למידה
למידה היא שינוי יחסית קבוע ועקבי של התנהגות, הנובע מהתנסות של הלומד. תהליך הלמידה כולל הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. הלמידה יכולה להתרחש בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל תיועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.
למידה יכולה להתרחש באופן מודע או גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים. למידה יכולה להתרחש באופן הדרגתי ומצטבר, או גם ב"קפיצת מדרגה" באופן פתאומי[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] מחקרי למידה
ענף הפסיכולוגיה בוחן את תופעת הלמידה מזוויות שונות. למידה יכולה להופיע באופן של התנהגות מכוונת אקטיבית (לדוגמה - לימוד נהיגה במכונית), בצורה של חיקוי (למשל חיקוי התנהגות של הורה או חבר), בצורה של התנסות חוויתית וזיכרון (למשל - טעימת מזון וזיכרון טעמו הטעים), וכן מגוון למידות אוטומטיות במהלך החיים (הליכה, שפה ורכישת מיומנויות אחרות). התניה אופרנטית והתניה קלאסית הן שתי תאוריות מרכזיות בתחום. אולם קיימת גם למידה כתוצאה מחיקוי.
על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, נמצא הבסיס הביולוגי המשוער ללמידה (יחד עם הבסיס הביולוגי לזיכרון). מחקרים אלו הראו שציוות בזמן של קשר טבעי (גירוי ותגובה) הקיים במוח, עם גירוי חדש - "יחזק" באופן ביוכימי את הקשר, וכך יהפוך גם את הגירוי החדש לכלול במערכת הטבעית. על פי הטענה, כל זיכרון (או מבנה שנלמד) הקיים במוחנו, מורכב ככל שיהיה - מורכב בבסיסו מאי-אילו סינפסות מחוזקות הקשורות ביניהם בקשרים ביוכימיים שנוצרו במהלך הלמידה.
[עריכה] קשיי למידה
קושי בלמידה פוגע ביכולת של האדם לרכוש ידע או מיומנויות חדשים ויכול לבוא לידי ביטוי בעקומת הלמידה שלו. במסגרת מערכת החינוך קשיי למידה יכולים להוביל לציונים נמוכים של התלמיד. ישנם מספר גורמים העשויים לפגוע ביכולת הלמידה או ההתפתחות הקוגנטיבית של האדם באופנים שונים וברמות חומרה שונות. לעיתים הפגיעה תהיה כה קלה עד שיהיה קשה לאתר אותה ולקבוע אבחנה בשלב מוקדם, מקרי ביניים יוכלו להשתלב במערכת החינוך הרגילה ולהסתייע בהוראה מתקנת, אך המקרים החמורים ביותר יפנו למסגרת של חינוך מיוחד. כל גורם צריך להיות מאובחן ומטופל על ידי אנשי המקצוע המתאימים, תוך התייחסות לאפשרות של קיומם של שני גורמים או יותר במקביל, מצב הנקרא תחלואה נלווית או תחלואה כפולה.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על יכולת הלמידה הוא האינטליגנציה. מנת משכל נמוכה באופן קיצוני מובילה למצב של פיגור שכלי.
הלמידה יכולה להיות מושפעת גם מבעיות התפתחותיות שונות. בעיות התפתחותיות מאופיינות בכך שהן מופיעות לראשונה בילדות וממשיכות להתקיים גם אצל האדם הבוגר. בין הבעיות ההתפתחותיות אשר עלולות לפגוע ביכולת הלמידה נכללות: לקות למידה, לקות שפה, הפרעת קשב ועוד.
קשיי למידה יכולים להיגרם גם כתוצאה ממצבים רפואיים הקשורים לתפקוד הגוף, לאיכות התזונה והשינה ועוד. רבים מגורמים אילו אפשר לשלול ע"י בדיקות שיגרתיות במסגרת קופת החולים על ידי מדדית לחץ דם ודופק, בדיקת דם הכוללת - בלוטת התריס, ברזל, ויטמין D, ויטמין B12, רמת סוכר וכו'. רצוי לשלול גורמים אלו לפני שפונים לאבחון דידקטי, ואפשר להסתייע ברופא המשפחה לצורך כך.
המערכת הסנסו-מוטורית קשורה לדרך בה האדם קולט את סביבתו ומגיב אליה. פגיעה במערכת זו יכולה לפגוע ביכולת התפקוד הכללית של האדם ובמסגרת זו גם ביכולת הלמידה שלו. קשיי למידה מסוג זה יכולים לנבוע עקב המקרים הבאים: לקות שמיעה, לקות ראייה, הפרעת תנועה, פציעות חמורות ועוד.
בעיות רגשיות, בעיות נפשיות וקשיים בהתפתחות הרגשית יכולים להשפיע על יכולת הלמידה, הן באופן זמני כמצב רוח חולף (כמו חרדה, כעס וכו') והן במצבים חמורים יותר של טראומה נפשית או הפרעה נפשית.
לקויות שונות על ההספקטרום האוטיסטי יכולות לפגוע בלמידה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- למידה, באנציקלופדיה ynet
- למידה: מבוא, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- תאוריית הלמידה החברתית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- למידה: הגישה הקוגניטיבית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- התפתחות הצאצאים: למידה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- הנחיות ואסטרטגיות ללמידה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ר' חוויית "אהא!"