טאשיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבודה של לאה ניקל. שבה ניכר סגנון הטאשיזם; באמצעותו היא בונה קומפוזיציה מאורגנת בציוריה

טאשיזםצרפתית: Tachisme, נגזרת של המילה 'tache', שפירושה כתם) הוא סגנון ציור מופשט צרפתי שהיה פופולרי בשנות ה-40 וה-50. לעתים קרובות הוא נחשב למקבילה האירופית של האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי.

הטאשיזם היה חלק מתנועה גדולה של אמנות א-פורמלית שפעלה לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר נטשה את ההפשטה הגאומטרית לטובת צורת ביטוי ספונטאנית ואינטואיטיבית, בדומה לציור פעולה.

לאחר מלחמת העולם השנייה המונח אסכולת פריז מכונה לעתים קרובות טאשיזם. עם חסידיו החשובים נמנים ז'אן דובופה (Dubuffet), ניקולא דה סטאל (de Staël), האנס הארטונג וז'ורז' מתייה (Mathieu) וכן רבים מחבריה של התנועה האמנותית קוברה היו שותפים להתפתחותו של הטאשיזם.

טאשיזם הוא סגנון שנוצר כתגובה לקוביזם והוא מאופיין בטפטוף ספונטני והתזה או מריחה של צבע הישר מהשפופרת המכילה אותו אל הבד, ולעתים גם שרבוטים בעפרון או בעט המזכירים קליגרפיה.

הציירת הישראלית לאה ניקל נחשבת לאמנית שהושפעה רבות מהטאשיזם, אליו התוודעה בעת שהותה בפריז. ביצירותיה היא משתמשת בצבעוניות עזה ובמשטח עבודה גדול, ובטכניקות של חריטה, ציור באצבעות, טפטוף ושרבוט, על אף שהיא בונה מהם קומפוזיציה מאורגנת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sound-icon-rtl.png
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 12/05/2012 05:36, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)
ערכים מוקלטים נוספים