טמפרטורת קירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נקודת קירי (Tc), או טמפרטורת קירי היא מונח בפיזיקה, הקרוי על שם פייר קירי (1859 - 1906), ומתייחס לתכונות של חומרים פרומגנטיים ושל חומרים פיאזואלקטריים.

בחומרים פרומגנטיים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו הפרומגנטיות.

נקודת קירי במספר חומרים פרומגנטיים
חומר Tc בקלווין Tc בצלזיוס
קובלט (Co) 1388°K 1115°C
ברזל (Fe) 1043°K 770°C
ניקל (Ni) 627°K 354°C
כרום-אוקסיד (CrO2) 386°K 113°C

קירוב טוב לטמפרטורת קירי של חומרים פרומגנטיים הוא ρ/m(μ0μ2)/k ≈ Tc כאשר μ המומנט המגנטי של אטום בודד, ρ צפיפות החומר, m מסת אטום בודד,μ0 פרמאביליות הריק ו-k קבוע בולצמן. בחומרים פיאזואלקטריים, נקודת קירי היא הטמפרטורה שמעליה מאבד החומר את תכונותיו ליצור מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.