קובלט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 27 | ||||
| סמל כימי | Co | ||||
| סדרה כימית | מתכות מעבר | ||||
| צפיפות | 8900 kg/m3 | ||||
| מראה | מתכתי עם גוון אפור |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 58.933200 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ולס | ____ pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 15, 2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 1495C | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 2927C | ||||
| לחץ אדים | 175Pa ב 1768K | ||||
| מהירות הקול | 4720 מטר לשנייה ב293.15K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 1.88 | ||||
| קיבול חום סגולי | 420 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 17.2 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 100 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 760.4 kJ/mol | ||||
קובלט (Cobalt) הוא יסוד כימי שסמלו Co ומספרו האטומי 27.
תוכן עניינים |
[עריכה] תכונות
קובלט הוא מתכת חזקה, בצבע לבן-כסוף ופרומגנטית. קובלט, כמו ניקל, הוא חומר אופייני למטאורים. קובלט מתכתי מכיל תערובת של שתי צורות קריסטלוגרפיות, hcp וfcc.
דרגות החמצון של קובלט הן 2+ ו3+. הדרגה 1+ קיימת לעתים נדירות.
[עריכה] שימושים
לקובלט מספר שימושים, הנה חלק מהם:
- בסגסוגות:
- ייצור מגנטים אמצעי אחסון מגנטיים.
- לקובלט תפקיד כזרז בתעשיית הנפט והכימיקלים.
- בציפוי מתכות באלקטרוליזה, בזכות הקשיחות ועמידות לקורוזיה.
- צבענים חזקים ועמידים בצבעים כחול, סגול, צהוב וירוק, למשל כחול קובלט או אוראולין.
- קובלט הוא אחד המרכיבים בסוללות.
- קובלט-60 הוא מקור לקרינת גמא מכיוון שקל ונוח להפיק אותו בכמויות גדולות.
[עריכה] שימושים ברפואה
קובלט-60 הוא מתכת רדיואקטיבית שמשתמשים בה לעתים קרובות ברדיותרפיה. אחד החסרונות בשימוש בקובלט-60 הוא העובדה ששימוש בו מפזר אבק מתכתי שיכול לגרום לבעיות בהגנה נגד קרינה. המקור לקובלט-60 שימושי למשך חמש שנים, על אף שהוא ממשיך להקרין גם אחרי זמן זה (בעוצמה נמוכה יותר).
[עריכה] היסטוריה
תרכובות קובלט ידועות עוד מימי קדם, אז שימשו לצביעת זכוכית בצבע כחול. מגלה הקובלט הוא ג'ורג' ברנדט. התאריך המדויק אינו ידוע, אבל משוער שזה קרה בין השנים 1730 ל-1737. ברנדט הוכיח שמקור הצבע הכחול בזכוכית הוא בקובלט ולא בביסמוט (שנמצא לעתים קרובות עם קובלט).
במשך המאה ה-19 הפיקה נורבגיה 70% - 80% מתפוקת הקובלט העולמית.
ב-1938 גילו ג'ואן ליוינגוד וגלן סיבורג את האיזוטופ קובלט-60.
מקור השם "קובלט" הוא במלה הגרמנית Kobold שמשמעותה "שדון" או "רוח זדונית". כורים היו מכנים את הקובלט כך מכיוון שלעתים קרובות היה מרעיל אותם.
[עריכה] תפקיד ביולוגי
בכמויות קטנות קובלט חיוני ליצורים חיים רבים, כולל האדם. כמויות מזעריות של קובלט באדמה משפרות את בריאותן של חיות מרעה. קובלט היא אחד ממרכיבי ויטמין B12.
[עריכה] צורה בטבע
קובלט אינו נמצא בטבע בצורתו המתכתית והוא נכרה במכרות ומופק מעופרותיו. המחצבים העיקריים הם קובלטיט (Cobaltite), אריתריט (Erythrite), גלאוקודוט (Glaucodt) וסקאטרודיט (Skutterudite). המדינות המובילות בהפקת קובלט בעולם הן זמביה, רוסיה, סין ואוסטרליה.
[עריכה] אמצעי זהירות
תרכובות קובלט מצריכות טיפול מיוחד בגלל רעילותן. חשיפה לקובלט-60 יכולה לגרום לסרטן, בליעת קובלט-60 מסוכנת עוד יותר, מכיוון שבמקרה זה הקובלט ייכנס לתוך רקמות וישתחרר באיטיות. בנשק גרעיני מעשירים לעתים את המעטפת בקובלט-60 וכך יוצרים מקור קרינה נוסף.


