ישעיה וולטפרייד
רבי ישעיה וולטפרייד מפשדבורז' (ה'תקי"ח-ד' באלול ה'תקצ"א) היה רב אדמו"ר חסידי, אבי שושלת פשדבורז'.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת ה'תקי"ח לרבי מאיר מלאסק[1], לאחר נישואיו לנעכא בתו של רבי דן לוינברג עבר לפשדבורז'. בעיר זו למד בחברותא עם היהודי הקדוש מפשיסחא. לבקשת החוזה מלובלין השפיע עליהם רבי דוד מלעלוב לנסוע אל החוזה שחיבבו ביותר וקרא לו "ארון הספרים שלי".
בשנת ה'תקמ"ח, בעקבות הוראתו של רבי נטע אייבשיץ (רבה האחרון של העיר), מונה לרבה של פשדבורז'[2]. בשנת תקע"ה התרכזו סביבו עדת חסידים ומינוהו לאדמו"רם. היה ידוע בדורו כבעל רוח הקודש ורבים נהרו לפתחו.
נפטר בד' באלול ה'תקצ"א, ונקבר בפשדבורז'. לאחר השואה שוקמה המצבה על קברו בפשדבורז'. בנו, רבי עמנואל, מילא מקומו.
דברי תורתו נלקטו בספר "דברות חיים". כן הובא מתורתו בספרים: "תורת החסידות", "בית יעקב", "ביאורי החסידות", "תפארת שלמה על התורה".
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי עמנואל וולטפרייד ממלא מקומו באדמו"רות.
- פייגל חנה אשת רבי יהודה לייבוש מפשדבורז'. (נפטר בתקצ"ט)
- טויבע רחל אשת רבי דוב בעריש וינברג מפשדבורז' (נפטר בכ"ג באב תרל"ג).
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יוסף ברוך אפשטיין מניישטאט.
- רבי שלמה מרדומסק, בעל ה"תפארת שלמה"
- רבי אלעזר מקוז'ניץ
- רבי דוד יצחק ברומברג, רבה של אויאזד
- רבי יעקב מווידאמא, ממלא מקומו של רבי שלמה מרדומסק בווידאמא. נפטר בשנת תרמ"ו
- רבי ישכר דוב בער בארון מרדושיץ
- רבי אהרן (ארון) הלוי עפשטיין מקראקא בנו של המאור ושמש
- רבי משה בידרמן מללוב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנחס זליג גליקסמן, רבי ישעיה מפשדבורז' בתוך ספר רבינו אליקים געץ, לונדון תרצ"ו.
- דוד הלחמי, רבי ישעיה מפשדבוז', חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רמ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)