חלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים, מחשבות או תחושות במהלך השינה.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיזיולוגיה בזמן החלום
פעולת החלום מיוחסת לשינת REM, שבה יש תנועות של האישונים ומתרחשת במהלך השלבים הסופיים יותר של מעגל השינה. כשמעירים אדם משלב זה בשינה, ב85% מהמקרים ידווח על חלום בו היה שקוע[1], ושיעור ההיזכרות יורד ככל שעובר זמן ממושך יותר מסיום תנועות העיניים ליקיצה. החלום אינו ייחודי רק לשלב ריצודי העיניים המהירים - הרע"מ (באנגלית: Rapid Eye Movements), אולם שכיחות החלום בשלב זה גבוהה בהרבה והחלומות "חיים" יותר, דרמטיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים, בעוד חלומות בשלבים אחרים מזכירים יותר המשך של מחשבות רגילות[2]. בשלב ה- R.E.M רישום הפעילות החשמלית של המח (EEG) דומה למדי למה שנרשם במצב עירנות. עם זאת, קשה להעיר את הנבדק הישן בזמן הזה.
בזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות, וגלי המוח המוקלטים בחלימה על ידי אא"ג דומים לאלה המוקלטים בערות. במהלך החלום משותקים השרירים הרצוניים מן הצוואר ומטה, ונצפית תנועת עפעפיים ועיניים (תופעה המוכרת בשם Rapid Eye Movements, ובעברית: ריצודי עיניים מהירים) כמו כן, בשעת חלום (ללא קשר לתוכנו) ישנה זקפה אצל הגברים, והרחבת דגדגן אצל נשים. זוהי דרך קלינית טובה להבדיל אם מקורה של אין-אונות הוא פיזי או פסיכולוגי. חלומות אירוטיים עשויים לגרום לפליטה אצל הגבר, ולהרטבת הנרתיק אצל האישה.
[עריכה] הפסיכולוגיה של החלום
לאדם החולם אין בדרך כלל מודעות לכך שמדובר בחלום, ולרוב הנסיון לתגובה הוא כמו במצב של הכרה רגילה. מכאן נגזר המושג חלום בהקיץ המתאר מצב של הזיה, שבו האדם מדמיין דברים, במצב של הכרה חלקית.
חלומות נעים בנושאיהם מהיומיומי ועד הסוריאליסטי; לעתים חלומות מובילים להשראה אמנותית, רעיונות ואף לפתרונות של בעיות פרקטיות. כך למשל הגה קרל יונג את הרעיון על תת מודע קולקטיבי, לאחר חלום על בית רב מפלסי שהיה לו. תיעוד של תוכני החלום מגלה כי רבים מחלומותינו עוסקים בבעיות בהם עסקנו בהיותנו ערים. כך, למשל, גם בשינה קשה למצוא מפלט מההמון: 95 אחוזים מהחלומות כוללים קשר עם אנשים אחרים - פרטנרים לתחרות, לתוקפנות או למין. רק במיעוט קטן מהחלומות מככב החולם בהצגת יחיד.
גם התרבות רודפת אותנו עד לחלומותינו הפרטיים. חלום שכיח אצל בני התרבות המערבית הוא המצאות בעירום בחברה ורגש המבוכה הנלווה לכך. מוטיב זה נעדר מחלומותיהם של בני תרבויות בהן עירום אינו מביך (אצל אבוריג'ינים באוסטרליה או ילידי איי האוקיינוס השקט).
במקרה אחד לפחות, נדידת בעיות משעות היום לחלום הניבה תוצאה חשובה למדע. בשנת 1865 פענח הכימאי קקולה את מבנה המולקולה האורגנית החשובה בנזן (C6H6) בחלום בו התגלה לו נחש הנושך את זנבו. קקולה פירש את החיזיון כרמז לבעיה שהעסיקה אותו ומצא את מבנה הטבעת המשושה. ישנם סוגים שונים של חלומות, ביניהם הסיוט, שהוא חלום נורא, מפחיד או מעצבן. ישנם גם חלומות ארוטיים המערבים תמונות ומראות הקשורים למין. מצבים פיזיים יכולים להוות גורם לחלום מסוים, כך צלצול של שעון מעורר יכול לגרום לחלימה, שבסופה יהיה שעון מעורר שמצלצל. לחץ בשלפוחית השתן, עלול לגרום לחלום שתהיה בו הליכה חוזרת ונשנת לשירותים.
הפסיכולוגיה קידמה ופיתחה את חקר החלומות. עבור פרויד החלום הוא ביטוי לדחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, במיוחד תוקפנות ומין. רצונות שמודחקים בחיי היום יום מפאת היעדר האפשרות להגשימם, או היותם אסורים, עולים על פני השטח בשינה. תוצאת ההתנגשות בין הדחפים הפרימיטיביים למעצורים התרבותיים היא הצורה הסמלית ה"מכובסת" שלובשים הדחפים והמאוויים. עליה במדרגות בחלום מסמלת משגל, עצמים מאורכים (נחשים, חרבות וכו') מסמלים את איבר המין הגברי. כלי קיבול ומנהרות מסמלים את הצנרת הנשית וכו'. פענוח החלום מאפשר הצצה אל התת-מודע - הפחדים והרצונות המשפיעים על חיינו מבלי להתנסח במחשבה, ולכן הוא כלי חשוב בפסיכואנליזה. תלמידו יונג גרס שהחלום הוא שדר מתת המודע הקולקטיבי, שמודחק בידי הסופר אגו, במצב של הכרה רגילה.
ז'ובה בליון שיער ששנת רע"מ מספקת הזדמנות להתאמן בפעולות החיוניות להישרדות, כדי שגם אם כישור הישרדות מסוים אינו בשימוש בחיי הערות, בעל החיים ידע להשתמש בו במיומנות בשעת הצורך. ז'ובה ניטרל את האזור האחראי על שיתוק הגוף בזמן השינה אצל חתול וראה שהחתול קם וארב לטרף דמיוני או תקף אויבים בלתי נראים.
בשנת 2001 פורסם מחקר שערך מתיו וילסון שעולה ממנו כי שנת רע"מ מסייעת להפוך חוויה לזיכרון. הוא אילף חולדות לעבור במבוך ולחפש פרסי מזון. וילסון וצוותו השתילו חיישנים במוחות החולדות, ובאמצעותם רשמו החוקרים את דפוסי הירייה של קבוצות תאי העצב הממונים על התמצאותן של החולדות במבוך. החוקרים גם רשמו את מה שהתרחש בתאי המוח של החולדות כשישנו, וגילו בדיוק את מה שהתרחש כשעברו החולדות במבוך כשהיו ערות. וילסון אמר שאפשר היה לראות על איזה חלק במבוך חלמה החולדה בכל רגע. כמו כן, מניסויים שנערכו בין השאר גם בבני אדם (ללא השתלת חיישנים, כמובן), הוכח שגם ביצועינו בדברים כגון יצירות מוזיקליות או שליפת חומר שלמדנו, מוטמעים בזיכרון במהלך השינה ובעקבות כך משתפרים.
חוקרים רבים, ביניהם רוזלינד קרטרייט הראו במחקריהם, שהרגשות המרכזיים בחלומות הם שליליים. חוקרים מאוניברסיטת טפטס גילו שהרגשות הנפוצים ביותר המשתקפים בתמונות החלום הם פחד, אשמה וחוסר אונים. קרטיקייט אומרת שאצל רוב בני-האדם הרגשות השליליים ביותר נחלמים בפרק הרע"מ הראשון של הלילה, והם נעשים חיוביים יותר מפרק לפרק של שנת רע"מ. אצל מי שסובלים מדיכאון המצב הפוך. הרגשות המופיעים בחלומותיהם נעשים שליליים יותר עם כל פרק של שנת רע"מ. קרטרייט טוענת שתפקיד החלימה הוא מעין 'תרפיה לילית', פטירת מחשבות סבוכות שעליהן אנחנו חושבים במשך היום ולפני השינה. לדעתה, החלום הוא זמן מצוין לכך משום שכושר השיפוט יורד משמעותית, ונפתחות דרכי חשיבה שלא היו יכולות לעלות בתודעתנו בשעות הערות.
[עריכה] החלום בתרבות
חלומות הם עתיקים כמו האנושות, אם לא יותר (גם חיות חולמות). הספרות המוקדמת ביותר בה מוזכרים חלומות כוללת את האודיסיאה מאת הומרוס ואת התנ"ך, בספר בראשית מוזכרים חלומות חשובים.
דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהיו מושפעות מחלומותיהן.
[עריכה] החלום ביהדות
פרופ' דב לנדאו מאוניברסיטת בר-אילן מתייחס לנושאי החלומות בספר בראשית, אך מקדים לכך את דבריו של פרשן המקרא "בנו יעקב" [3] בנו יעקב טען לשני סוגים של חלומות בתנ"ך:
- האחד, הוא חלום שבו הקב"ה מדבר אל האדם.
- והאחר, הוא חלום שבו הקב"ה מגלה את רצונו באמצעות תמונות החלום ולא בדיבור.
התפיסה העיקרית אצל "בנו יעקב" ואצל רבים מפרשנינו המסורתיים היא שהחלום הוא מסר מהקב"ה לאדם. גישה זו זוכה לביטוי מפורש בפסוק: "ויאמר יוסף אל פרעה, חלום פרעה אחד הוא, את אשר האלהים עֹשה הגיד לפרעה" (בראשית,מ"א.כ"ה). יוסף מדגיש זאת פעם נוספת: "הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה, אשר הא-להים עֹשה הראה את פרעה" (בראשית,מ"א,כ"ח). גם איוב מדבר ברוח זאת : "בחלום חזיון לילה בנפֹל תרדמה על אנשים, בתנומות עלי משכב, אז יגלה אֹזן אנשים ובמֹסרם יחתֹם" (איוב, ל"ג:ט"ו-ט"ז).
[עריכה] זיוף או הדמיה
דב לנדאו מוסיף כי יש חלומות שדווקא הזיוף שולט בהם, או אין בהם ממש כלל. כך נאמר בספר דברים כי "חֹלם החלום ההוא יומת" (, י"ג.ו'). גם אחי יוסף, מזלזלים בחלומותיו, ואומרים : "ונראה מה יהיו חלֹמֹתיו" (בראשית, ל"ז,כ'). שלמה המלך, ה"חכם שבאדם" מסכם את סיפור חייו בספר קהלת ואומר : "כי ברב חלֹמות והבלים ודברים הרבה" ( ה',ו').
[עריכה] חלום כנבואה
על פי חז"ל לחלום יכול להיות קשר מסוים לנבואה, והם אמרו שחלום הוא אחד חלקי שישים מנבואה, אך הגבילו זאת בכך שאין חלום ללא דברים בטלים. לעומת זאת מובא מספר זכריה "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ"[4] כראיה שלחלומות אין משמעות לגבי העתיד, וסתירה זו מוסברת בכך שיש שני סוגי חלומות.
[עריכה] מילוי משאלה
עיקרון חשוב המובא בתלמוד הוא "כל החלומות הולכים אחר הפה" דהיינו פתרון החלום קובע מה שיקרה:
| רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה. | ||
| -- תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נה: | ||
תופעה זו מוכרת היום כנבואה המגשימה את עצמה.
[חז"ל]] לא גילו התלהבות יתרה מן החלומות: "אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בר יוחי... כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים (מסכת ברכות, נ"ה, ע"א). לעומת זאת, באותה מסכת , מסכת ברכות, מוצגת גם גישה אחרת, הרואה בחלום הדמיה של מאוויי האדם
| אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי ליבו... אמר רבא: תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא (תדע שאין מראים לו לאדם [בחלומו] לא דקל מזהב ולא פיל הנכנס בקוף המחט". | ||
| -- נ"ה, ע"ב | ||
ואומר רש"י: (דהיינו) "דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם" (שם). בתלמוד, במסכת ברכות, דפים נו-נח מופיעים פתרונות של סמלים של חלומות.
בעקבות תפיסה זו, בהלכה יש מנהג לצום בעקבות חלום רע, ואף לפשפש במעשים ולעשות תשובה. (רמב"ם, היד החזקה, הלכות תעניות פרק א י"ב) ויש הנוהגים לומר "החלומות שוא ידברו" ואף לעשות טקס של "הטבת חלום" בפני שלושה חברים טובים (ספר מטה אפרים, סימן תריט).
מסופר בתלמוד על בר הדיא, פותר חלומות מקצועי, שפיתח את עיסקו בכך שנתן פתרונות טובים לחלומות של פונים ששילמו לו והתנהגות זו הביאה בסופו של דבר להריגתו על ידי הרומאים [5].
מקור המושג בעברית (ח.ל.מ.) קשור כנראה להחלמה. אנשים שהפריעו להם בניסוי לחלום, אף שישנו את שעות השינה הנדרשות, קמו עייפים ולא יכלו לתפקד.
[עריכה] חלומות יוסף - ביטוי לשאיפות
אריך פרום: [6] כותב על חלומות יוסף: "האחים תופסים מיד כי החלום מביע את דמיונו של יוסף, שיום אחד יהיה מעמדו רם משל אביו ואחיו, ושהם יעמדו לפניו בדחילו ורחימו. אין ספק שהחלום מביע את שאפתנותו של יוסף, שבלעדיה ייתכן ולא היה מגיע לאותו מעמד רם שאליו אכן הגיע".
[עריכה] חלום יעקב - דמיון ומציאות
בפרשת "ויצא" מסופר על חלום יעקב. החלום הוא עירוב מעניין בין חלום שהוא הדמיה חזותית של מאוויי האדם ובין חלום המפנה בקשה לריבונו של עולם.
- תמונת הסולם היא ביטוי למאוויי יעקב - הוא מבקש את קרבת אלוהים, מין קשר בין שמים לארץ. ולכן הוא רואה בתחילת חלומו "סֻלם מֻצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עֹלים ויֹרדים בו" (בראשית, כ"ח, י"ב).
- בחלק השני הוא זוכה להבטחה אלוהית חומרית: הוא מבטיח לו את הארץ, את ריבוי זרעו, את שמירתו ואת שיבתו אל אדמתו.
היות שאין יעקב מקבל תגובה לבקשה הראשונה, הוא מקשר בין שני חלקי החלום: "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכֹל ובגד ללבֹּש. ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לא-להים" (בראשית, כ"ח:כ'-כ"א).
[עריכה] חלומות פרעה - מאווי שליטה
לכאורה חלומות פרעה הם דמיוניים לחלוטין: פרות – לידתן ברפת ואינן עולות מתוך היאור. בוודאי אין פרות אוכלות זו את זו. ואחריו חלום שני, ואף בו צומחות שיבולים מלאות ושיבולים שדופות ודקות זו אחר זו בזמן. יוסף מבין, בעזרת ה', את הרמז: מה שמתרחש יתרחש ברצף של זמן המתחיל בהווה וממשיך ברצף בעתיד.
השאלה היא: מה ציפה פרעה מפותרי החלומות. שכן רש"י מדייק: "פותרין היו אותם אבל לא לפרעה" (בראשית, מ"א, ח'), ומשמע שפרעה לא היה מרוצה מן הפתרונות.
פרופ' דב לנדאו מציע כי פרעה מוצא בהצעתו של יוסף רמז לאפשרות להשתלט על אדמות המדינה. אך גם ליוסף יש אינטרסים: לאפשר לאחיו, בני ישראל, להתפתח בנבדל מן המצרים. יוסף מציג לפרעה את סיפור ההשתלטות כהצלה לעם המצרי. אין הוא ממהר לחלק את המזון לכול, אלא הוא נותן להם להתנסות ברעב, ואז הוא מוכר להם את מזונם, עד שהוא משתלט על כספם, על בקרם, על אדמותיהם, ובסוף אף על חירותם, ומוסר את כל השליטה לידי פרעה. כל התהליך הארוך הזה מרומז בבירור בהצעתו של יוסף לאחר פתרון החלום, והוא ברור עוד יותר בתוצאות.
כך פתר יוסף את חלום פרעה לפרעה, דהיינו לשביעות רצונו של פרעה, בלי לוותר על שביעות רצון העם ועל שביעות רצונו של יוסף עצמו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- נריס די, חלומות
- אדריאנה רוק, הנפש בלילה, הוצאת עם עובד, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מבחר סרטונים בנושא באתר studytv
- פתרונות של סמלים במסכת ברכות
- דברים שיורמים יודעים - מה ניתן ללמוד מחלומות
- דב לנדאו על חלומות בספר בראשית - אוניברסיטת בר-אילן, היחידה ללימודי יסוד ביהדות, פרשת ויצא, תשס"ח
- הערך חלום ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו מבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 1.
- ^ ראו פסיכולוגיה של החלומות - צבי גיורא, הוצאת האוניברסיטה המשודרת
- ^ אחד מפרשני המקרא הגאונים שפירושיו נכתבו בגרמנית במחצית הראשונה של המאה ה-20 וטרם זכו לתרגום עברי
- ^ זכריה י, ב
- ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נו
- ^ מקור: אריך פרום, השפה שנשכחה , הוצ' א' רובינשטיין ירושלים (בלי תאריך), עמ' 48 -49.
