טיוטה:גמה אוגוסטיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ג'מה אוגוסטיאה - קמע אימפריאלי רומאי מהמאה הראשונה לספירה

הג'מה אוגוסטיאה (בלטינית, אבן החן של אוגוסטוס) הוא קמע רומי עתיק עם תבליט שגולף מאבן אוניקס ערבית דו-שכבתית. הדעה המקובלת היא שהאמן שיצר אותו היה דיאוסקורידס או אחד מתלמידיו, בעשור השני או השלישי של המאה הראשונה לספירה.


מאפייני הקמע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמע עשוי מאבן אוניקס ערבית דו-שכבתית שגולפה לתבליט. גובהה של האבן 190 מילימטר, רוחבה 230 מילימטר, והעובי הממוצע הוא 13 מילימטר. שכבה אחת של האבן בצבע חום כחלחל ומשמשת כרקע התבליט, והשכבה השניה לבנה וממנה מגולפות הדמויות. גודלה של האבן מאפשר תיאור סצנה רחב, והגילוף הקפדני של האבן מאפשר ירידה לפרטים הקטנים, ניגוד חד בין הדמויות המגולפות לרקע ומשחקים של אור וצל.

תיארוך ומוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדעה המקובלת היא שהאמן שיצר אותו היה דיאוסקורידס או אחד מתלמידיו. דיאוסקורידס היה מגלף אבני החן המועדף על הקיסר אוגוסטוס, ועבודותיו והעתקים שלהם נצפו בכל רחבי העולם הרומי העתיק. על פי גילאי הדמויות בתבליט ניתן לתארך אותו לעשור השני של המאה הראשונה לספירה, אם כי יש חוקרים שמשערים שהוא נוצר כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשל הפרשנות שהם נותנים לסצנה.

אם אכן היה זה דיאוסקורידס שיצר את הקמע, או אחד מתלמידיו, כנראה שהקמע נוצר בחצרו של הקיסר אוגוסטוס. עם זאת, בקמע מתואר אוגוסטוס כאל, וידוע שאוגוסטוס התנגד לפולחן הקיסר ברומא וברחבי איטליה, אם כי עודד אותו בפרובינציות ובמדינות קליינטיות שהיו בהן מסורות של פולחן השליט. אם הקמע נוצר בימי חייו של אוגוסטוס, אולי ניתן במתנה למשפחה מכובדת מחוץ לאיטליה, באחת הפרובינציות או במדינה קליינטית. אם הקמע נוצר לאחר מותו של אוגוסטוס, בשנת 14 לספירה, זיהוי הדמויות בתבליט יהיה שונה מהזיהוי המקובל. אפשרות אחרת היא שהקמע נוצר בימיו של אוגוסטוס ושהוא מוצג שם כאל עוד בימי חייו, והקמע נוצר עבור אדם קרוב אליו מהחצר.

בשלב מסוים הועבר הקמע לקונסטנטינופול, אולי לאחר שקונסטנטינוס העביר לשם באופן רשמי את בירת האימפריה. הקמע נותר שלם יחסית וכנראה תמיד היה מעל לפני השטח, אם כי מקום הימצאו לא תועד עד שנת 1246, באוצרות בזיליקת סן סרנה בטולוז. בשנת 1533 ניכס אותו מלך צרפת פרנסואה הראשון לעצמו, והעביר אותו לפריז, שם הוא נעלם מהרישומים בשנת 1590 לערך. זמן לא רב לאחר מכן הוא נמכר לקיסר האיפריה הרומית הקדושה רודולף השני תמורת 12,000 דוקט. במאה השבע עשרה שובץ הקמע בזהב גרמני. השיבוץ בזהב מעיד על נזק שודאי נגרם לקמע, שהצד השמאלי העליון שלו שבור וחסרה בו לפחות דמות אחת. כנראה שהקמע נשבר לפני שרודולף קנה אותו, ובכל מקרה לפני 1700.

היום נמצא הקמע במוזיאון לתולדות האומנות בוינה.

זיהוי הדמויות והסצנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגיסטר עליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלעלח

רגיסטר תחתון: הקמת טרופאיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיכ

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Clayton, Peter A., Treasures of Ancient Rome, Bison Books Ltd, 1986
  • Galinsky, Karl, Augustan Culture: An Interpretive Introduction, Princeton University Press, 1996
  • Hanfmann, George M.A., Roman Art: A Modern Survey of the Art of Imperial Rome, W.W. Norton & Company, Inc., 1975
  • Ramage, Nancy H. and Ramage, Andrew, Roman Art: Romulus to Constantine, Harry N. Abrams, Inc., 1991
  • Stokstad, Marilyn, Art History: Volume One, Harry N. Abrams, Inc., 1995
  • Zanker, Paul, The Power of Images in the Age of Augustus, Ann Arbor: University of Michigan Press, 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{}}