פרובאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמל פרובאנס

פרובאנס (צרפתית: Provence; אוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. האזור נמצא דרומית לחבל בורגונדי וגובל בים התיכון מדרום ובאיטליה ממזרח. האזור כולל באורח מסורתי את הנפות (départements) ואר, ווקלוז, בוש-דו-רון, וכן חלקים מנפות אלפ-מאריטים ואלפ-דה-אוט-פרובאנס.

פרובאנס התפרסמה בין השאר באתריה ההיסטוריים והתיירותיים, במטבח הפרובנסאלי הייחודי וביינותיה המשובחים.

[עריכה] היסטוריה

פרובאנס הייתה מיושבת עוד מימי האדם הקדמון, לפני כ-400,000 שנה, ונותרו בה שרידים רבים לתקופות קדומות, ביניהם ציורי מערות מראשית ימי ההומו סאפיינס במערת קוֹסקֶר, בקתות דמויות-כוורת המכונות בּוֹרִי מהתקופה הניאוליתית וגילופי סלע מתקופת הברונזה בעמק מֶרבֵיי. מתיישבים יוונים מאסיה הקטנה ייסדו את העיר מאסאליה (מרסיי של היום) בשנת 600 לפנה"ס, ובהמשך הקימו עוד מושבות מסחר לאורך החוף. במקביל פלשו הקלטים לפנים הארץ, והתערבבו בתושבים הליגורים הקדומים של האזור. המרכז הקלטי-ליגורי היה העיר אָנטרְמוֹן.

[עריכה] גאוגרפיה

העיר המרכזית בפרובאנס היא מרסיי. ערים ידועות נוספות: אקס-אן-פרובאנס, אביניון, נים וארל.

[עריכה] יהדות פרובאנס

כבר בתחילת האלף השני לספירה הייתה יצירה יהודית מקורית בפרובאנס. באותה העת התגורר בפרובאנס, בעיר נרבונה, רבי משה הדרשן אשר לקט ואף יצר ספרי מדרשים על התורה.

בהמשך ימי הביניים, בתקופה מעט יותר מאוחרת, פרחה קהילה יהודית גדולה ותוססת הקרובה בתרבותה ליהדות ספרד, שיצרה הגות ופרשנות מקרא מיוחדת, עסקה בפילוסופיה וגם בקבלה. עם יוצריה המרכזיים נמנים המאירי, הרד"ק, רלב"ג, רבי יונתן הכהן מלוניל, רבנו זרחיה הלוי (בעל המאור), הראב"ד, בנו ר' יצחק סגי נהור ועוד רבים. יהודי פרובאנס דיברו בשפה מקומית - פרובנסלית יהודית. שפה זו קרובה מאוד לצרפתית אך כוללת גם אלמנטים רבים מספרדית.