טכניקות מסירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מרצה רחוב בקובנט גרדן עורך מצגת בעזרת לוח העומד לצדו

טכניקות מסירה הן מושג מעולם ההדרכה והפרזנטציה, המכיל מספר מיומנויות שמטרתן להעביר ידע או מידע כלשהו באופן ברור ומעניין יותר. ניתן למנות את טכניקות המסירה הבסיסיות ביותר בראשי התיבות "נ"ס קתימב"ה" שפירושן: ניסוח, סביבה, קול, תנועה, ידיים, מבט, בטחון והתלהבות' או לחילופין קול תנועה ידיים מבט ביטחון הופעה. מיומנויות אלו מתייחסות למעשה לדרך בה מדבר ומתנהג המדריך עצמו ללא קשר כלל לתוכן הדברים שהוא אומר וללא קשר לעזרים הפיזיים השונים שהוא עשוי להיעזר בהם כגון לוחות, מצגות וכיוצא באלה. טכניקות המסירה משמשות מדריכים, נואמים, מורים וכל אדם שמטרתו להעביר מסר כלשהו.

מטרות טכניקות המסירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת העל של טכניקות המסירה היא לסייע למדריך להעביר את המסר שלו לקהל בצורה טובה וברורה יותר. מטרות נוספות הן עירור עניין, השגת תשומת הלב המרבית של הקהל,שיתופו ושילהובו. שימוש נכון ומתאים בטכניקות המסירה השונות מהווה אלמנט חשוב ממדד השליטה במכלול מיומנויות ההדרכה הקרוי אינטליגנציה הדרכתית.

טכניקות מסירה נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקות המסירה הנפוצות והבסיסיות ביותר הן, כאמור, אלו המצוינות בראשי התיבות קתימב"ה שפירושן: קול, תנועה, ידיים, מבט, ביטחון והתלהבות. כל היבט בטכניקות המסירה מכיל מספר מישורים המסייעים להשגת מטרת העל.

  • קול - מתייחס לעוצמת הקול של המדריך, לטון ולשטף הדיבור ולניסוח והדיוק הדקדוקי והתחבירי.
  • תנועה - מתייחס לשימוש של המדריך במרחב ההדרכה ולמיקומו בעת ההדרכה- מרחק מהקהל, תזוזותיו (לעומת סטטיות) ועוד.
  • ידיים - מתייחס לאופן ההמחשה והביטוי באמצעות הידיים.
  • מבט - מתייחס לקשר העין של המדריך עם הקהל בעת ההדרכה.
  • ביטחון - מתייחס לביטחון העצמי שמשדר המדריך בעת ההדרכה הן באופן אישי והן לגבי התוכן אותו הוא מעביר- באיזו מידה הוא בקיא בתכנים ומאמין בהם, באיזו מידה הוא עומד מאחורי הדברים.
  • התלהבות - מתייחס למידת האנרגיה של המדריך בעת העברת המסר- באיזו מידה הוא משלהב את הקהל, חש אותו ומצליח להעביר את המסר באופן מעניין ומרתק.

טיפים לשימוש נכון בטכניקות מסירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא די בשימוש בכל טכניקות המסירה באופן זהה ובכל מצב על-מנת להעביר את המסר בצורה טובה. שימוש מושכל בטכניקות המסירה יהיה שימוש שייקח בחשבון תנאים וגורמים נוספים כגון: קהל היעד, זמן ומיקום ההדרכה ועוד. בנוסף, טכניקות המסירה שלובות זו בזו וניתן לפרט את ההקשרים ביניהם גם בצורות נוספות:

קהל היעד - על הדובר להתאים בראש ובראשונה את שפתו ומינוחיו לגיל קהל היעד ולמאפיינים חשובים נוספים כגון רגישויות שונות למסורת או לתרבות, האווירה הכללית או מצב הרוח השוררים בקהל וכדומה. אם הדובר ישתמש בשפה גבוהה למשל, בעת מפגש עם ילדי גן לא יהיה בכך טעם כי קהל היעד לא יבין אותו. (כאן היבט הקול מקבל משמעות נוספת מעבר לעוצמת הקול). גם מידת התנועה והשימוש בידיים יושפעו מאופי הקהל: קהל מבוגר יותר יגרור התנהלות מאופקת יותר של הדובר, שיוכל לפצות על כך בהרמת קולו ובהפגנת ביטחון בעוד שקהל צעיר ומשוחרר יותר יקבל בברכה תנועתיות רבה, המחשות והדגמות.

זמן ההדרכה - על הדובר להתאים את עוצמת הקול ושטף הדיבור לשעה הרלוונטית מבחינת הקהל (ולא השעה הפיזית). למשל: קהל עייף עלול להירדם אם הדובר יהיה איטי ועוצמת קולו נמוכה. משהשיג הדובר את תשומת הלב של הקהל מומלץ שישנה טון מידי פעם, ינמיך ויעלה את עוצמת קולו על מנת ליצור אפקט של בניית מתח, הפתעה וריכוז. ניתן לעורר קהל מנומנם על ידי הגברת תנועה ושימוש בידיים וכן על ידי שמירה רציפה של קשר עין עם כלל הצופים.

מיקום ההדרכה - היבט זה מכיל כפל משמעות: יש לתת את הדעת לקונטקסט בו נושא המדריך את דבריו ויש להתייחס גם למרחב הפיזי הנתון העומד לרשותו בשטח ההדרכה. דרשה בבית תפילה קטן וסגור או מקום מכובד אחר תהיה שונה אלפי מונים מנאום בחירות בפארק בשטח פתוח (הקשר האווירה והקונטקסט). בנוסף יהיה על הדובר לדבר חזק וברור יותר ככל שהמרחב וקהל המאזינים גדל. לרוב בתנאים אלו הוא גם ינוע פחות ויגביר את התלהבותו וביטחונו בטון דיבורו (הקשר המרחב הפיזי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]