סיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיד
Calcium-oxide-3D-vdW.png
ייצוג של המבנה הגבישי של סיד. באדום - אטומי סידן, בלבן - חמצן
פרטים
שם סיסטמטי סידן חמצני
נוסחה כימית CaO
מסה מולקולרית g/mol‏ 56.077 g/mol
מראה אבקה לבנה עם זיקה לגוון צהוב בהיר
מספר CAS 1305-78-8
צפיפות g/cm3‏ 3.35 g/cm3
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
מסיסות מסיס במים, גליצרול, חומצות, תמיסת סוכר
טמפרטורת היתוך 2572 מעלות צלזיוס °C
טמפרטורת רתיחה 2850 מעלות צלזיוס °C
בסיסיות גבוהה ‏pKb

סיד (באנגלית: CaO  ; Calcium oxide) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O). סימנו הכימי הוא CaO ומסתו המולקולרית היא 56.0774 amu. צבעו לבן. הסידן מותך בטמפרטורה 2572 °C ומורתח ב-2850 מעלות °C. בטמפרטורת החדר הסיד הוא גבישי, מאכל ואלקלי.

הסיד הופרד לראשונה מתערובת בשנת 1808, על ידי אלקטרוליזה של סידן וכספית חמצנית.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיד מופק על ידי שריפה של אבן גיר. בזמן השריפה פולט הגיר חומצה פחמתית ומים. האבקה מופקת מטחינת תוצרי השריפה הנקראים "רגבים". אבקת הסיד מכונה גם בשם "סיד חי", מכיוון שהחמצן שבו נותן לו "חיים", משמע אקטיביות כימית ויונית.

סיד אווירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגע של אבקת סיד עם מים, נוצרת תגובה אקסותרמית, המפיקה חום גבוה, ונוצרת משחה רכה המכונה מימת הסידן או סיד כבוי 2(Ca(OH. במגע עם האטמוספירה מתחברת מימת הסידן עם דו תחמוצת הפחמן ולמעשה חוזרת להרכב המקורי של אבן הגיר CaCO3.

התגובה הכימית של הסיד עם המים היא מקור סכנת הכוויות של רקמה חיה עם הסיד.

זו הסיבה שהסיד מכונה "חומר מליטה אווירי" או "סיד אווירי", כיוון שהוא מתקשה במגע עם האוויר.

מלט הסיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלט הסיד הוא תערובת הסיד הכבוי ואגרגטים, בייחוד אגרגטים דקים כגון חול ים או חול מחצבה. מלט הסיד הוא אחד מחומרי המליטה הראשונים בהם בוצעו עבודות בניה בתרבות האנושית ונעשה בו שימוש כבר בעת העתיקה.

החיסרון העיקרי שלו מול חומרי מליטה מודרניים כגון צמנט פורטלנד הוא בזמן התקשותו הממושך. ההתחזקות הממושכת של מלט הסיד נובעת מהעובדה שלהתחזקות הסיד דרוש מגע עם האוויר וכאשר מלט הסיד מבוצע בשכבה עבה , הרי החלקים החיצוניים של העיסה נאטמים ומונעים מעבר אוויר אל החלקים הפנימיים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השימוש הידוע הראשון לסיד הנו אטימת בורות מים. מכאן גם נובעת האימרה "בור סוּד [=מסויד] שאינו מאבד טיפה".
  • בימי קדם עשו שימוש קוסמטי בסיד. בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, פ:) מסופר על רב ביבי שסך את ביתו בסיד כדי ליפותה, ועל תגובתו של רב נחמן שביתו שלו נאה מספיק ואינה צריכה טיפול שכזה.
  • לסיד חי (Quicklime) מיוחס שימוש במתכון הסודי להכנת האש היוונית ככל הנראה ליצירת ההתלקחות הראשונית באמצעות חשיפתו למים, המעלה את הטמפרטורה שלו מעל 150 מעלות צלזיוס.
  • שימוש נוסף כנשק תועד כאשר אחד ממצביאיו של המלך הנרי השלישי פיזר סיד חי על צי צרפתי פולש ועיוור את המתקיפים.
  • כיום השימוש העיקרי של הסיד הוא שימוש של בניה וצביעה. עקב צבעו הלבן של הסיד הוא משמש כצבע לבן שכיח בעולם הבניה.
  • הסיד משמש גם כחומר גלם למלט וטיח.
  • לסיד שימושים רבים בתעשיות כימיות.
  • סיד משמש לתאורה על ידי פנסי סיד‏[1].
  • הבסיס ליצירת אור דרומנד, המכונה אור סיד‏[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חומרי מליטה- י. סורוקה הוצאת "מכלול"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]