טיל מרובה ראשי נפץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טכנאים מתקינים ראשי נפץ מסוג Mk-21 בטיל ה PeaceKeeper האמריקאי

טיל מרובה ראשי נפץ (Multiple Re-entry Vehicle, MRV) הוא טיל בליסטי, בין יבשתי, הכולל בתוכו מספר גופי חדירה שכל אחד מהם נושא ראש קרבי בפני עצמו. ישנם שני סוגי טילים כאלה, כאלו שבהם כל אחד מגופי החדירה פוגע סביב אותה נקודה על הקרקע ואז הוא נקרא MRV. מימוש כזה מזכיר במקצת חימוש מצררי רגיל. הסוג השני הוא טילים שבהם לכל אחד מגופי החדירה יש יכולת לקבל ולפגוע במטרה שונה. Multiple, Independently Targeted Re-Entry Vehicle, MIRV. המערכת מותקנת על טילים בין יבשתיים, והופכת טיל בודד לטיל המסוגל לפגוע בכמה מקומות בו זמנית, או כמה פגיעות במקום אחד. לפי מקורות שונים, היו תוכניות פיתוח שכללו מתן יכולת תמרון לכל גוף חודר בנפרד. הרעיון מאחורי פיתוחים אלו הוא לסכל מערכות של טיל נגד טילים באמצעות "תמרוני התחמקות" של הגוף החודר ‏[1].

המטרות הצבאיות של המערכת: גורמת יותר נזק יחסית לטיל שיש לו גוף חודר יחיד. בנוסף, כמה ראשי קרב גרעיניים קטנים הם נשק יעיל יותר מראש קרבי, גרעיני, אחד במקום בודד. המערכת מפחיתה באופן משמעותי את הצורך במתקני שיגור רבים והצורך באחסון טילים רבים.

  • עם מערכת ה-MIRV, ניתן לשגר טיל אחד לכל מיקום והמערכת תתקוף כמה מיקומים באותו האזור בו זמנית.
  • עוקף את הסכם סאל"ט המטיל הגבלה על כמות הטילים, בכך שהמערכת "מחביאה" בראשי הנפץ שלה טילים נוספים.
  • מוריד משמעותית את הערך של טילי יירוט למיניהם המיועדים ליירט גוף חודר בודד, אך נאלצים להתמודד עם כמה גופי חדירה קטנים בו זמנית. מערכת הגנה היעילה נגד MIRV, תעלה הון, ותצטרך להחזיק בשימוש כמה טילים ליירוט של כמה ראשי נפץ בו זמנית.

טיל מרובה ראשי נפץ המותקן על טיל בין יבשתי, הינו גורם מערער בכל מלחמה, כיוון שהוא נותן את היתרון המוחלט לצד שתוקף הראשון, ומסוגל בעזרת עשרות טילים להשמיד את רוב אמצעי הלחימה והטילים של היריב, ובהתקפת פתע לשתק כמעט את כל הצבא של המדינה המותקפת.

ניתן לראות כמה ראשי נפץ גרעיניים מתחת למעטפת הטיל המרכזי

בדיוק בגלל הסיבה הזאת, הנשק נאסר לשימוש במסגרת הסכם START II בין נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' הרברט ווקר בוש ונשיא ברית המועצות בוריס ילצין, ב-3 בינואר 1993. ההסכם אסר כל שימוש בטיל מרובה ראשי נפץ על טילים בין יבשתיים.

מערכות MIRV רוסיות כוללות את ה-R-36 [1], RS-24 [2], R-29, המשוגר מצוללת [3], R-56, המשוגר מצוללת [4],


מערכות MIRV אמריקאיות כוללות את הטיל "טריידנט" המשוגר מצוללות [5], מערכת נוספת, שכבר יצאה משירות, היא טיל ה - Peacekeeper [6]

אחת התמונות המפורסמות של החלק התחתון של המסלול, היא צילום שצולם משדה הניסוי Kwajalein ובו רואים את הרש"קים/גופי החדירה, לקראת פגיעתם במים

צילום של שמונה רש"קים/ גופי חדירה, לקראת הפגיעה במים, בשדה הניסוי Kwajalein, כל שמונת הגופים הם מאותו טיל בליסטי.

לאחר שהאמריקאים פרשו מההסכם שאסר על בניית מערכות הגנה אקטיבית מטילים בליסטיים בשנת 2002, רוסיה חזרה לפתח ולהצטייד במערכות MIRV.

אופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-MIRV, המערכת היא מעין רכבת של חלקים המחוברים ביחד ומפרידים זה מזה, לאורך מסלול הטיסה עד שרק גופי החדירה ממשיכים ליעדם. המתנע (booster) דוחף את ה"רכבת" לתוך מסלול נפילה חופשי במקביל למסלול הטיסה המתוכנן לפי המטרה. לאחר שהדלק במנוע נגמר, מתבצעת הפרדה בין מיכל המנוע לבין החלק הקדמי שלו. תהליך זה חוזר על עצמו במידה והמנוע רב שלבי. לאחר שמסלול הנפילה החופשית נגמר, כשהטיל מגיע לגובה מסוים, מתחיל שלב הניווט הנעשה בעזרת מנועי דחף קטנים יחסית ומערכת ניווט פנימית. הטיל טס במסלול בליסטי לכיוון המטרה ובשלב מסוים משחרר את "אשכול" הגופים החודרים שכל אחד מהם כולל ראש נפץ משל עצמו כשהם עדיין מחוברים בבסיסם אל ה"מנשא" (Bus).ברוב הטילים, המנשא עצמו יכול להפעיל מנועי דחף והוא זה שדואג לשחרר את כל אחד מגופי החדירה, במקום ובמהירות המתאימים לו, כדי שיפגע במטרה המיועדת. בגובה ובמהירות המתאימים, ה"מנשא" משחרר גוף חודר לפי מסלול הטיסה המיועד שלו, ממשיך במסלול הטיסה, משחרר גוף חודר נוסף, וכך הלאה.

שלבי הטיל Minuteman III:
1. הטיל משוגר ממתקן השיגור שלו כאשר הוא מפעיל את המתנע הראשון שלו(A)
2. כ- 60 שניות לאחר השיגור, החלק הראשון נופל, ומתחיל את תפקידו המתנע השני של הטיל(B). בנוסף, מעטפת הטיל נשמטת.
3. כ- 120 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי(C) מתחיל לפעול, ומתנתק מהשלב השני של הטיל(B).
4. כ - 180 שניות לאחר השיגור, המתנע השלישי מתנתק מהטיל. הטיל מתחיל בכיוון עצמי על ידי המנועים הפנימיים.
5. הטיל מכוון את עצמו לעבר מסלול המטרה ומתכונן לכניסה מחדש לאטמוספירה ושחרור ראשי הנפץ.
6. הטיל משחרר ראש נפץ יחד עם חומרים משבשי מכ"ם ומוקשים.
7. ראשי הנפץ והחומרים משבשי המכ"ם נכנסים לאטמוספירה במהירות גבוהה כשהם חמושים בטיסתם אל המטרה.
8. הטילים מתפוצצים בפיצוץ אווירי או יבשתי.

השימוש במנועים קטנים בכל ראש נפץ מאפשר לצמצם עוד יותר את האפשרות לפספוס המטרה.

איור אמריקאי לטיל מרובה ראשי נפץ רוסי המשוגר מרוסיה לארצות הברית.

ישנה סבירות גבוהה כי מערכות אלו מתוכננות לעשות שימוש באלמנטים משבשי מכ"ם כגון סיבי אלומיניום, כדורי מתכת ודומיהם מתוך מטרה לשבש את מערכות היירוט של הטיל.

במערכות מסוג זה, הדיוק בפגיעה הוא קריטי עקב טווח הפגיעה הגדול של המערכת והאפשרות של התפזרות הקרינה בשטח רב. לכן, כל ראש נפץ מחזיק בתוכו מערכת ניווט פנימית הדואגת לתקן את מסלולו על ידי חישוב מקום הפגיעה המתוכנן מיליוני פעמים בשנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ Dynamics of Atmospheric Re-Entry; Frank J. Regan and Satya M. Anandakrishnan; AIAA