טיוטה:סרטי ג'ו-און
ג'ו-און (תרגום מילולי מיפנית: 呪怨, בעברית "קללת הטינה") היא סדרת סרטים יפניים ואמריקאיים שנוצרו על ידי הכותב והבמאי טאקאשי שימיזו. הסדרה החלה בשנת 1998 ביצירת שני הסרטים הקצרים "קאטסומי" ו-"4444444444".
שימיזו עצמו למד קולנוע בבית הספר לסרטים בטוקיו תחת המנחה קיושי קורוסוואה, שעזר לו לפתח את הרעיון לסדרת הסרטים.
סדרת הסרטים עוקבת אחרי קללה שנוצרה כאשר טאקאו סא'אקי מגלה שאשתו, קיאקו מאוהבת בגבר אחר ומתוך קנאה וזעם הוא רוצח אותה בברוטליות. הרצח מוליד קללה בבית הגורמת לקיאקו לחזור כרוח נקמנית ההורגת את טאקאו וכן את בנם הצעיר טושיו. מאז, כל בני המשפחה הפכו לרוחות נקמניות שהורגות את כל מי שנכנס אליהן לבית או שוהה בקרבת אדם שנכנס אליו. המונח "ג'ו-און" מבוסס על אמונה יפנית לפיה כאשר אדם מת בעיצומו של זעם רב (רצח ברוטלי לדוגמה) משאיר את רגשות הטינה לרוצח מאחוריו במקום המוות ואלו יוצרים קללה על המקום. לפי הקללה, אותם רגשות מקבלים צורה גשמית בצורת רוחות רפאים נקמניות של אלו שמתו והורגות את כל מי שנכנס אל מקום המוות. הקללה יכולה להשפיע על מרחב הזמן והחלל (בסדרת הסרטים היפנית העניין הזה מודגש יותר מאשר בעיבודים האמריקאיים) ובלקיחת גוף הקורבן לעולם הרוחות, בכך גופתו לא נמצאת מעולם. בנוסף, הקללה מתפקדת כמעין "וירוס" שמתפשט, כך שאדם שנחשף לאדם שמקולל סופו גם להיות מקולל (לדוגמה, המעבר של הקללה מיפן לשיקגו או פנסילבניה בעיבודים האמריקאיים). מיתות שהתרחשו דרך הקללה יכולות ליצור בעצמן קללות חדשות.
נכון לימינו (2022), הסדרה כוללת בתוכה 13 סרטים (כולל עיבודים אמריקאיים), סדרת טלוויזיה אחת ומשחק וידאו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאקאשי שימיזו, יוצר הסדרה אמר בעבר בראיון שערך שהרעיון לסדרה הגיע מפחדים שחווה בתור ילד ומקבוצת רקדניות שהכיר שסימן ההיכר שלהן היה צביעת גופן העירום בלבן וכך הן הופיעו. שימיזו תיאר את ההופעות כמפחידות וזה השפיע עליו לצבוע את הרוחות בסרט בצבע לבן. בנוסף, שימיזו ציין שמספר מקרי האלימות במשפחה הגבוה שהתרחש ביפן בזמן שעבד על סרטיו הקודמים גם השפיע על העלילה[1].
שם הסדרה "ג'ו-און" מתורגם באופן חלקי למושג "קללת הטינה", או בצורה יותר מילולית לקללה שנוצרת כאשר אדם חווה רגשות טינה כלפי מישהו או משהו. שני הסרטים הראשונים בסדרה שוחררו על גבי קלטות וידאו והפכו ללהיט מיידי בכך שהתפשטו בין אנשים מפה לאוזן. שני הסרטים צולמו בזמן של תשעה ימים והציגו סיפור קלאסי של בית רדוף ושילבו בתוכו מושג מהפולקלור היפני בשם "אונריו" ((onryō) -- רוחות נקמניות יפניות, כאלו שמקבלות חיים משלהן ומחפשות אחר הקורבנות הבאים. כל דמות שפוגשת ברוח כזאת נדבקת בקללה ונהרגת בעצמה ובכך הקללה מסוגלת להתפשט למרחבים נוספים.
תחת הגבלות כלכליות קשות, סדרת הסרטים הצליחה לגרוף ביקורות חיוביות ממבקרים בזכות השימוש במקום אחד לעלילה (בית משפחת סא'אקי) ואטמוספירה אחידה ומאיימת במטרה ליצור תחושת פחד ואימה. בניגוד לאמנים אחרים, שימיזו החליט להציג את הרוחות לקהל הצופים, לעומת אחרים שהעדיפו "לרמוז" על קיומם מאשר להציג אותם. בזכות כל אלו, הסרטים הפכו ליצירות מופת בז'אנר. בניגוד ליוצרים אחרים, בסרטים יש מעט מאוד דם וגור ושימיזו יותר התבסס על תחושת מתח ואי נוחות מאשר על מראות גרפיים.
בהמשך להצלחת שני הסרטים הראשונים והצלחת הסרט "רינגו" שהתבסס על פורמט דומה, שימיזו הצליח להפיק את הסרט השלישי "ג'ו-און: הטינה" ישירות לאולמות הקולנוע במקום להפצה ביתית. הסרט בכיכובן של מאגומי אוקינה (שגם בהמשך שיחקה בעצמה רוח נקמנית בסרט האמריקאי "צמצם") וטאקאקו פוג'י, שגילמה את דמותה של קיאקו עד לסרט "הטינה 2" האמריקאי, שוחרר לאקרנים בתאריך ה-18 באוקטובר 2002 וזכה בביקורות חיוביות. לאחריו יצא סרט ההמשך "ג'ו-און: הטינה 2" ששוחרר בתאריך ה-23 באוגוסט 2003.
הזכויות לסרטים נרכשו ותחת הנהגתו של שימיזו (ששימש כבמאי) יצא עיבוד אמריקאי ראשון בכיכובה של שרה מישל גלר[2]. הסרט שוחרר לאקרנים בשנת 2004 וקיבל ביקורות מעורבות, אך בעקבות הצלחה כלכלית נוצרו לו שני המשכים וסרט ספין אוף נוסף.
לכבוד עשור ליציאת הסרט הראשון, שני סרטים בשם "ג'ו-און: רוח לבנה" ו-"ג'ו-און: רוח שחורה" נוצרו בשנת 2009 והוצגו באולמות הקולנוע במקביל. שני הסרטים הללו התמקדו בקללה אחרת שלא קשורה למשפחת סא'אקי, אלא במשפחות אחרות.
כחמש עשרה שנה (2014) לאחר יציאת הסרט הראשון, נוצרו שני סרטים שמשמשים מעין "אתחולים" לעלילות קללת משפחת סא'אקי: "ג'ו-און: תחילת הסוף" ששאב השראה מהסרט "ג'ו-און: הקללה 2" והציג סיפור מקור חדש לקללת משפחת סא'אקי. שנה לאחר מכן ייצא סרט המשך בשם "ג'ו-און: הקללה האחרונה" ששימש כסרט האחרון בסדרה. שני הסרטים לא נוצרו על ידי טאקאשי שימיזו.
סרט קרוסאובר (ז'אנר שמשלב דמויות מכמה סרטים או סדרות תחת קורת גג אחת) בשם "סאדאקו נגד קיאקו" יצא לאור ב-2016.
עיבוד אמריקאי נוסף בשם "הטינה" יצא לאור בשנת 2020 ומתמקד בקללה חדשה בארצות הברית. הסרט משמש מעין "סיפור צד" ועלילתו מתקיימת במקביל לסרט הראשון והשני. הסרט זכה לביקורות שליליות.
בשנת 2020 חברת הסטרימינג נטפליקס יצרה סדרת טלוויזיה בשם "הטינה: בראשית" המתמקדת בקללה שלא קשורה למשפחת סא'אקי ועל פי יוצריה מבוססת על אירועים אמיתיים ועל בית מקולל אמיתי.
רשימת הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרטים היפניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציר הזמן הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קאטסומי ו-4444444444 (שני סרטים קצרים שעלילתם מתקיימת במקביל לסרט "ג'ו-און: הקללה").
סרטים שיצאו על גבי קלטות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ו-און: הקללה (2000).
- ג'ו-און: הקללה 2 (2000).
סרטים שהוקרנו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ו-און: הטינה (2002).
- ג'ו-און: הטינה 2 (2003).
- ג'ו-און: רוח לבנה וג'ו-און: רוח שחורה (2009, לכבוד עשור ליציאת הסרט הראשון).
| מס' | שם במקור | שם בעברית | תאריך יציאה | אורך | בימוי | תסריט | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 片隅 / 4444444444 | קאטסומי ו-4444444444 | 1998 | 6 דקות | 1 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | היסאו יושידה
קאנה מוריקאמי קיאקו סא'אקי טסויושי מוריקאמי טושיו סא'אקי |
| 2 | 呪怨 | ג'ו-און: הקללה | 2000 | 76 דקות | 2 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | קיאקו סא'אקי
טושיו סא'אקי טאקאו סא'אקי שינזוקה קוביאשי מנאמי קוביאשי מיזוהו טמורה יוקי קאנה מוראקאמי טסויושי מוראקאמי נוריקו מוראקאמי |
| 3 | 呪怨2 | ג'ו-און: הקללה 2 | 2000 | 76 דקות | 3 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | קיאקו סא'אקי
טושיו סא'אקי טאקאו סא'אקי יושימי קיטאדה קיוקו סוזוקי טאטסויה סוזוקי נובויוקי סוזוקי יושיקאווה טסויושי מוראקאמי קאמיו |
| 4 | 呪怨じゅおん | ג'ו-און: הטינה | 2002 | 92 דקות | 4 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | ריקה נישינה
קיאקו סא'אקי טושיו סא'אקי טאקאו סא'אקי היטומי טוקונאגה יוג'י טויאמה קאצויה טוקונאגה קאזומי טוקונאגה סאצ'י טוקונאגה |
| 5 | 呪怨2じゅおん2 | ג'ו-און: הטינה 2 | 2003 | 95 דקות | 5 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | קיוקו הרסה
מאסאשי אישיקורה קיאקו סא'אקי טוקומה מיורה טושיו סא'אקי |
ציר הזמן השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ו-און: תחילת הסוף (2014, מהווה אתחול לסדרה המקורית).
- ג'ו-און: הקללה האחרונה (2015).
ציר הזמן השלישי: קרוסאובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאדאקו נגד קיאקו (2016, קרוסאובר עם סדרת סרטי "רינגו")
עיבודים אמריקאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטינה (2004)
- הטינה 1.5 (2006, סרט אנימציה קצר שקישר בין הסרט הראשון לשני).
- הטינה 2 (2006)
- הטינה 3 (2009)
- "הטינה" (2020, סרט שעלילתו מתרחשת במקביל לסרטים הראשון והשני ולכן הוא חלק מאותו היקום).
| מס' | שם במקור | שם בעברית | תאריך יציאה | אורך | בימוי | תסריט | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | The Grudge | הטינה | 2004 | 92 דקות | 1 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | קרן דיוויס
דאג אלכס אמה וויליאמס מת'יו וויליאמס ג'ניפר וויליאמס סוזן וויליאמס קיאקו סא'אקי טושיו סא'אקי טאקאו סא'אקי |
| 2 | The Grudge 1.5 | הטינה 1.5 | 2006 | 10 דקות | 2 | לא ידוע | לא ידוע | איסון
אלכס קרן דיוויס הבלש נאקאגאווה קיאקו סא'אקי טושיו סא'אקי |
| 3 | The Grudge 2 | הטינה 2 | 2006 | 95 דקות | 3 | טאקאשי שימיזו | טאקאשי שימיזו | אוברי דיוויס
איסון אליסון פלמינג ג'ייק קימבל ונסה קאסידי מיאוקי נאזווה ביל קימבל טריש קימבל לייסי קימבל |
| 4 | The Grudge 3 | הטינה 3 | 2009 | 92 דקות | 4 | טובי וילקינס | טאקאשי שימיזו | ליסה
מקס רוז נאוקו קאוואמטה דוקטור פרנסין סאליבן גרטשן מר פרסקי קיאקו סא'אקי טושיו סא'אקי טאקאו סא'אקי (ארכיון) |
| 5 | The Grudge 2020 | הטינה (סרט, 2020) | 2020 | 94 דקות | 5 | ניקולאס פסקה | סם ריימי | הבלשית מולדון
הבלש גודמן פיטר ספנסר נינה ספנסר וויליאם מאטיסון פיית' מאטיסון הבלש וילסון פיונה לנדרס סם לנדרס מלינדה לנדרס בורק |
סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה "הטינה: בראשית" היא סדרה מקורית מבית נטפליקס ששוחררה לצפיה בשירות הזרמת המדיה ב-3 ביולי 2020 וכללה שישה פרקים עד כה.
נובלות גרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרות קומיקס שונות הקשורות לסרטי "ג'ו-און" שוחררו על ידי חברת ההפצות היפנית "קאדוקאווה" ו"דארק הורס קומיקס" בצפון אמריקה בין 2003 ל-2015. כל סרט "הטינה" שיצא לאור קיבל עיבוד קומיקסי מלבד הסרט "הטינה 3".
חוברות קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003, חוברות קומיקס נוצרו על ידי קאי אואישי. החוברת הראשונה "ג'ו-און" הרחיבה את עלילות הסרטים "ג'ו-און: הקללה", "ג'ו-און: הקללה 2" ו-"ג'ו-און: הטינה". חוברת בשם "ג'ו-און 2" שוחררה באותה השנה ועלילתה הרחיבה את הסרט "ג'ו-און: הטינה 2". גרסאות קומיקס לסרטים "ג'ו-און: רוח לבנה" ו-"ג'ו-און: רוח שחורה" שוחררו בשנת 2009, אך לא זכו לתרגום לאנגלית. עיבוד קומיקס נוסף לסרטים "ג'ו-און: תחילת הסוף" ו-"ג'ו-און: הקללה האחרונה" נוצר בשנת 2015.
בנוסף לאלו, חוברת קומיקס יפנית שתיארה את עלילות "הטינה" ו-"הטינה 2" האמריקאים יצאו לאור תחת כתיבתו של קאי אואישי. החוברת הראשונה נקראת "הטינה" ועוקבת באדיקות אחר אירועי הסרט, החוברת השנייה שמתמקדת בסרט השני גם שוחררה.
משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר לערך: הטינה (משחק וידאו)
לכבוד אירועי העשור לסדרת הסרטים, משחק וידאו פותח לקונסולת ה-Wii ומתמקד במשפחה שעברה לגור בבית משפחת סא'אקי המקולל ועליהם לשרוד את הקללה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ju-On: The Interview | Asian Film Article | NeoMag.co.uk, web.archive.org, 2013-11-09
- ^ The Grudge - An Interview with Sam Rami and Rob Tappert, www.dvdtalk.com