קהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

קהיר ההיסטורית
אתר מורשת עולמית
המוזיאון המצרי
מדינה	מצרים
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 5, 6

קהיר (בערבית: القاهرة, תעתיק לעברית: אל-קאהירה, תרגום: המנצחת) היא עיר הבירה של מצרים וחיים בה כ־16 מיליון תושבים. היא העיר הגדולה ביותר באפריקה ובמזרח התיכון.

האתרים ההיסטוריים של קהיר המוסלמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979.

תוכן עניינים 1 גאוגרפיה 2 היסטוריה 3 תרבות 4 יהודים בקהיר 5 ערים תאומות 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] גאוגרפיה

קהיר ידועה בנהר הנילוס החוצה אותה. העיר מתחלקת לשני חלקים לא שווים: העיר העתיקה והעיר החדשה. העיר החדשה בנויה בסגנון אירופי מודרני, בתים גדולים, מלונות, בינייני משרדים ועוד, בעוד העיר העתיקה בנויה בצפיפות, ניכרים בה שיברי חומות ושרידים עתיקים, יש בה מסגדים כמניין ימות השנה וגם בניינים גבוהים שחלקם העליון מיועד למגורים והחלק התחתון מיועד למסחר. מאז עלייתו של נאצר לשלטון החלה קהיר לגדול במהירות, דבר שהשפיע קשות על התשתיות בעיר שלא עמדו בעומס. קהיר הפכה לעיר צפופה (השנייה בגודלה בעולם) בעלת זיהום אוויר גבוה, עומסי תנועה בלתי אפשריים וכן לכלוך ועוני רב. מאז שנות ה-80, עושים השלטונות מאמצים רבים לפזר את האוכלוסייה מקהיר לערי שדה כמו גם לנסות ולשפר את המצב התברואתי שלה. לאור תוכניות אלו, הורחבו כבישים ונבנתה רכבת תחתית יחסית מודרנית, כמו גם קניונים ובתי מלון מפוארים. רוב אוכלוסיית קהיר חיה בעוני מחפיר כשמיעוטה מתגורר בסטנדרטים המוכרים במערב. בקהיר מספר אתרים חשובים, חלקם ברמה בינלאומית: המוזיאון המצרי, הפרלמנט, מצודת קהיר, שוק חאן אל- חלילי, קהיר העתיקה ובית הכנסת בן עזרא, וכמובן הפירמידות של גיזה אשר נמצאות בשולי העיר. מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ממוקמת ברובע דוקי שבעיר, השגרירות הישראלית. למרות הסכמי השלום בין המדינות, כיום מספר התיירים הישראלים בעיר הוא נמוך ביותר, הן בשל תחושת האיום הביטחוני והן בשל הקושי היחסי בהשגת ויזת תיירות לאזרחים ישראלים המעוניינים לבקר בבירה המצרית.

[עריכה] היסטוריה

עיר הבירה הראשונה של מצרים תחת השלטון הערבי הייתה פוּסְטָט אשר נוסדה בשנת 614 על ידי הערבים שכבשו את מצרים באותה תקופה.

העיר קהיר ('אל-קאהִרה' שפירושו "עיר הניצחון") נוסדה בשנת 969 מצפון לפוסטט ובסמוך לערי בירה קדומות כמו גיזה, ממפיס והליופוליס. קהיר הייתה מקום מושבו של הח'ליף הפאטימי אולם לא שימשה כבירה עד לשנת 1168 או 1169 כאשר הח'ליף ציווה לשרוף את פוסטט במטרה למנוע את נפילתה בידי הצלבנים.

במהלך השנים, קהיר התרחבה ו"בלעה" ערים סמוכות כולל פוסטט, אולם עדיין מציינים את 969 כשנת הווסדה.

ב-972 נוסד המסגד אל-אזהר, שהפך למרכז דתי מהחשובים בעולם המוסלמי. העיר נשלטה על ידי צלאח א-דין ועל ידי השושלת האיובית החל ב-1171. גם תחת הכיבוש הממלוכי, שהתחיל ב1250 והסתיים ב1517, נשארה קהיר עיר הבירה.

ב-22 בינואר 1517 כבשו חיילי האימפריה העות'מאנית את העיר, שנשלטה על ידי העותמאנים עד 1917, עם הפסקה בין השנים 1798 - 1801 כאשר נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה.

בתקופה העות'מאנית חולק האזור לחלקים הנמצאים תחת אחריותו של ביי, הכפוף על פי השיטה הפיאודלית לפאשה השולט על כל מצרים. בקהיר עצמה הושאר כוח יניצ'ארים לשמור מפני מרידה.

[עריכה] תרבות

היות ומצרים היוותה מאז ומעולם מרכז תרבותי בו ניפגשו עמים ודתות שונות, נותר בעיר חותם תרבותי משמעותי. מצרים, ובכללה קהיר, נחשבת למוזיאון פתוח הודות לאתרים הרבים הפזורים בה ומעידים על עברה ההיסטורי העשיר.

• מוזיאון קהיר - מזויאון זה הנו משכנם של אוצרות מצרים העתיקה. המוזיאון כולל 136,000 פרטים מוצגים. החלל הידוע ביותר במוזיאון הנו "אולם המומיות" הכולל 27 מומיות מלכותיות מימי הפרעונים המצרים.
• חאן אל חלילי - הנו מתחם הכולל את אחד מאזורי המסחר הססגוניים והקדומים ביותר בעולם. לצד חלק מהחנויות, מצויים עדיין המפעלים ובתי המלאכה המקוריים בהם מייצרים את הסחורה הייחודית למקום. הבזאר במקום מתוארך לשנת 1382, עת הוקם במקום החאן לצד מרכז מסחרי.
• קהיר העתיקה - האזור העתיק בעיר כולל את הרובע הקופטי ופוסטאט. באזור זה שוכנים האתרים המוזיאון הקופטי שהוקם בשנת 1910, נמל בבל שהיווה חלק ממפעל המים המצרי הקדום ונועד למדוד את גבוה מי נהר הנילוס, כנסיית האחיזה השייכת לקהילה הקופטית ומתוארכת למאה ה-3 לספירה ובית כנסת בן עזרא בו נתגלתה הגניזה הקהירית.
• מגדל קהיר- הנו מגדל תקשורת המתנשא לגובה של 187 מטר. המגדל הוקם בשנת 1956 ובראשו מצויה מסעדה המשמשת גם כנקודת תצפית מרהיבה על העיר.
• בית האופרה של קהיר - בשנת 1988 נחנך "המרכז הלאומי לתרבות" הכולל בתוכו את בית האופרה החדש, שבע שנים לאחר שריפת משכנו הישן. בית האופרה הוקם בסיוע ארגון יפני.
• בית האופרה חדיביאל - היה בית האופרה הישן של קהיר שהוקם בשנת 1869 ונשרף בשנת 1971.
• פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קהיר - הצלחת תעשיית הקולנוע המצרית, הביאה להתהוותו של פסטיבל סרטים בינלאומי בקהיר בשנת 1976. לפסטיבל מגיעים גדולי כוכבי הקולנוע הערבי והמערבי, ובהם השחקנים ניקולס קייג', ג'ון מלקוביץ', מורגן פרימן, סופיה לורן, אליזבת' טיילור, פיטר אוטול, מרצ'לו מסטרויאני ועוד. כמו כן מתארחים בפסטיבל בימאים ומפיקים מהוליווד ומאירופה.
• אתר הגניזה הקהירית - הנו אתר ב"בית הכנסת בן עזרא" שנוסד בשנת 882, ובו נחשפו למעלה מ-200,000 מסמכים קדומים של הקהילה היהודית בעיר. מסמכים נוספים נתגלו בבית הקברות העתיק של קהיר העתיקה. מרבית המסמכים מצויים כיום במוסדות אקדמיים בבריטניה ובאמריקה.
• וואג' אל-בירקת - היה מתחם התרבות של העיר עד למלחמת העולם השנייה. אזור זה מוזכר רבות בספריו של הסופר המצרי הנערץ נגיב מחפוז.
• פארק אל-אזר - זהו פארק עירוני שהוקם בשנת 2005 לרווחת הציבור המצרי בקהיר בהשקעה של 30 מיליון דולר. במהלך הקמת הפארק, נחשפו מספר אתרים ארכאולוגים במקום המשתלבים כיום באתרי הפארק.

[עריכה] יהודים בקהיר

ערך מורחב – יהודים בקהיר

עוד בזמן פוסטט התיישבו יהודים בקהיר. אומנם היו זמנים שסבלו מרדיפות וגזירות קשות, אבל בדרך כלל נהנו מיחס סבלני. קהילת היהודים בקהיר פרחה במאה השתים עשרה, אותה תקופה שבה חי ועבר בעיר הרמב"ם. אך תחת שלטונם של הממלוכים היתדלדלה קהילת קהיר והעיר כמעט נהרסה לחלוטין. כשכבשו הטורקים את קהיר התאוששה העיר וקלטה מגורשי ספרד רבים. במאה התשע-עשרה גם הגיעו יהודים רבים מאירופה, ולצד הקהילה הספרדית קמה גם קהילה אשכנזית. עם חדירת ההשפעה האירופאית, ובעיקר עם הכיבוש הבריטי, השתפר מצבם הכלכלי של יהודי קהיר. בתי מסחר שפתחו קרוב למרכז העיר תפסו מקום משמעותי במסחר העירוני, ומוקד הקהילה יצא מחומות העיר העתיקה.

לפני הכרזת עצמאות מדינת ישראל הגיע מספר היהודים בעיר ל-40,000, והם תפסו משרות ועבודות חשובות בעיר. אך לאחר שהפסידו הערבים במלחמת העצמאות, החלו לגזור גזירות קשות על היהודים בקהיר ובמצרים בכלל. במחצית שנות החמישים חלה החמרה נוספת המעמדם של יהודי קהיר עקב תפיסת מרגלים יהודיים לטובת ישראל במסגרת 'עסק הביש' ובעקבות מבצע קדש אז איבדה מצרים חיילים רבים והפסידה למשך כמה חודשים את חצי האי סיני לישראל. עקב אירועים עזבו רבים מהיהודים את העיר עד למלחמת ששת הימים, וכיום נותרו בעיר רק כמה מאות יהודים רובם קשישים. בקהיר קיימים כיום כתריסר בתי כנסת אשר עומדים על תילם ומשמשים בעיקר כמוקדי תיירות, ומבנים לשימור. הראשי שביניהם הוא בית הכנסת העתיק 'בן עזרא' שנמצא בקהיר העתיקה- בית הכנסת בו נמצאה הגניזה הקהירית. בית כנסת זה משמש מוקד עליה לרגל לתיירים רבים. בית כנסת נוסף הוא בית הכנסת שער השמיים ברחוב עדלי שבמרכז העיר. בית כנסת זה נחשב פעיל בחגים וניתן לבקר בו גם בימים רגילים. בית כנסת נוסף, אשר משמש את עובדי השגרירות הישראלית, נמצא בשכונת מע'אדי, בדרום קהיר.

[עריכה] ערים תאומות

שטוטגרט, גרמניה (נחתם ב-1979) איסטנבול, טורקיה ניו יורק, ארצות הברית אלכסנדריה, מצרים אלג'יר, אלג'יריה עמאן, ירדן אמסטרדם, הולנד בגדאד, עיראק בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין. ביירות, לבנון

בואנוס איירס, ארגנטינה דמשק, סוריה איספהאן, איראן ג'דה, ערב הסעודית חרטום, סודאן לימה, פרו ליסבון, פורטוגל לונדון, הממלכה המאוחדת מדריד, ספרד מוסקבה, רוסיה

פריז, צרפת פראג, צ'כיה רבאט, מרוקו רומא, איטליה סאו פאולו, ברזיל סיאול, קוריאה הדרומית תוניס, תוניסיה טוקיו, יפן טורונטו, קנדה וושינגטון הבירה, ארצות הברית

[עריכה] ראו גם

• מצרים
• הרכבת התחתית של קהיר
• אתר מורשת עולמית

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קהיר

• מידע אודות קהיר (אנגלית)