טיפיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיפיקון (יוונית Tυπικό או Τυπικό της Εκκλησίας "טיפיקון הכנסייה" או Εκκλησιαστικό Τυπικό - "טיפיקון כנסייתי" או Λειτουργικό Τυπικό - "טיפיקון ליטורגי") הוא סידור המכיל הוראות והנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, והערוך בצורת לוח שנה מתמשך. הוראות הטיפיקון נוהגות אגב מספר שינויים גם בכנסיות הקתוליות המזרחיות הנוהגות לפי הליטורגיקה האורתודוקסית.

ראשיתו של הטיפיקון במנזרים שהוקמו בתקופת הנצרות המוקדמת, ומטרתו הייתה לארגן ולסדר את אורחות החיים במנזרים. שניים מהמנזרים המוקדמים - הלאורה במנזר מר סבא שבנחל קדרון ומנזר יוחנן הקדוש בקונסטנטינופול - השפיעו על הליתורגיקה האורתודוקסית ועל הטיפיקון יותר מהאחרים:

  • הטיפיקון של מנזר מר סבא שנוסד בשנת 484 הוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. הוא ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, מצרים ואסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים לעתים כונה טיפיקון המנזר בכינוי "טיפיקון ירושלים".
  • לאחר שטיפיקון מר סבא הגיע לקונסטנטינופול הוא התקבל במנזר יוחנן הקדוש בעיר. הטיפיקון עבר שינויים רבים. במאה ה-15 כבר נחשב לטיפיקון המחייב בכנסייה האורתודוקסית, וב-1545 הודפסה המהדורה הראשונה שלו. לקראת סוף המאה ה-19 נערכו בטיפיקון זה שינויים שנועדו להתאימו לרוח הזמן ולשקף את אורחות החיים במנזרים בעת המודרנית. טיפיקון זה שנודע בשם "טיפיקון הכנסייה הגדולה של הצלוב" (Τύπικον της του Χριστού Μεγάλης Εκκλήσιας), אומץ על ידי פטריארך קונסטנטינופול וכיום הוא הטיפיקון הנוהג בכל הכנסיות הסרות למרותו.