ניקל
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 28 | ||||
| סמל כימי | Ni | ||||
| סדרה כימית | מתכות מעבר | ||||
| צפיפות | 8908 kg/m3 | ||||
| מראה | מבריק, מתכתי |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 58.6934 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ואלס | 163 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 16, 2 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||
| טמפרטורת התכה | 1728.15K (1455°C) | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 3186.15K (2913°C) | ||||
| לחץ אדים | 237Pa ב-1726K | ||||
| מהירות הקול | 4970 מטר לשנייה ב293.15K | ||||
| שונות | |||||
| אלקטרושליליות | 1.91 | ||||
| קיבול חום סגולי | 440 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות חשמלית | 14.3 106/m·Ω | ||||
| מוליכות תרמית | 90.7 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 737.1 kJ/mol | ||||
ניקל (Nickel) הוא יסוד כימי, מקבוצת מתכות המעבר, שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.
תוכן עניינים |
תכונות[עריכה]
ניקל הוא יסוד כימי מתכתי קשה ממתכות המעבר - נוח לחישול ולמתיחה. צבע הניקל הוא לבן-כסוף והוא עמיד מאוד בפני חמצן. ניקל הוא אחד מחמשת היסודות הפרומגנטים. דרגות החמצון שלו הן 1+ ו-2+. קיימות גם תרכובות שבהן דרגת החימצון שלו היא 3+.
שימושים[עריכה]
לניקל שימושים רבים, העיקרי שבהם הוא בסגסוגות. 65% מהניקל שמופק בעולם המערבי משמש להכנת פלדת אל-חלד, 12% משמשים להכנת סגסוגות-על ו23% הנותרים משמשים לשימושים מגוונים, כגון, סוללות נטענות (סוללות ניקל-קדמיום) וכימיקלים שימושים כגון זרזים כימיים והצבען הצהוב הקרוי ניקל טיטניום. לניקל שימוש בציפוי באמצעות אלקטרוליזה.
סגסוגות ניקל מפורסמות:
- פלדת אל חלד וסגסוגות אחרות עמידות בפני קורוזיה, כגון אלו המשמשות לייצור כלי נגינה בנשיפה, כפתורי בגדים ומטבעות.
- הסגסוגת "אלינקו" שמכילה ניקל משמשת להכנת מגנטים.
- מתכת "מונל" שהיא סגסוגת ניקל עמידה בפני קורוזיה שמשמשת להכנת מדחפים לאוניות, כלי מטבח ועוד.
היסטוריה[עריכה]
שימוש בניקל נעשה עוד בימי קדם, עוד בשנת 3500 לפנה"ס. בסוריה של היום נמצא ארד שמכיל מעל 2% ניקל. מינרלים שהכילו ניקל היו שימושיים בצביעת זכוכית בצבע ירוק. ב-1751 המינרלוג אקסל פרדריק קרונשטדט ניסה למצות נחושת מהמינרל ניקלין (NiAs מכונה גם ניקוליט). הוא נכשל ובמקום נחושת זיקק ניקל.
מטבע הניקל הטהור הראשון הופק ב-1881 בשווייץ.
תפקיד ביולוגי[עריכה]
במערכות חיות, הניקל נפוץ בעיקר בבקטריה, שמרים וצמחים. הוא נמצא בחלבונים אנזימטיים מסוימים, כגון אוראז ומשפיע על תפקודם. הניקל הוא יסוד חיוני בתזונת האדם בכמויות זעירות. מחקרים שנעשו על תרנגולים ועכברים (הקרובים מבחינה גנטית לבני אדם) הראו שניקל חיוני לתפקוד הכבד.
צורה בטבע[עריכה]
רוב הניקל שנכרה מגיע משלושה סוגי מחצבים עיקריים, הראשון הוא לימוניט ((Fe,Ni)O(OH)),השני הוא גרניריט ((Ni,Mg)3Si2O5(OH)) והשלישי הוא פנטלנדיט (Ni,Fe)9S8)). מבחינת אספקה, קנדה היא המקור העיקרי לניקל והיא מפיקה כ-30% מהניקל בעולם. המרבץ העיקרי נמצא במקום שבתקופה גיאלוגית מוקדמת של כדור הארץ ספג פגיעות מטאוריטים רבות. מרבצים אחרים נמצאים במקומות אחרים בקנדה וכן ברוסיה, קלדוניה החדשה, אוסטרליה, קובה ואינדונזיה.
על סמך ממצאים גיאופיזיים, ליבת כדור הארץ מכילה את רוב אחוזי הניקל.
רעילות[עריכה]
חשיפה לריכוז העולה על 0.05 מ"ג/סמ"ק של ניקל או תרכובות ניקל מסיסות במשך זמן העולה על 40 שעות בשבוע יכולה להיות מסוכנת. לניקל תרכובות מסוכנות. דוגמה לכך היא אדי ניקל גופרתי, אשר חשיפה אליהם עלולה לגרום לסרטן. דוגמה נוספת היא החומר Ni(CO)4 שהוא גז מסוכן שמסוגל להתלקח באוויר.
ישנם אנשים שהינם אלרגיים[דרוש מקור] לניקל ועורם נעשה מגורה בבואו במגע איתו.
רמת הניקל המותרת בתכשירים שבאים במגע עם העור נקבעת על ידי האיחוד האירופאי.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| הטבלה המחזורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| H | He | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Li | Be | B | C | N | O | F | Ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Na | Mg | Al | Si | P | S | Cl | Ar | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| K | Ca | Sc | Ti | V | Cr | Mn | Fe | Co | Ni | Cu | Zn | Ga | Ge | As | Se | Br | Kr | |||||||||||||||||||||||||
| Rb | Sr | Y | Zr | Nb | Mo | Tc | Ru | Rh | Pd | Ag | Cd | In | Sn | Sb | Te | I | Xe | |||||||||||||||||||||||||
| Cs | Ba | La | Ce | Pr | Nd | Pm | Sm | Eu | Gd | Tb | Dy | Ho | Er | Tm | Yb | Lu | Hf | Ta | W | Re | Os | Ir | Pt | Au | Hg | Tl | Pb | Bi | Po | At | Rn | |||||||||||
| Fr | Ra | Ac | Th | Pa | U | Np | Pu | Am | Cm | Bk | Cf | Es | Fm | Md | No | Lr | Rf | Db | Sg | Bh | Hs | Mt | Ds | Rg | Cn | Uut | Fl | Uup | Lv | Uus | Uuo | |||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
