פולקלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פולקלורעברית: ידע-עם; מאנגלית: Folk - "עם", Lore - "ידע") הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי (על־אף שעיקרון זה התערער בעידן המודרני עם התפתחות אמצעי התקשורת). פולקלור הוא למעשה גוף של ידע, מנהגים ומסורות שעובר מדור לדור, ומשתנה כל הזמן.

ערכו המרכזי של הפולקלור הוא בכך שתהליך היווצרותו נפרס על פני היסטוריה ארוכה במיוחד, ועל כן הוא נחשב למייצג את עברה של תרבות מסוימת, על מורכבויותיו הרבות. יצירת הפולקלור הרב־דורית הופכת אותו לדינמי ובנוי שכבות־שכבות (גם עיקרון זה נפגע עם התפתחות התקשורת המודרנית).

לפולקלור שני ז'אנרים עיקריים:

  • ז'אנרים מינוריים: הכוללים יצירות עממיות זעירות, כגון חידות ופתגמים.
  • ז'אנרים מז'וריים: הכוללים יצירות מלאות, כגון סיפור ושירה.

חקר הפולקלור מכונה פולקלוריסטיקה.

קטגוריות פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לאפיין חמש קטגוריות פולקלור מרכזיות: אמונות, מסורות, נרטיבים, אמרות ואומנויות.

(אריגת שטיחים, ציורי קיר, תפירת שמיכות טלאים וכדומה)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.