פייר קירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פייר קירי
Pierre Curie
1859 –‏ 1906
Pierrecurie.jpg
תרומות עיקריות
מחקר תופעת הקרינה.

פייר קיריצרפתית: Pierre Curie;‏ 15 במאי 1859 - 19 באפריל 1906) היה פיזיקאי צרפתי, חלוץ במחקר קריסטלוגרפיה, מגנטיות ורדיואקטיביות, וחתן פרס נובל לפיזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפריז והתחנך בביתו על ידי אביו. כבר בשנות העשרה לחייו הראה יכולת גדולה בתחומי המתמטיקה והגאומטריה. ב-1878, בהיותו בן 19, הוא השלים לימודי פיזיקה בסורבון המקבילים לתואר שני בימינו, והחל לעבוד כמדריך במעבדה. בשנת 1895 קיבל תואר דוקטור למדעים והתחיל ללמד. בשנת 1900 קודם לדרגת פרופסור.

ב-1880 הוכיחו פייר ואחיו המבוגר ממנו ז'אק, שמתח חשמלי נוצר כשמופעל לחץ על גבישים. אחר כך הם פיתחו את התאוריה המתמטית של הסימטריה ובעזרתה הוכיחו את המקרה ההפוך, שגבישים שמופעל עליהם שדה חשמלי מתעוותים. שנים מאוחר יותר פיתח את העיקרון הא-סימטרי על שם קירי.

קודם לדוקטורט הידוע של פייר קירי בתחום המגנטיות, הוא תכנן ושיפר מכשיר למדידת מקדם המגנטיות. פייר קירי גילה את השפעת הטמפרטורה על מגנטיות במה שידוע היום כ"חוק קירי". קבוע החומר בחוק קירי ידוע כ"קבוע קירי". הוא גם גילה שחומרים מגנטיים טבעיים מאבדים את יכולת המגנוט שלהם מעל טמפרטורה מסוימת הידועה כיום כ"נקודת קירי".

פייר קירי עבד עם אשתו מארי קירי על זיקוק וזיהוי היסודות פולוניום ורדיום. הם היו הראשונים שהשתמשו במונח "רדיואקטיביות", והיו חלוצים במחקר בתחום זה. עבודתם, כולל עבודת הדוקטורט המהוללת של מארי קירי, עשתה שימוש במכשור מדויק שתוכנן ונבנה על ידי פייר קירי ואחיו ז'אק.

פייר ואחד מתלמידיו אחראים לתגלית הראשונה של אנרגיה אטומית, בעזרת זיהוי פליטת החום המתמשכת מחלקיקי רדיום. הוא חקר את הקרינה הרדיואקטיבית ובעזרת שימוש בשדות מגנטיים, הראה שחלק מהקרינה טעון במטען חיובי, חלק טעון במטען שלילי, וחלק היה נייטרלי (קרינת אלפא, בטא וגמה בהתאמה).

בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם אשתו ועם אנרי בקרל בזכות תגליותיהם בתחום הרדיואקטיביות.

פייר קירי נדרס למוות על ידי כרכרה ב-19 באפריל 1906, כשחצה את רחוב דופן בזמן סופת גשם. בכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה כפי שאירע לאשתו. פייר ומארי קירי קבורים יחדיו בקריפטה שבפנתאון של פריז.

על שמם היחידה הקודמת למדידת רדיואקטיביות הקירי, וכן קרוי על שמם היסוד קיריום (Curium).

בתם של הזוג, אירן ז'וליו-קירי, הייתה גם היא כימאית ידועה בתחום הרדיואקטיביות, וזכתה בפרס נובל לכימיה (יחד עם בעלה, פרדריק) בשנת 1935.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]