ינס נובוטני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינס נובוטני
Jens Nowotny
מידע אישי
לידה 11 בינואר 1974 (בן 50)
מאלש שבגרמניה המערבית
גובה 1.87 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
1979 - 1985
1985 - 1990
1990 - 1991
SV שפילברג
פ.צ. גרמניה פרידריכשטאל
קרלסרוהה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19911996
19962006
2006
קרלסרוהה
באייר לברקוזן
דינמו זאגרב
103 (7)
231 (4)
10 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
19972006 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 48 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ינס נובוטניגרמנית: Jens Nowotny, נולד ב-11 בינואר 1974 במאלש שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר ששיחק בעיקר בבאייר לברקוזן ובנבחרת גרמניה בעמדת הבלם.

נובוטני היה במשך שנים שיאן ההרחקות בבונדסליגה, כאשר צבר שמונה כרטיסים אדומים במהלך הקריירה בבונדסליגה. במאי 2017 השווה את שיאו לואיז גוסטבו.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלסרוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובוטני שיחק במועדון הנוער של קרלסרוהה ועלה לקבוצה הבוגרת בשנת 1991, בגיל 17. נובוטני השתלב במהרה בקבוצה, ועוד בטרם מלאו לו 20 שנים, סייע לקבוצה לסיים במקום החמישי בבונדסליגה בשנת 1993, ולהעפיל לגביע אופ"א בעונה העוקבת, בו הודחה קרלסרוהה בפנדלים מול אוסטריה זלצבורג בחצי הגמר. נובוטני שיחק בקרלסרוהה חמש עונות, בהן הקבוצה שמרה על יציבות יחסית בצמרת הבונדסליגה, ועזב בשנת 1996 לאחר שצבר 103 הופעות בבונדסליגה, בהן כבש שבעה שערים.

באייר לברקוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1996 חתם נובוטני בבאייר לברקוזן, ושיחק בקבוצה זו במשך עשור, וכבר בעונה הראשונה שלו בקבוצה, 1996/97, סיימה לברקוזן במקום השני אחרי באיירן מינכן. נובוטני הפך עד מהרה לעוגן הגנתי בקבוצה, ביחד עם קארסטן ראמלו, והקבוצה סיימה בתקופתו במקום השני בבונדסליגה עוד שלוש פעמים נוספות, אך לא הצליחה לזכות באליפות. הצלחתו הגדולה של נובוטני בקבוצה הייתה בליגת האלופות בעונת 2001/02, בה הקבוצה הגיעה עד למשחק הגמר, בו הפסידה 2-1 לריאל מדריד, במשחק בו נובוטני לא שיחק מאחר שנפצע והוחלף בגומלין של חצי הגמר מול מנצ'סטר יונייטד כבר בדקה העשירית. אותה פציעה גרמה לנובוטני להחמיץ את מונדיאל 2002 וכמעט את כל עונת 2002/03, בה לברקוזן ספגה 56 שערים והייתה לאחת ההגנות החלשות בליגה, בהיעדרו של נובוטני, ואף כמעט נשרה אל הבונדסליגה השנייה. בעונה העוקבת, כאשר נובוטני שב מהפציעה, לברקוזן חזרה אל הצמרת, סיימה במקום השלישי והעפילה שוב לליגת האלופות. בשנת 2006 עזב נובוטני את לברקוזן, אחרי עשר עונות, בהן כבש ארבעה שערים ב-231 הופעות בבונדסליגה.

דינמו זאגרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2006 חתם נובוטני במועדון הקרואטי דינמו זאגרב על חוזה לשלוש שנים. בתחילת דרכו בקבוצה, שיחק מספר משחקים אף על פי שסבל מפציעה. נובוטני שב ממשחק ידידות של נבחרת גרמניה בו שיחק 90 דקות למרות הפציעה, וביקש ממאמנו לשחק במשחק ליגה מאחר שאשתו וילדיו הגיעו לזאגרב במיוחד, ומאמנו שיתף אותו במשחק בחוסר רצון. פציעתו של נובוטני החמירה בעקבות משחק זה. והוא נאלץ לעבור ניתוח שהשבית אותו שוב לתקופה ארוכה. בינואר 2007 הודיע נובוטני על פרישה מכדורגל, מאחר שלטענתו לא יוכל בגיל 33 לחכות עשרה חודשים עד שיחלים מהפציעה, כפי שהשתמע מתחזיות הרופאים.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנובוטני 48 הופעות בנבחרת גרמניה, בהן כבש שער אחד. נובוטני ייצג את גרמניה ביורו 2000 וביורו 2004, בשניהם לא צלחה הנבחרת הגרמנית את שלב הבתים, ובמונדיאל 2006 שנערך בגרמניה, אליו זומן עקב ניסיונו, על אף שלא שיחק שנתיים במדי הנבחרת. עם זאת, שימש בעיקר גיבוי מהספסל לפר מרטסאקר וכריסטוף מצלדר, ושיחק רק במשחק על המקום השלישי. את מונדיאל 2002, בו הפסידה נבחרתו במשחק הגמר לנבחרת ברזיל, החמיץ נובוטני בגין פציעה ארוכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינס נובוטני בוויקישיתוף


נבחרת גרמניהיורו 2000

1 קאן • 2 באבל • 3 רהמר • 4 לינקה • 5 בודה • 6 נובוטני • 7 שול • 8 הסלר • 9 קירסטן • 10 מתאוס • 11 רינק • 12 להמן • 13 באלאק • 14 האמאן • 15 ווש • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 דייסלר • 19 יאנקר • 20 בירהוף • 21 ראמלו • 22 בוט • מאמן: ריבק

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהיורו 2004

1 קאן • 2 הינקל • 3 פרידריך • 4 ורנס • 5 נובוטני • 6 באומן • 7 שוויינשטייגר • 8 האמאן • 9 בוביץ' • 10 קוראני • 11 קלוזה • 12 להמן • 13 באלאק • 14 ברדריץ' • 15 קל • 16 ירמיס • 17 ציגה • 18 ארנסט • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 לאם • 22 פרינגס • 23 הילדברנד • מאמן: פלר

גרמניהגרמניה
נבחרת גרמניהמונדיאל 2006 (מקום שלישי)

1 להמן • 2 ינסן • 3 פרידריך • 4 הות • 5 קל • 6 נובוטני • 7 שוויינשטייגר • 8 פרינגס • 9 הנקה • 10 נוויל • 11 קלוזה • 12 קאן • 13 באלאק • 14 אסמואה • 15 היצלסברגר • 16 לאם • 17 מרטסאקר • 18 בורובסקי • 19 שניידר • 20 פודולסקי • 21 מצלדר • 22 אודונקור • 23 הילדברנד • מאמן: קלינסמן

גרמניהגרמניה