טמפרטורת קירי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי הינה מונח בפיזיקה, הקרוי על שם פייר קירי (1859 - 1906), ומתייחס לתכונות של חומרים פרומגנטיים ושל חומרים פיאזואלקטריים.
בחומרים פרומגנטיים, נקודת קירי הינה הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו הפרומגנטיות.
| חומר | Tc בקלווין | Tc בצלזיוס |
|---|---|---|
| קובלט (Co) | 1388°K | 1115°C |
| ברזל (Fe) | 1043°K | 770°C |
| ניקל (Ni) | 627°K | 354°C |
| כרום-אוקסיד (CrO2) | 386°K | 113°C |
בחומרים פיאזואלקטריים, נקודת קירי הינה הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.
