כותר ראשון
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומי. | |
 | |
|
kotar-rishon-lezion | |
  |
רשת "כותר ראשון" היא רשת הספריות הציבוריות בראשון לציון.
רקע היסטורי להקמת הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרייה נוסדה כשבעה חודשים לאחר עלייתם של ראשוני המתיישבים בראשון לציון, בשנת 1883.[1] ספרייה זו, שהייתה קטנה, הכילה קומץ ספרים בשפות שונות, שנתרמו על ידי המתיישבים נוסף על ספרים שהגיעו גם מהיהודים בגולה. פקידי הברון רוטשילד, שהתנגדו למהלך העצמי של המתיישבים, הורו לסגור את הספרייה, אך למרות זאת המתיישבים המשיכו לקיימה חרף התנגדות פקידי הברון ובחשאי.
לקראת סוף המאה ה-19 חלה התפתחות חיובית בחיים הציבוריים בראשון לציון עם כניסתו לתפקיד של חיים חזן כממונה מטעם הברון על ראשון לציון. חזן שינה את תפיסת קודמיו והתיר למתיישבים לנהל באופן עצמאי את המושבה באמצעות ועד מקומי נבחר. ב-1897 נפתח בית העם במרכז המושבה, שכלל בתוכו ספריה ציבורית, תחת ניהולו של ועד ממונה. בראשיתה כללה הספרייה כ-1050 ספרים בשפות שונות, שנאספו מהתושבים ו-22 כתבי עת שונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפקיע הצבא העות'מאני את בית העם לצורכי המלחמה ומחשש שהצנזורה, שהטיל השלטון העות'מאני בארץ ישראל, לא תאפשר את קיומה של הספרייה באופן חופשי הוחלט להעבירה אל מרתף בית הכנסת הגדול שם היא המשיכה להתקיים.
הקמת הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בל"ג בעומר תרצ"ב (24 במאי 1932) נחנך המשכן החדש של הספרייה העירונית בראשון לציון. הספרייה נקראה על שמו של זלמן דוד ליבונטין (זד"ל), האיש שיזם את הקמתה וגייס כספים לצורך כך. לבונטין היה אחד ממתיישביו הראשונים של המושבה, אך עזב אותה בשל עסקיו בחו"ל. במשך השנים הוא כיהן כראש בנק אנגלו-פלשתינה (אפ"ק), אך למרות זאת נשאר נאמן למושבה והמשיך לקדם ולטפח אותה. הספרייה הקטנה, ששכנה ברחוב על שמו של לבונטין (רחוב זד"ל), התפתחה במהירות עד כי לא הייתה עוד יכולה להכיל את הספרים הרבים שנאגרו בה, ולכן כ-20 שנה לאחר מכן, הקימה המועצה מבנה חדש עבורה. הבניין, שנבנה בהתאם למאפיינים הארכיטקטוניים המתקדמים באותם ימים, בלט בסגנונו המיוחד בסביבה. הוא היה בעל שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה הועמדה כולה לרשות הספרייה, בעוד הקומה העליונה שימשה כמקום לפעילות תרבותית בה התקיימו תערוכות, קונצרטים ושיעורי נגינה.
ההתפתחות הטכנולוגית, הקדמה והיוזמה של מנהלי הספרייה אפשרו את התפתחותה המהירה והפיכתה לספרייה מודרנית וחדשנית כרוח התקופה במדינת ישראל. העברת הקומה העליונה לרשות הספרייה אפשרה לקיים חלוקה בין קומת השאלה וקומת עיון. הספרייה עצמה פעלה גם היא בהתאם לכלליים הנהוגים: מיון ספרים וסידורם בהתאם לשיטות הנהוגות בקרב הספרנים, בניית קטלוגים, הקמת מאגר ספרים באנגלית והמרצת התושבים להשתמש בשירותי הספרייה. הספרייה העשירה את אוסף הספרים וכתבי העת שברשותה והיא כללה בשנת 1994 למעלה מ-60,000 כותרים. ציבור הקוראים היה רחב ושיקף את מגוון האוכלוסייה באותם ימים בראשון לציון: מבוגרים לצד צעירים, עולים חדשים לצד ותיקים, דוברי עברית לצד דוברי שפות זרות – כל אלו נהנו לא רק מתרבות הספר אלא גם מתרבות רוח עשירה ומגוונת שהספרייה העניקה לבם ובכללן תערוכות מתחלפות, שעת סיפור, חידונים ומשחקים ומפגשים עם סופרים.
כותר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב תרמ"ב 7 בראשון לציון וקיבלה את השם "כותר ראשון".
ברבות השנים, התפתחה הספרייה לרשת של כותרים וספריות, המציעה לכל תושב בעיר מנוי חינם וסל שירותים מגוון ועשיר בתחומי התרבות, הלמידה, התקשורת והמידע.
בשנת 2008 זכתה הרשת בפרס ע"ש ק"י גולן, "ע לספרייה המצטיינת לשנת תש"ע(הקישור אינו פעיל), רשת הכותרים והספריות בראשון לציון, באתר רשת הכותרים והספריות בראשון לציון (באנגלית אמריקאית), מטעם משרד התרבות והספורט.
אוספים מודפסים ודיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכותרים והספריות הם מוקדים פעילים שבהם ניתן לשאול כל פריט מודפס או דיגיטלי: כותרים חדשים ועדכניים, אוספים של ספרי עיון וספרות יפה בעברית, באנגלית וברוסית, ספרי אודיו, סרטים, אוספי מוזיקה, משחקי קונסולה, כתבי עת ומגזינים פופולריים ומקצועיים.
אוספים ייחודיים ושירותים בלעדיים בשלושת הכותרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותר ראשון תרמ"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף מקיף בנושאי היסטוריה, פסיכולוגיה וחינוך ובתחומי סגנון חיים, רפואה אלטרנטיבית ומיסטיקה.
מרכז המידע והייעוץ לתושב, בקומת הכניסה לספרייה, ניתנים שירותי מידע וייעוץ בתחומי המידע השימושי והאזרחי כגון: יחסי עובד מעביד, ביטוח לאומי, לימודים והשכלה גבוהה.
כותר טף – מתחם חדש ומרהיב לפעוטות ולילדים עד גיל שש.
כותר ראשון אלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף מקיף וייחודי של ספרים וכתבי עת ומגזינים בנושאי טיולים ותיירות.
כותר ראשון שקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסף מקיף וייחודי של ספרים וכתבי עת ומגזינים באמנות פלסטית ובתחום אמנויות הבמה.
תערוכות אמנות מתקיימות ארבע פעמים בשנה בחלל האלטרנטיבי בכותר ראשון – שקמה.
פעולות תרבות והעשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשת כותר ראשון מציעה מגוון של פעילויות לילדים ולמבוגרים בשעות הפנאי: שעות סיפור, מופעי תיאטרון, סיפורי קיץ בגינות הציבוריות, סדנאות, חוגים, הדרכות לחינוך הפורמלי בשעות הבוקר, א"ש לילה.
למבוגרים מתקיימים מופעי תיאטרון ומוזיקה, מפגשים עם סופרים, הרצאות, חוגים וסדנאות.
בחודש הקריאה ובשבוע הספר מתחדשים מרחבי הספריות בתצוגה על פי נושא ובשלל מפגשי תרבות לילדים ולמבוגרים.
טכנולוגיות מידע, אינטרנט וערוצי תקשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בכל הכותרים והספריות יש אינטרנט אלחוטי חינם לרשות המבקרים.
- לכל מנוי גישה מרחוק למאגרי מידע.
- בכותרים ובספריות מאגרי מידע בגישה מהספרייה.
- רשת כותר ראשון מתפעלת אתר אינטרנט מעודכן ונגיש על פי תקנות הנגישות.
- כל הפריטים ניתנים להזמנה מהבית והודעה על הגעתם מגיעה למנוי בדוא"ל או במסרון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כותר ראשון
כותר ראשון, ברשת החברתית פייסבוק- האתר הרשמי, כותר ראשון - רשת הכותרים והספריות בראשון לציון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האתר הרשמי, כותר ראשון - רשת הכותרים והספריות בראשון לציון