הערכה עצמית
הערכה עצמית (גם: ביטחון עצמי, אמונה עצמית, תפיסה עצמית, ערך עצמי) הוא הרושם או חוות הדעת שיש לאדם על עצמו. תפיסה פסיכולוגית זו עשויה להתבסס על אישיותו וכישוריו של הפרט, על זיכרונות העבר ועל תפישת האני או התחושה העצמית.
הערכה זו מתקיימת אצל הפרט בראש ובראשונה כלפי זכותו הבסיסית להיות בעולם כפי שהוא, ללא צורך בתארים שונים (יפה, עשיר, חכם, מוצלח) על מנת להצדיק זאת. הערכה עצמית תקינה יוצרת אמונה חזקה של אדם בעצמו וביכולותיו, ונוטעת בו תחושת יציבות וערך.
מושג זה כולל את שתי האמונות הנוגדות (לדוגמה: "אני/אינני אדם ראוי") והרגשות הנוגדים (לדוגמה: תחושה של התרוממות רוח לעומת ייאוש, או גאווה לעומת בושה). התנהגות עשויה לשקף הערכה עצמית (לדוגמה: אסרטיביות לעומת פסיביות, או ביטחון עצמי לעומת זהירות וביישנות).
בדרך כלל הפסיכולוגיה רואה בהערכה העצמית מאפיין אישיותי - הערכה עצמית כתכונה מולדת. למרות זאת, שינוי קצר-תקופה יכול להתרחש.
הערכה עצמית יכולה להתייחס באופן בלעדי לפן התנהגותי מסוים (לדוגמה: "אני מאמין שאני כותב טוב, ומרגיש גאה בכך באופן ייחודי") או לשיעור כללי (לדוגמה: "אני מאמין שאני בן אדם טוב, ומרגיש גאה בכך באופן כללי").
הערכה עצמית מתקשרת לביטחון, לכבוד, לאהבה ולקבלה של ה"עצמי". רמה גבוהה מאד או נמוכה מאד של אהבה עצמית מאפיינת לעיתים הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
הערכה עצמית היא המידה שבה אנו רואים באור חיובי או שלילי את ההיבטים השונים של מושג העצמי שלנו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ברין בראון: על העוצמה שבפגיעות
- איימי מאלינס: מצוקה כהזדמנות
- "איך להתגבר על הערכה עצמית נמוכה (באנגלית)"
| רגשות | ||
|---|---|---|
|
