קובלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקל - קובלט - ברזל
 

Co
Rh  
 
 
Co-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 27
סמל כימי Co
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 8900 kg/m3
מראה
גוון אפרפר מתכתי
Kobalt electrolytic and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 58.933200 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 15, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 1768.15K (1495°C)
טמפרטורת רתיחה 3200.15K (2927°C)
לחץ אדים 175Pa ב-1768K
מהירות הקול 4720 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.88
קיבול חום סגולי 420 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 17.2 106/m·Ω
מוליכות תרמית 100 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 760.4 kJ/mol

קוֹבַּלְט (Cobalt) הנו יסוד כימי שסמלו הכימי Co ומספרו האטומי 27. זהו מינרל קורט החשוב לפעילותם של אנזימים מסוימים, ומהווה אחד ממרכיביו של ויטמין B12.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלט הוא מתכת חזקה, בצבע לבן-כסוף ופרומגנטית. קובלט, כמו ניקל, מאפיין מטאורים, בשל המצאו בהם בריכוז גבוה יחסית. קובלט מתכתי מופיע בשתי צורות קריסטלוגרפיות, hcp וfcc.

דרגות החמצון של קובלט הן 2+ ו-3+. הדרגה 1+ קיימת לעתים נדירות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקובלט מספר שימושים, הנה חלק מהם:

שימושים ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

60Co הוא מתכת רדיואקטיבית שמשתמשים בה לעתים קרובות ברדיותרפיה. אחד החסרונות בשימוש ב-60Co הוא העובדה ששימוש בו מפזר אבק מתכתי, המקשה, טכנית, על פעולות הגנה בפני קרינה. המקור ל-60Co שימושי למשך חמש שנים, על אף שהוא ממשיך להקרין גם אחרי זמן זה (בעוצמה נמוכה יותר).

יוני קובלט משמשים בחקלאות, בשל יכולתם לעכב את האנזים ACC OXIDASE, האחראי ליצירת ההורמון הצמחי אתילן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות קובלט ידועות עוד מימי קדם, אז שימשו להקנות לזכוכית צבע כחול. את הקובלט גילה ג'ורג' ברנדט. מועד הגילוי המדויק אינו ידוע, אבל משערים שהיה זה בין השנים 1730 ל-1737. ברנדט גם הראה שמקור הצבע הכחול בזכוכית הוא בקובלט ולא בביסמוט (הנמצא לעתים קרובות יחד עם קובלט).

במשך המאה ה-19 הפיקה נורבגיה 70% - 80% מתפוקת הקובלט העולמית.

ב-1938 גילו ג'ואן ליוינגוד וגלן סיבורג את האיזוטופ קובלט-60.

מקור השם "קובלט" הוא בגרמנית, Kobold, שמשמעותה "שדון" או "רוח זדונית". כורים היו מכנים את הקובלט כך מכיוון שלעתים קרובות הוא גרם להרעלה. סברה נוספת לגבי מקור שם היסוד, הוא הימצאותו בקרבת מחצבי כסף, מאחר שלעתים, ניסיונות התכת כסף היו נכשלים, בשל הצורך בטמפרטורת התכה גבוהה הנובעת מנוכחות קובלט, ובשל אי ידיעת הסיבה האמיתית, סברו כי שדון, קובולד, כישף את הכסף.

תפקיד ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמויות זעירות, קובלט חיוני ליצורים חיים רבים, כולל האדם. כמויות מזעריות של קובלט באדמה משפרות את בריאותן של חיות מרעה. קובלט היא אחד ממרכיבי ויטמין B12.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלט אינו נמצא בטבע בצורה מתכתית טהורה, והוא מופק מעפרות הנכרות במכרות. המחצבים העיקריים הם קובלטיט (Cobaltite), אריתריט (Erythrite), גלאוקודוט (Glaucodt) וסקאטרודיט (Skutterudite).

המדינות המובילות בהפקת קובלט בעולם הן זמביה, רוסיה, סין ואוסטרליה.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות קובלט מצריכות טיפול מיוחד בשל רעילותן. חשיפה לקובלט-60 יכולה לגרום לסרטן. בליעת קובלט-60 מסוכנת עוד יותר, מכיוון שבמקרה זה הקובלט נכנס לרקמות ומשתחרר באיטיות.

בנשק גרעיני מעשירים לעתים את המעטפת בקובלט-60 וכך יוצרים מקור קרינה נוסף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]