טיוטה:אלכסנדר ווזניצין

תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אלכסנדר ווזניצין (ברוסית: Александр Артемьевич Возницын;‏ 1701 נובגורוד, רוסיה הצארית – 15 ביולי 1738, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית) היה איש צבא יהודי-רוסי, קצין בדימוס בצי הרוסי הקיסרי שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי ממשלת הצאר במאה ה-18. איתו נשרף סוחר יהודי מסמולנסק בשם ברוך לייבוב.

חייו

ווזניצין נולד בשנת 1701 בנובגורוד שברוסיה הצארית. הוא היה בנו של הפקיד ארטמי בוגדנוביץ ווזניצין ורעייתו מאברה לבובנה, אחייניתו של פקיד בשם פרוקופי בוגדנוביץ'. בשנת 1714 אלכסנדר נרשם לאקדמיה הימית, ובשנת 1717 הוא נשלח לשרת בצי ובשנת 1722 הועלה בדרגה. ב-1728 הועבר ווזניצין לחיל משמר הפרשים הקיסרי.

בשנת 1730 הועלה לדרגת קפטן, ובשנת 1731, כאשר פורק חיל משמר הפרשים, הוא הועבר לצי. בשנת 1733, על פי צו עליון, הוא גורש מהצי בגלל בורות באמנות הימית בפועל ונשלח לוועדה צבאית כדי להיות מוקצה לשרת בגדודי היבשה.

בדצמבר 1733 הגיש ווזניצין מכתב התפטרות, המתייחס למחלתו וצירף לעתירה את עדותו של ד"ר הרדינג, שמצא מחלה בטחול, "ממנה החלו חנק ובלבול עוויתי, שנגרם מתרופות כספית. שנעשה בהם שימוש רע לעתיד, שמהם נפגעו כלי הדם. לדברי ד"ר גרדינג, ווזניצין אינו כשיר לשירות צבאי. רופא אחר, אנגלרט, לא מצא מחלה אצל ווזניצין, אלא מצא רק נפיחות ביד שמאל. לאחר מכן, הוועדה הצבאית איפשרה לווזניצין ללכת הביתה לשנה כדי להתאושש. ב-30 באפריל 1735 הגיש ווזניצין בקשה ללשכה הצבאית כי עקב מחלה מצבו החמיר עוד יותר. רס"ן זובוב נשלח אליו לבדיקה, שהודיע ​​ללשכה הצבאית כי הוא באמת חולה והוא מחוסר הכרה. רופא נוסף בשם סטפן קשירין נשלח לווזניצין, וגם אישר שווזניצין חולה. לאחר מכן, שלח המשרד הצבאי לבדיקה את ד"ר שמיט, שאף הוא הגיע למסקנה שווזניצין חולה ומשוגע. תקופת החופשה לטיפול הוארכה עד ינואר 1736, אך כבר באוגוסט של אותה שנה הגיע ווזניצין לסנקט פטרבורג והודיע ​​אישית לוועדה הצבאית כי החלים לחלוטין.

בלשכת הרפואה, אליה נשלח ווזניצין לבדיקה, אישרו כי הוא בריא, אולם, לפי הוועדה הצבאית, הוא אינו כשיר לשירות צבאי. וכך, ב־2 באוקטובר 1736 הודח ווזניצין משירות צבאי. בשנת 1738, פגש ווזניצין, בעת שהתגורר במוסקבה, את הסוחר היהודי ברוך ליבוב, לשעבר ראש חוג קטן של יהודים העוסקים בגיור. נכנע לשידוליו של בורוך, אלכסנדר נסע עמו לפולין, שם החל ללמוד תלמוד. ברוך הביא את ווזניצין לדוברובנו אל בנו, ובנוכחות שני יהודים נוספים, עבר ברית מילה והתגייר.

אשתו של ווזניצין, ילנה איוואנובנה, דיווחה ללשכת הסינוד במוסקבה כי ווזניצין התנער מהנצרות והתגייר. נפתחה נגדו חקירה. ווזניצין, ברוך ליבוב ויהודי נוסף בשם שמרל זומנו למשרד הסינוד של מוסקבה, ומשם נשלחו לחקירה אצל הלשכה החשאית. ברוך ליבוב לא הודה בדבר וגם ווזניצין סירב להאשמות נגדו.

במקביל החלה חקירת רצח של הכומר אברמיוס בידי ברוך. שני התיקים הללו אוחדו לתיק אחד. ב-22 במרץ 1738 הודה ווזניצין בכל דבר, כנראה בהשפעת עינויים שעבר. ב-3 ביולי 1738, אנה יוהאנובנה קיסרית רוסיה חתמה על החלטה להוציאם להורג בשרפה, את ווזניצין על שהמיר את דתו ואת לייבוב על ששידל אותו לכך. ווזניצין ולייבוב נשרפו בפומבי ב-15 ביולי 1738 באי האדמירליות בפטרבורג.

ראו גם

• אברהם בן אברהם

לקריאה נוספת

• יהודי לנינגרד 1917–1939, מאת מיכאל בייזר, 2005 – בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, באתר הספרייה הלאומית

קטגוריה:אנשי צבא רוסים קטגוריה:רוסים שנפטרו ב-1738 קטגוריה:אישים שהוצאו להורג ברוסיה וברית המועצות קטגוריה:גרים קטגוריה:אישים שהוצאו להורג בשרפה קטגוריה:האימפריה הרוסית: אישים קטגוריה:נובגורוד