סאל"ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סאל"ט או SALT (ראשי תיבות באנגלית של: Strategic Arms Limitation Talks) היו שיחות בין ברית המועצות וארצות הברית לגבי הגבלת נשק שהובילו לחתימת שני הסכמים, הסכם סאל"ט-1 שנחתם ב-1972 והסכם סאל"ט-2 שנחתם ב-1979.

בשנות ה-60 התעצם מרוץ החימוש ואיים לצאת מכלל שליטה. בניסיון להרגיע את המתיחות ולעצור את ההתחמשות הבלתי פוסקת, פתחו הסובייטים והאמריקאים ב-1969 בסבב שיחות שמטרתו הייתה ניסוח הסכם להגבלת נשק.

סאל"ט-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיחות שנפתחו ב-1967 הסתיימו ב-26 במאי 1972 כאשר נחתם הסכם סאל"ט-1 בקרמלין במוסקבה בין המזכ"ל של המפלגה הקומוניסטית ליאוניד ברז'נייב ונשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. במסגרת הסכם סאל"ט-1 נקבעה תקרה למספר הטילים הבליסטיים שמותר ל-2 הצדדים לפרוס- 1700 משגרים לארה״ב ו- 2400 לבריה״מ. על פי ההסכם ניתן היתר להחליף טילים בליסטיים בין יבשתיים בטילים בליסטיים המשוגרים מצוללות, שנתפסו כפגיעים ולכן מגבירים את היציבות. מכיוון שההסכם לא נגע בטילי שיוט, החלו שני הצדדים לפתח טילי שיוט, המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. תוקפו של ההסכם הוגבל ל-5 שנים ועד אז היו מעצמות העל אמורות לשאת ולתת על הסכם חדש אך הצדדים כיבדו את ההסכם עד 1979, השנה שבה נחתם הסכם סאל״ט 2.

סאל"ט-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברז'נייב וקרטר חותמים על הסכם סאל"ט-2 בווינה, יוני 1979

השיחות שהובילו לחתימת ההסכם סאל"ט-2 נפתחו ב-1972 לאחר חתימת הסכם סאל"ט-1 אך תפסו תאוצה ב-1974 לאחר פגישה בין המנהיג הסובייטי ליאוניד ברז'נייב לנשיא האמריקאי ג'רלד פורד ב-1974 בולדיווסטוק שברוסיה. השיחות הסתיימו ב-1979, וב-18 ביוני 1979 ליאוניד ברז'נייב מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית ונשיא ברית המועצות וג'ימי קרטר נשיא ארצות הברית נפגשו בווינה, וחתמו על ההסכם. בהסכם נקבעה תקרה שווה של 2400 משגרים אסטרטגיים, והגבלת משנה של 1320 משגרים כשירים לטילים מונחים מתפצלים למטרות נבחרות. בהתאם להסכם נאסר שימוש במערכת הפצצה במסלול כבידתי חלקי. לראשונה נכללו במניין טילים מתפצלים ומפצצים אסטרטגיים.

למרות שנחתם ההסכם לא אושרר בסאנט האמריקאי לאחר שבינואר 1980, ברית המועצות הפלשה לאפגניסטן. עם זאת, המעצמות קיימו מרצון את מגבלות הנשק שעליהן הוסכם. בינתיים, המשא ומתן המחודש שנפתח בין שתי המעצמות ב-1982 תחת השם האמנה לצמצום הנשק האסטרטגי(START).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאל"ט בוויקישיתוף