פרובינקיה רומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה

פרובינקיה רומית היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית. כל השטחים שהיו תחת שליטת המדינה הרומית מחוץ לחצי האי האפניני חולקו למספר פרובינקיות, בצורה שאפשרה לרומא לשלוט על שטחים נרחבים אלה. שמות הפרובינקיות, מספרן, ושטחם השתנו לאורך ההיסטוריה של רומא, בייחוד לאחר המעבר משלטון הרפובליקה לשלטון הקיסרות.

בהוראתו המקורית שימש המונח "פרובינקיה" לציון מרחב סמכות של פקיד שלטון או מצביא. מרחב זה לא היה בהכרח מרחב גאוגרפי. ברבות הימים נעשה שימוש נפוץ יותר במונח לציון הוראתו הגאוגרפית-מנהלית.

בפרובינקיה משל בדרך כלל פוליטיקאי רומי בעל מעמד סנאטורי, כלומר קונסול או פראיטור לשעבר, שכיהן כנציב בפרובינקיה מתקוף היותו פרומגיסטראט.

בתקופת הרפובליקה הרומית מושלי הפרובינקיות מונו לתקופה של שנה אחת. בתחילתה של כל שנה חולקו הפרובינקיות השונות למושלים העתידיים על ידי הגרלה או מינוי ישיר של הסנאט הרומי. בדרך כלל הממשל בפרובינקיות הבעייתיות יותר, בהן הייתה סכנה למרידה פנימית או פלישה של כוח חיצוני, ניתן לקונסולים לשעבר, אישים בעלי ניסיון ויוקרה רבים. בהתאמה חולקו לגיונות הצבא הרומי בפרובינקיות השונות לפי מידת הסכנה הצבאית שהייתה טמונה בהם.

גודלן ומספרן של הפרובינקיות השתנה בהתאם למצב הפוליטי הפנימי של רומא. לדוגמה, בתקופת הקיסרות הרומית פוצלו פרובינקיות בהן הוצבו כוחות צבא גדולים על מנת למנוע ריכוז כוח אצל הנציב המקומי, כוח שיכול לשמש אותו נגד הקיסר.

עם ייסוד משטר הפרינקפס של אוגוסטוס ותחילת עידן הקיסרות הרומית, ריכז אוגוסטוס בידיו את הסמכויות למנות נציבים לפרובינקיות מסוימות. למעשה הפרובינקיות החשובות של האימפריה מבחינה אסטרטגית, אלו ששכנו בגבולות האימפריה, או היו בעלות חשיבות כלכלית כמו מצרים, הפכו לפרובינקיות קיסריות, שבהן לקיסר הייתה סמכות ניהולית וצבאית עליונה, דרך הנציב שמינה ששימש כבא כוחו. שאר הפרובינקיות זכו למעמד של פרובינקיות סנאטוריות, פרובינקיות שבהם הסנאט הרומי היה בעל זכות למנות את הנציבים. חלוקה זו לא מנעה מהקיסר להתערב בענייני הפרובינקיות הסנאטוריות כשראה צורך בכך, אולם היא נתנה לסנאט מידה מסוימת של השפעה, או לפחות מראית עין של כזו.

מצרים עצמה הייתה פרובינקיה מיוחדת במעמדה בתקופת הקיסרות, פרובינקיה אשר הייתה למעשה רכושו הפרטי של אוגוסטוס ולאחר מכן יורשיו, ונשלטה על ידי נציב ממעמד הפרשים.

עם מהלך השנים הלך ופחת מספר הפרובינקיות שנשלטו על ידי אנשים ממעמד סנאטורי, והתפתחו מעמדות חדשים של נציבים שמונו על ידי הקיסר הרומי מקרב הצבא, מעמד הפרשים ומקורביו. במהלך ההיסטוריה של האימפריה הרומית ניצלו נציבים רבים את הכוח הצבאי שעמד לרשותם בניסיון למרוד בקיסר הרומי ולמלוך במקומו. אחת הדוגמאות הבולטות לניסיון מוצלח כזה הוא של אספסיאנוס, מדכא המרד הגדול ונציב סוריה, שניצל את משאביו הצבאיים והטלטלה שעברה על רומא כדי להשתלט עליה.

הפרובינקיה הרומית הראשונה הייתה סיקיליה (האי סיציליה) שסופחה לשטחה של הרפובליקה בשנת 241 לפנה"ס , לאחר שנכבשה מידי קרתגו במהלך המלחמה הפונית הראשונה. הפרובינקיה השנייה שנוסדה הייתה קורסיקה וסרדיניה בשנת 231 לפנה"ס.

בזמן עלייתו של יוליוס קיסר לשלטון היו קיימות בתחומה של הרפובליקה 14 פרובינקיות, 7 באירופה, חמש באסיה ושתיים באפריקה. קיסר ייסד בתקופת שלטונו עוד שלוש פרובינקיות חדשות. ב־120 לספירה היו קיימות באימפריה הרומית 49 פרובינקיות, מספר השיא של האימפריה. בימי הרפורמות של דיוקלטיאנוס בוטל הסדר הישן של הפרובינקיות ורוב הפרובינקיות עברו חלוקה מחדש לפרובינקיות קטנות יותר.


הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה
אוסרואנהאכאיהאלפס קוטיאהאלפס מרטימהאלפס פנינהארביה פטראהאסיהאפירוסאפריקהארמניה תחתיתביתיניהבלארראהבריטניהגלטיהגאליה אקוויטניהגאליה בלגיקהגאליה לוגדוננסיסגאליה נארבוננסיסגרמניה תחתיתגרמניה עיליתדאקיהדאלמטיההיספניה בייטיקההיספניה טארקוננסיסיהודהכרתים וקירנאיקהלוזיטניהליאקוניהליקיהמוקדוןמאוריטניהמואסיהמצריםנומידיהנוריקוםסיקיליהסופנהסוריהערביהפאנוניהפמפיליהפונטוספיסידיהקיליקיהקפדוקיהקפריסיןקורסיקה וסרדיניהרייטיהתראקיה Roman empire.png