טיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טיק הוא תגובה לא רצונית של שריר. תגובה זו יכולה להיות תנועה (טיק מוטורי) או קול (טיק קולי). הטיקים הינם לא רצוניים, פתאומיים, חוזרים וחסרי קצב קבוע, חוסר הקצב הקבוע קשור בתזוזות לא רציפות של שרירים. טיק יכול להיות סמוי מעיני הצופה (לדוגמה התכווצות של שרירי הבטן או האצבעות ברגליים) ואילו תנועות של אחד משאר השרירים בגוף חייבות להיות גלויות. ישנן עוד הפרעות (כמו אוטיזם) הכוללות תנועות שיכולות להדמות לטיקים, עם זאת התנועות הללו אינן טיקים.

תיאור ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיק ממוין כהפרעה מוטורית או הפרעה קולית וכהפרעה פשוטה או הפרעה מורכבת.

טיק מוטורי הוא טיק המבוסס על תנועה שתוקף קבוצות שרירים בצורה לא רציפה.

טיק קולי הוא קול לא רצוני שנוצר מתנועה מהאוויר שעובר דרך האף, הפה או הגרון. יכולים להתייחס אליהם לפעמים כטיק המבוטא באמצעות מילים או באמצעות הקול. אך רוב המאבחנים מעדיפים את המונח טיק קולי כדי להתייחס לכל הטיקים בהם מיתרי הקול מייצרים צליל.

הטיקים יכולים להתגבר כתוצאה מדחק, עייפות או רגשות עתירי אנרגיה. רגשות עתירי אנרגיה יכולים לכלול רגשות שליליים (כגון דאגה), או רגשות חיוביים כמו התרגשות או ציפייה. רגיעה יכולה לגרום להחלשת הטיק או להתגברותו, בעוד שהתרכזות בפעילות מעניינת לעתים קרובות מובילה להחלשות הטיק. הנוירולוג אוליבר סאקס מתאר מצב קשה של תסמונת טורט שבו הטיקים הופחתו כמעט לחלוטין כאשר הוא ביצע ניתוח.

רוב האנשים מודעים רגע לפני תחילת הטיקים, אך הצורך הזה חזק כמו הצורך להתעטש. רוב האנשים מתארים את הצורך הזה כגדילת מתח שבמודע משתחרר, כאילו הם "היו חייבים לעשות זאת". דוגמאות להרתעות כאלו הן הרגשה כאילו יש משהו בגרון או איתור משהו לא נוח בכתף הגורמים לניקוי הגרון או למשיכת הכתפיים. הטיק הממשי יכול לגרום להרגשה של שחרור המתח או לתחושה הדומה לגירוד או שפשוף.

טיקים מתוארים כהפרעה שהיא בין הפרעה רצונית להפרעה לא רצונית. זאת משום שאינן לגמרי לא רצוניות - יכולים להתנסות בהם כתגובה רצונית למשהו לא רצוי כדחף מזהיר. היבט יחיד במינו של הטיקים, הקשור להפרעות תנועתיות, הוא האפשרות לדיכוי של התופעה, אך חוסר העמידה בפיתוי; הם חווים את זה כדחף שלא ניתן לעמוד בו, שחייב לבוא לידי ביטוי. חלק מהאנשים יכולים לא לדעת על הטיקים מראש. לילדים יכול להיות דחף מזהיר שהם לא יקשרו לטיקים או שיקשרו אותו פחות מהמבוגרים בעלי הדחף המזהיר, המודעות לדחפים הללו מתגברת עם הבגרות.

טיקים פשוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיקים אצל רוב האנשים הינם טיקים פשוטים. טיקים מוטורים פשוטים הם טיקים שבדרך כלל מופיעים בפתאומיות, עם הסימנים המקדימים. טיק זה גורם לתנועות בלתי מובנות ומגוונות עד מאוד, כגון מצמוצי עיניים או משיכות כתף.

טיקים קוליים יכולים להיות כמעט כל צליל או קול אפשרי עם קולות אופיניים של שיעול, חירחור, האנקות או ניקוי גרון. הקול המופק הוא בדרך כלל פתאומי ולא מובן לעיני הסובבים.

טיקים מורכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיקים מוטוריים מורכבים הם סוג של טיקים הנראים רבי משמעות וקשורים לאופי. דוגמאות לטיקים מסובכים הם משיכה בבגדים, נגיעה באנשים, נגיעה בחפצים ואקופרקסיה (חזרה על מעשי אחרים).

טיקים קוליים מורכבים יכולים לכלול אקולליה (חזרה על דברי אחרים), palilalia (חזרה על הדברים כמה פעמים), lexilalia (חזרה על מילים לאחר קריאה) או קופרולליה (ביטויים ספונטניים גסים מבחינה חברתית או מילים וצירופים אסורים). קופרולליה הוא תסמין ידוע של תסמונת טורט, אם כי לפי אגודת תסמונת הטורט פחות מ-15% מהחולים בתסמונת מראים תסמינים של קופרולליה.

בעלי טיקים מורכבים לרוב מראים תסמינים של טיקים פשוטים בנוסף על המורכבים.

ישנן מספר תרופות היעילות לטיפול בטיקים. בבחירת הטיפול יש לשקול את חומרת הסימפטומים אל מול תופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי.

כמו כן, ישנן שיטות טיפול התנהגותיות שעשויות לסייע לסובלים מטיקים. שיטות אלו כוללות: טיפול בעזרת שינוי הרגלים (Habit Reversal Therapy, HRT)- מטרתו ללמד את המטופל לשבור את ההרגל של הטיק. חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention, ERP) – מטרתו לעזור למטופל להתרגל לאותה 'תחושה מקדימה' לא נעימה שמקדימה את הטיק, בלי לשחרר את הטיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]