למידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למידה היא שינוי יחסית קבוע ועקבי של התנהגות, שתוצאותיו הן התנסות של הלומד. תהליך הלמידה כולל הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. הלמידה יכולה להתרחש בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל תיועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.

ישנם שלושה תנאים להיווצרות למידה: 1.למידה מצריכה שיקרה שינוי. 2.השינוי צריך להיות יותר מזמני. 3.השינוי חייב לנבוע מניסיון.

למידה יכולה להתרחש באופן מודע או גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים.

[עריכה] מחקרי למידה

ענף הפסיכולוגיה בוחן את תופעת הלמידה מזוויות שונות. למידה יכולה להופיע באופן של התנהגות מכוונת אקטיבית (לדוגמה - לימוד נהיגה במכונית), בצורה של התנסות חוויתית וזיכרון (למשל - טעימת מזון וזיכרון טעמו הטעים), וכן מגוון למידות אוטומטיות במהלך החיים (הליכה, שפה ורכישת מיומנויות אחרות). התניה אופרנטית והתניה קלאסית הן שתי תאוריות מרכזיות בתחום.

על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, נמצא הבסיס הביולוגי המשוער ללמידה (יחד עם הבסיס הביולוגי לזיכרון). מחקרים אלו הראו שציוות בזמן של קשר טבעי (גירוי ותגובה) הקיים במוח, עם גירוי חדש - "יחזק" באופן ביוכימי את הקשר, וכך יהפוך גם את הגירוי החדש לכלול במערכת הטבעית. על פי הטענה, כל זיכרון (או מבנה שנלמד) הקיים במוחנו, מורכב ככל שיהיה - מורכב בבסיסו מאי-אילו סינפסות מחוזקות הקשורות ביניהם בקשרים ביוכימיים שנוצרו במהלך הלמידה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: למידה
ציטוטים בוויקיציטוט: לימודים
ספר לימוד בוויקיספר: תאוריות למידה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: למידה