פייר קירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פייר קירי
Pierre Curie
1859 - 1906

תרומות עיקריות

מחקר תופעת הקרינה.

נתונים נוספים
ענף מדעי	פיזיקה
ארצות מגורים	צרפת
פרסים והנצחה	חתן פרס נובל בשנת 1903
הערות	בעלה של מארי קירי, אבא של אירן קירי

פייר קירי (15 במאי 1859 - 19 באפריל 1906) (Pierre Curie) פיזיקאי צרפתי חלוץ במחקר קריסטלוגרפיה, מגנטיות ורדיואקטיביות, וחתן פרס נובל לפיזיקה.

פייר נולד בפריז והתחנך בביתו על ידי אביו. כבר בשנות העשרה לחייו הראה יכולת גדולה בתחומי המתמטיקה והגאומטריה. ב-1878 בהיותו בן 19 הוא השלים לימודי פיזיקה בסורבון המקבילים לתואר שני בימינו, והחל לעבוד כמדריך במעבדה. בשנת 1895 קיבל תואר דוקטור למדעים והתחיל ללמד. בשנת 1900 קודם לדרגת פרופסור.

ב-1880 פייר ואחיו המבוגר ממנו ז'ק הוכיחו שמתח חשמלי נוצר כשמופעל לחץ על גבישים. אחר כך הם פיתחו את התאוריה המתמטית של הסימטריה ובעזרתה הוכיחו את המקרה ההפוך, שגבישים שמופעל עליהם שדה חשמלי מתעוותים. שנים מאוחר יותר פיתח את העיקרון הא-סימטרי על שם קירי.

קודם לדוקטורט הידוע של פייר קירי בתחום המגנטיות, הוא תכנן ושיפר מכשיר למדידת מקדם המגנטיות. פייר קירי גילה את השפעת הטמפרטורה על מגנטיות במה שידוע היום כ"חוק קירי". קבוע החומר בחוק קירי ידוע כ"קבוע קירי". הוא גם גילה שחומרים מגנטיים טבעיים מאבדים את יכולת המגנוט שלהם מעל טמפרטורה מסוימת הידועה כיום כ"נקודת קירי".

פייר קירי עבד עם אשתו מארי קירי על זיקוק וזיהוי היסודות פולוניום ורדיום. הם היו הראשונים להשתמש במונח רדיואקטיביות והיו חלוצים במחקר בתחום זה. עבודתם, כולל עבודת הדוקטורט המהוללת של מארי קירי, עשתה שימוש במכשור מדויק שתוכנן ונבנה על ידי פייר קירי ואחיו ז'ק.

פייר ואחד מתלמידיו אחראים לתגלית הראשונה של אנרגיה אטומית, בעזרת זיהוי פליטת החום המתמשכת מחלקיקי רדיום. הוא חקר את הקרינה הרדיואקטיבית ובעזרת שימוש בשדות מגנטיים, הראה שחלק מהקרינה טעונה מטען חיובי, חלק מטען שלילי וחלק היה נייטרלי (קרינת אלפא, בטא וגמה בהקבלה).

בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם אשתו ואנרי בקרל בזכות תגליותיהם בתחום הרדיואקטיביות.

פייר קירי נדרס למוות על ידי כרכרה ב-19 באפריל 1906, כשחצה את רחוב דופן בזמן סופת גשם. בכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה כפי שאירע לאשתו. פייר ומארי קירי קבורים יחדיו בקריפטה שבפנתאון בפריז.

על שמם היחידה הקודמת למדידת רדיואקטיביות הקירי, וכן קרוי על שמם היסוד קיריום (Curium).

בתם של הזוג, אירן ז'וליו-קירי, הייתה גם היא לכימאית ידועה בתחום הרדיואקטיביות, וזכתה בפרס נובל לכימיה (יחד עם בעלה, פרדריק) בשנת 1935.