קרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קופסת קרטון
קרטון במבנה של כוורת. חוזקו של מבנה זו מאפשר שימושים מגוונים כגון בניית רהיטים.

קרטון הוא משטח העשוי נייר המשמש בעיקר לצרכים תעשייתיים כחומר אריזה, אחסון ועוד. הקרטון בנוי בדרך כלל משלוש שכבות של נייר אשר דבוקות זו לזו כאשר השכבה האמצעית מקופלת לצורת סינוסיאדה (צורה גלית) ובכך כולאת בתוכה חלל. קיימים גם סוגי קרטון בהם שכבות הנייר צמודות זו לזו (במבנה שאין בו חללים) או שמתווספת אליהן שכבת פלסטיק המאפשר את החוזק האופייני לקרטון. הקרטון הפך לפטנט באנגליה ב-1856.

שימושי הקרטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרטון משמש בעיקר כחומר אריזה של מוצרי תעשייה, חקלאות או מוצרים ביתיים וכן לאחסונם של מוצרים אלה. (לדוגמה: קרטוני ביצים, חלב, משקאות קלים, מוצרי חלב, תוצרת חקלאית טריה). בנוסף יכול לשמש הקרטון כחומר בידוד, כחומר בסיס המסייע לבניה קלה וגם לשימושים כלליים אחרים.

תכונות הקרטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרטון הוא מוצר זול משקלו הסגולי נמוך. מבנה הקרטון הגאומטרי מקנה לו חוזק כפיפה שאינו קיים בנייר.

שימושי הקרטון השכיחים אינם מחייבים רמת גימור גבוהה ולפיכך מתאפשר הייצור של הקרטון מנייר ממוחזר. גם הקרטון עצמו ניתן למיחזור. במקומות שבהם קיים פסולת קרטון מרובה קיימות בדרך כלל עמדות לאיסוף קרטון למיחזור ומתקן לדחיסתו. שנמסרת למפעלי מיחזור נייר. תכוניתיו של הקרטון הממוחזר פחותות: חוזק לכפיפה, עמידות פחותה לרטיבות והיכולת לעמוד בתנאי הקפאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]