יאנוש דשי
 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1964 (בן 59) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית  |
|---|---|
| מדינה |
הונגריה |
| מקום לימודים |
Madách Imre High School, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| שפות היצירה |
הונגרית |
| פרסים והוקרה |
פרס רדנוטי (2003) |
  | |
יאנוש דשי (בהונגרית: Dési János; בודפשט, 13 בדצמבר 1964) הוא עיתונאי וסופר יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאנוש דשי נולד במשפחה יהודית כבנם של אילש דשי (1931–2018), היגייניסט, פרופסור באוניברסיטה ושל אניקו גרגיי. סבו וסבתו מצד אביו היו אימרה דויטש (1896–1944), אורולוג שניספה בשואה ואנה אדלר (1899–1994), רופאת שיניים. סבא רבא שלו מצד אמו היה הרב אילש (אליהו) אדלר[1] בין השנים 1979 לבין 1983 למד בגימנסיה על שם אימרה מדאץ' בבודפשט.[2] מ-1983 עד 1986 היה סטודנט במכללה למינהל ציבורי, כיום שמו אוניברסיטת קורבינוס של בודפשט (Budapesti Corvinus Egyetem).
- בין 1986 לבין 1991 היה עיתונאי מתמחה ולאחר מכן עיתונאי ביומון "מאדיאר נמזט", כלומר "האומה ההונגרית" (Magyar Nemzet)
- בין 1991 לבין 1996 הוא היה העורך של היומון "מדיאר הירלפ", דהיינו "ידיעות הונגריות" (Magyar Hírlap)
- בין 1994 לבין 1996 היה גם בעל הטור בעיתון
- בתקופה 1996–2012 היה נשיא מרכז העיתונות של הרומה (צוענים).
- בין 1996 לבין 1998 היה מרצה באוניברסיטת אטווש לוראנד.
- בין 1996 לבין 2002, הוא היה גם בעל הטור, לאחר מכן העורך האחראי של היומון החשוב נפסבה ואחר כך סגן העורך הראשי מ-2002 עד 2015.
- מ-1997 עד 2001 הוא עבד ככתב בתוכנית "Kereszttűz" (אש צולבת) בטלוויזיה בערוץ Nap TV.
- בין השנים 1999 עד 2004 היה חבר מערכת העורכים של העיתון היהודי בשפה ההונגרית "שבת" (Szombat).
- בין 2001 לבין 2011, הוא היה העורך-מארח של ערוץ הטלוויזיה הפרטי ההונגרי הראשון ATV בתוכניות:
- קצה הפנים (Arcélek)
- מועדון עיתונות (Újságíróklub)
- פורום (Forum)
- אזרח העל המגרש (Civil a pályán)
- ג'ם (Jam)
ומנהל התוכניות.[3]
הוא היה עורך-מארח ב-Klubrádió מאז 2002, ומחבר של (בהונגרית:egyenlito.blog.hu) (באנגלית:equivalence.blog.hu) מאז 2015 ולאחר מכן של b1.blog.hu. בעבר ביים וערך מספר תוכניות דיוקן בטלוויזיה והפיק תוכניות שקשורות באיחוד האירופי.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1990 התחתן עם מוניקה פהרווארי. יש להם שני ילדים; אדם דניאל (1991) ואהרון גרגי (1994).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיהו מי בפרלמנט (1994)
- מדריך מארגני העיתונות של הרומה (יחד עם גאבור ברנאט, 1996)
- לקסיקון חופשי (2003)
- 140 השנים הראשונות, קטעים מההיסטוריה של העיתון היומי נפסבה (עורך) (2013)
- 48 גוונים של אפור הונגרי - מגדיר פוליטיקאים קטן עם קריקטורות מאת גאבור פאפאי
- פרוטוקול ולנברג (2014)
- איזהו יוביק (יוביק פירושו בהונגרית גם "יותר טוב" (2015)
- The Interpretauer and the General Secretary (The Kasser case) (2015)
- הלגיונר הבלתי נראה, חיי ההרפתקאות של גאבור רונאי (2015)
- הדוד ארפי. סיפורים, זיכרונות, אנקדוטות. 2015. בהוצאת Noran Libro
- אפילוג לספרו של ינה לוואי: גירוש, תלך, שוצפאס (בודפשט, 2016)
- מעבר לעיתונות - אנקדוטות ישנות וחדשות מעולם התקשורת (2016)
- חיי ההרפתקאות של אביר השחמט האחרון, לסלו סבו (2016)
- ינה לוואי והגורל היהודי (2017)
- קופסת הנוקיה של Justitia, צעדה לקראת השני שלישים (2017)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס על שם מיקלוש רדנוטי נגד גזענות (2003)
- פרס ויראג פ. אווה (2018)
- פרס למען תרבות יהודית הונגרית (2019
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MTI Ki kicsoda 2009. Szerk. Hermann Péter. Budapest: Magyar Távirati Iroda. 2008. ISBN 978-963-1787-283 (מיהו מי בעריכת פטר הרמן. הוצאת סוכנות הידיעות ההונגרית. 2008)
- מנהלי תוכניות ב-Klubrádió
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Egy zsinagóga feltámadására – Dési János". Remény (בהונגרית). 2012-06-13.
- ^ "Madách Imre Gimnázium". אורכב מ-המקור ב-2014-01-21.
- ^ "Elküldték Dési Jánost az ATV-től". אורכב מ-המקור ב-2011-12-05.