טיאן (כלי בישול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיאן
Tian provençal
τήγανον
מאכלים
סוג סיר בישול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טיאן ד'אוברג'ין מוגש בתוך טיאן
מנת טיאן ניסואז

טיאןצרפתית: Tian provençal; ביוונית עתיקה: τήγανον, כלומר Têganon) הוא כלי חרס של פרובנס מציין כלי בישול והגשה, רחב ורדוד, בטרקוטה מזוגגת, כלי מסורתי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיאן משמש הן לבישול והן להגשה. זהו גם שם התבשיל שמוכן בו[1] ונאפה בתנור. טיאן מקורה במילה הפרובנסלית העתיקה (שמקורה ביוונית העתיקה בה פירוש המילה "מחבת") שמציינת את המנה (וגם את הכלי), וכיום בהרחבה נותנת שמות למה שמתבשל בו. טיאן הוא למעשה כלי הטרקוטה המשמשת לבישול.

הכלי הקלאסי הוא חרוט קטום, שטוח בבסיסו ומתרחב החוצה לשפה רחבה. הוא מזוגג באופן מסורתי מבפנים, ולא מזוגג מבחוץ. הוא רדוד יותר מהקדרה, כלי החרס האופייני לקאמארג ולנגדוק.[2] הצורה שלה הפכה פחות מוגדרת, אם כי גוף החרס נותר המאפיין.[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילון ההיסטורי של מילון השפה הצרפתית, מילון לה רובר מאת אלן ריי מציין שהמילים טיאן וטאג'ין הן שאולות מהצרפתית, אחת מפרובנסלית (אוקסיטנית) העתיקה, השנייה מהשפה הברברית.

פול פייר, בלשן ואטימולוג מפרובנס, מדגיש את השורש המשותף של טיאן, מילה ממקור פרובנס, עם טאג'ין, מילה ממקור ברברי, המציינים גם את המנה והאוכל.

תבשיל נזיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם המנה שנקראת טיאן השתנתה עם הזמן. מילון מהמאה ה-18 מתאר אותה כ"נזיד רזה".[3] הטיאן המודרני מתואר כמשהו שאין לו תוספת נוזלים, המרכיבים מתבשלים עד שהנוזלים או הלחות הטבעית שלהם מתאדים. בפרובאנס, ניתן להכין את המנה עם ירקות בלבד, אך גם עם תוספת של כבש, דג או ביצה לירקות. גבינת עיזים היא מרכיב נפוץ. ניתן לתאר את טיאן כגרטן בסגנון פרובאנס. מרכיבים טיפוסיים בטיאן קשורים יותר לפרובנס מאשר לאזורים אחרים בצרפת.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Wolfert, Paula (2009). Mediterranean Clay Pot Cooking: Traditional and Modern Recipes to Savor and Share. Hoboken, N.J.: John Wiley & Sons. pp. 122, 230. ISBN 9780764576331.
  2. ^ David, Elizabeth (1999). French provincial cooking. New York: Penguin Books. pp. 59–61. ISBN 0141181532.
  3. ^ Avril, Jean-Toussaint (1839). Dictionnaire provencal-francais. Edouard Cartier. p. 446.
  4. ^ Loomis, Susan Herrmann (2005). Cooking at Home on Rue Tatin (1st ed.). New York: Morrow. p. 180. ISBN 0060758171.