקיון בשמים ושל מהירות התנועה שלו ביחס למערכת השמש. בשנת 1861 חושב זמן המחזור של המערכת על ידי האסטרונום הגרמני ארתור אוורס, אך רק בשנת 1896 הוא נצפה לראשונה במצפה הכוכבים ליק על ידי האסטרונום ג'ון שברל באמצעות טלסקופ בקוטר של 91 ס"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]