יצחק ביגר
 | |
| לידה | 2 בנובמבר 1917 |
|---|---|
| נהרג |
1 במרץ 1948 (בגיל 30) חיפה, פלשתינה (א"י) |
| ספורט | |
| ענף ספורט | כדורמים |
  | |
יצחק ביגר (2 בנובמבר 1917 – 1 במרץ 1948) היה שחקן כדורמים ארץ ישראלי, שוער מכבי חיפה ונבחרת ארץ ישראל בכדורמים ושוער קבוצת הוקי שדה של מכבי חיפה[1]. ייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות נגד מצרים, לבנון ויוון. נהרג בגשר רושמיה בחיפה במלחמת העצמאות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביגר נולד וגדל בזכרון יעקב למשפחת עובדים דור רביעי בארץ ישראל, בנם של חיה שרה ודוד ביגר[2]. בילדותו עבר עם משפחתו לשכונת בת גלים בחיפה. משפחתו הייתה מראשוני המתיישבים בשכונה. הוא בן מתוך עשרה אחים ואחיות[3]. אברהם, נחמן, אפרים ויורם אחיו היו אף הם שחיינים ושחקני כדורמים מצטיינים בקבוצת מכבי חיפה, ונבחרת ארץ ישראל.
במשחקה הראשון של נבחרת ארץ ישראל בכדורמים, נגד נבחרת יוון, שנערך בבריכת בת גלים ב-4 בספטמבר 1937 לעיני 3,500 צופים שימש ביגר כשוער, אף על פי שחלה בשפעת עם חום גבוה, ונבחרת ישראל ניצחה 5–2.
בטורניר גביע פארוק, מלך מצרים, שנערך בקהיר באוקטובר 1944 שיחק ביגר כשוער הנבחרת, שניצחה את לבנון 4–1 ואת צבא הברית 7–1. במשחק הגמר ניצחה מצרים את ישראל 2–0[4].
ביגר היה אמור להשתתף באולימפיאדת לונדון (1948), אך מותו ב-1 במרץ 1948 קטע את החלום[6].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1946 התקבל ביגר כחבר בחברת ההובלה "הנמל החדש", ומאז עבד בקביעות כנהג. במאי 1947 יצא לאימונים מטעם ההגנה. למרות ניתוקה של חיפה מהמפרץ על ידי מארבים של הערבים בוואדי רושמיה, ביגר הוביל מדי יום מצרכים מחיפה למפרץ. ב-1 במרץ 1948 (כ' באדר א' ה'תש"ח), תוך כדי מילוי תפקידו כנהג, נהרג מפגיעת כדורים בבטנו כאשר נסע בוואדי רושמיה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.
ביגר היה נשוי לאיילה ואב לבן.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך כארבעה עשורים נערך מפעל העשרה, שכלל תשע תחרויות שחייה לזכרם של תשעה מהרוגי מלחמת העצמאות שחייני מכבי ומשחק כדורמים לזכרו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל שחייה | ||
- קורות החיים של יצחק ביגר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- תולדות הכדורמים בישראל היסטוריה בישראל
- חיפה גוברת שוב על תל-אביב בשחיה וכדות מים, המשקיף, 22 בספטמבר 1946
- יצחק ביגר הי"ד, המשקיף, 7 במרץ 1948
- נתן, זיכרון לנופלים - יצחק ביגר, באתר הארץ 4 באפריל 1948
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כשהיינו ילדים..., מעריב, 14 באפריל 1988
- ^ דוד ביגר, באתר Geni.com
- ^ יורם ביגר, באתר אלבום המשפחות עדת ראשון-לציון
- ^ לויתן ליפא, בגלל המלך, הקהל המצרי והשופט החד צדדי..., המשקיף, 22 באוקטובר 1944
- ^ 2 ספורטאיות + 5 מלווים לאולימפיאדה, מעריב, 11 ביולי 1948
- ^ מוסדות הספורט של ישראל בחרו ביולי 1948 לשלוח לאולימפיאדת לונדון (1948) רק אתלטיות, את פרידה ליכטבלאו ורעיה ברונשטיין, מאחר שמדינת ישראל וספורטאיה היו שקועים במלחמת העצמאות[5]. בסופו של דבר, גם הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה של ישראל להשתתף וגם הבריטים, בעקבות לחץ מדינות ערב, שאיימו בהחרמת המשחקים האולימפיים, ביטלו את ההזמנה למשחקים והקונסול הבריטי בחיפה סירב לתת ויזות לחברי המשלחת.