ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראשון לציון
Rishon leZion Coat of Arms.svg

סמל העיר

Flag of Rishon LeZion.svg

דגל העיר

ראשון לציון - כיכר המייסדים
Rishon LeZion Aerial View.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה דב צור
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב עיר בעלת 200 - 500 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 235,123 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 4,012 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 58,611 דונם
מיקום ראשון לציון
ראשון לציון
ראשון לציון
דירוג חברתי-כלכלי 6 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4265
פרופיל ראשון לציון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.rishonlezion.muni.il

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין נס ציונהדרום) לחולון ובת יםצפון), מחנה צריפיןמזרח) והים התיכוןמערב). העיר חברה בארגון פורום ה-15.

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.‏[1] בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

תוכן עניינים

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עין-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)

הקמת המושבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עין-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא ישתייכו לו.‏[2]

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו ביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים הפר שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים למשרתי ציבור במושבה, והביל"ויים עברו לגדרה.

חסדי הברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרת הדקלים בגן המושבה, ננטעה בשנת 1890

לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, וליצור קשר עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כאשר פגש את הברון, הרשימו השכלתו וידיעת השפות שלו את רוטשילד, וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון. בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. שמואל הירש, מנהל מקווה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון לבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפש. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש ממקוה ישראל שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד למושבה, שישב בה בקביעות.

הנהגת אוסוביצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים טו, יט).‏[3]

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש ממקווה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון.

בית הכנסת הגדול (צולם בין 1910 ל-1924)

הקמת בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 18851889, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

רחוב במושבה בשנת 1937
שכונת עזרה ובצרון בעת הקמתה בשנת 1945 בחולות ראשון לציון

גידול הגפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח גרם לתחילת גידול גפנים, על בסיס מסחרי, באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל.

מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשבי‏קר‏ה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את מינים מצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לקרבנות הפצצת המטוסים המצרים על ראשון לציון במלחמת העצמאות

בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, ומאז נבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר. באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. בשנות ה-2000 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים, הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

פיגועי טרור בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 ראשון לציון כמעט שלא סבלה מפיגועי טרור. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים:

ציוני דרך בתולדות ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העירייה הישן במדרחוב
היקב של ראשון לציון (בעבר יקב כרמל מזרחי, היום יקב יקבי כרמל)
שביל ראשונים (בצבע צהוב) - העובר דרך אתריה ההיסטוריים של ראשון - ליד שדרות הרצל וגן המושבה.

מאורעות חשובים בתולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 31 ביולי 1882-1897 - התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
  • 1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
  • 1912 - השלטון העות'מאני מכריז על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
  • 1915 - ג'מאל פחה, המושל העות'מאני של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה. כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, המושל הרחיב את גבולות המושבה על ידי הוספת שטח החולות לתחומה של ראשון לציון.
  • 1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
  • 1948 - ב-3 ביוני הפציצו מטוסים מצריים את ראשון לציון. בהפצצה נהרגו 25 בני אדם ונפצעו רבים. נזק רב נגרם לבתים ולרכוש. ב-1996 הוקמה אנדרטה לזכרם בגן העיר. באנדרטה - לוח זיכרון ועליו שמות ההרוגים. מעל האנדרטה יש פיסול של פצצות נופלות.
  • 1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
  • 2000 - ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בישראל.
  • 2002 - סופחו כ-8,000 דונם ושטחה גדל ל-58,611 דונם.

זכות ראשונים לראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בה נוצר לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).
  • בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב", הוקם ב-1886.
  • האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ, נוסדה ב-1895.
  • הגן העברי הראשון בארץ, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
  • היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקווה ישראל).
  • שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב).
  • "התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
  • המנון העיר: מילים המשוררת ריקה ברקוביץ (לוין)- בת העיר / לחן נחום היימן (מוצג ומושמע באתר העירייה ובטקסים עירוניים)
  • האשה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ, חנה לוין, משנת 1956.

אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל והדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר.‏[4] הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר ירוק על גבי לבן.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בראשון לציון 235,123 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 71.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 9,004 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[5]

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2013, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.‏[6] פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבים העיר הינם עולים חדשים.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:‏[7]

חינוך, תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר חביב - בית הספר העברי הראשון
הגימנסיה הריאלית - התיכון הוותיק בראשון

בראשון לציון יש שנים עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב'). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דוב צור "לומדים שש-שש" לביטולן של חטיבות הביניים. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית ("המדעית") ואולפנה ("נתיב האולפנה").

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותקו בישראל. תיכון זה פעיל גם היום ונחשב לאחד הטובים בארץ. בין המגמות המוצעות לתלמידים אלה ניתן למצוא את מגמת המחוננים ומגמת הביוטכנולוגיה אשר נחשבות בין המגמות הטובות ביותר במדינה.[דרוש מקור]

בראשון גם נוסדו גן הילדים הראשון ובית הספר העברי הראשון "חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית ואחד ממוריו היה אליעזר בן יהודה, ממחיי השפה העברית. במסגרת בית הספר חביב, הוקם בשנת 1986 מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים בכיתות ג'-ט' המספק העשרה בתחומים שונים כגון: מדעים, טכנולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה, אמנות, מוזיקה, מדעי הרוח ועוד.

במערב ראשון, ליד כיכר רבין, נמצאת מכללת "המסלול האקדמי המכללה למינהל" שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב. כמו כן, קיים מוסד אקדמי נוסף בסמוך לשכונת נווה ים - "המכללה למדעים ראשון לציון" - שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה.

נכון לסוף שנת 2013, ישנם 26 בתי ספר הלוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו פאנלים סולארים על שטח של כ-600 מ"ר ובסך הכל למעלה מ-15 דונם של פאנלים סולאריים בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 קילו וואט לשעה כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 מגה וואט.‏[8]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן
מוזיאון יעקב אגם לאמנות

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988. התזמורת מנוהלת על ידי שרה לוין, ומנהלה המוזיקלי דן אטינגר. מאז 1990 משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית החדשה.

היכל התרבות החדש ע"ש מאיר ניצן, אשר כיהן במשך 25 שנה במשרת ראש העיר של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1999, עם אולם גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד תיאטרון "מופת" הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. תיאטרון זה הוא אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.

בראשון לציון יש מוזיאון אחד ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנהרגו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

בנוסף התקיים בראשון כל סוכות פסטיבל "הילולים", הלא הוא חג היין. בשנת 2008, עקב סכסוך עם היקב שונה שם הפסטיבל ל"פסטיבל ראשון לציון" ובהמשך הוא מותג מחדש כ"פסטיבל הזמר העברי". כל שנה מתקיים באמפיתיאטרון במערב העיר ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל מופיעים במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת. בנוסף, ברחבי העיר נפוצות בימות התיאטרון. באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות אחרות ואומנים גדולים ובינלאומיים התארחו שם כגון סטינג, אלאניס מוריסט ומטאליקה. בשנת 2013, החלה בניית אמפיפארק חדש כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר. האמפיפארק שיוקם יהיה הגדול בישראל ויוכל להכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה. בשנים האחרונות מקיימת ראשון לציון את כנס "לשון ראשון" המוקדש לשפה העברית.

בשנת 2014 ייפתח בעיר מוזיאון ליצירותיו של האמן יעקב אגם במערב העיר, סמוך לבית המשפט.

בילויים וחיי לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי הבילוי של ראשון לציון נמצאים באזורי התעשייה (או בשמם הרשמי: מב"ת - מסחר, בילוי ותעשייה) כאשר המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן (כיום נקרא "הרובע"), בצפונה של ראשון לציון, מזרחית ל"דרך המכבים". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי מייזליץ-כסיף אדריכלים ושופץ בשנת 2012. הוא כולל מדרחוב וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות גרפיטי (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.‏[9]

מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק ארבעה בולטים : "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, ו"קניון הבאר", במערב העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה וכן בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעלים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וביולי 2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם IMAX שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי. בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "הצלחת יחזקאל", שידוע יותר כמתחם הום סנטר.

ב-17 במרץ 2010 נפתחו במערב ראשון מתחמי G1 ו-G2 הכוללים את הסינמה סיטי, מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות קולנוע, מסעדות וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק של בעלי חיים פרהיסטוריים בהם דינוזאורים, תנינאים, ממותה ועוד, ובגג המתחם יש קאנטרי קלאב ומכון כושר.

ב-19 ביולי 2012 נפתח למבקרים היס פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר, שיכלול בעתיד גם פארקים, מלונות ואמפיפארק. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות IMAX, ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על אגמון הסופרלנד. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו טיילת.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט של יעקב חודורוב, השוער יליד העיר, בכניסה הראשית לאצטדיון הברפלד בראשון לציון.

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגת העל, מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.

בכדוריד ראשון לציון שולטת ביד רמה זה כמה עשורים. הפועל ראשון לציון שלטה בליגת הכדוריד יותר מעשור, תוך זכייה בלפחות 7 אליפויות ברציפות וכן במספר רב של גביעים. היא גם השתתפה במפעלים אירופאים וייצגה את ישראל בכבוד. שחקניה הידועים היו עידן מיימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. המתחרה הרצינית שלה היא מכבי ראשון לציון שזכתה אף היא בתארים בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות שהמועדון השיג גם את האליפות וגם הגביע (דאבל). ממכבי ראשון השחקנים היותר מוכרים הם דוד עמר הוותיק, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. דוגמה לכך שראשון מובילה בכדוריד היא שבמשחק גמר של כדוריד, התחרו אחת נגד השנייה הקבוצות מכבי ראשון והפועל ראשון. כמו כן, נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמיים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ.

בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מירוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).

במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.

בהוקי קרח, בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס היא אלופת ישראל לעונת 2012/2013.

בהוקי רולר, בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס מובילה את ליגת העל בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.

בראשון לציון פועלים שני סקייטפארקים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח - הרצל.‏[10]

ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים לבניית היכל ספורט רב תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.

ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה.

בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. אצטדיון הברפלד אשר משמש את קבוצת הכדורגל, בית מכבי המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של IIHF. אצטדיון האתלטיקה העירוני שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מאצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.

בראשון פועלות מס' בריכות שחייה, בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.

גנים וטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן המושבה
בריכת נוי בגן בעברית, פארק עירוני בנושא השפה העברית שהוקם במזרח ראשון בשנת 2013

הפארק העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא גן המושבה שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית לשדרות הרצל, וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.

במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק חסידי אומות עולים ובו אנדרטה לזכר השואה, פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-2008 החל ראש העיר דב צור בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם גן מנהיגי האומה (הידוע גם בשם גן המנהיגים ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת מדינת ישראל באו"ם) בשכונת כצנלסון סמוך לשדרות ז'בוטינסקי, גן בעברית בצפון-מזרח העיר ליד צריפין המוקדש לשפה העברית וגן המוזיקה ליד דרובין.

בעבר היו בראשון פרדסים ושטחים פתוחים רבים, בהם שדות שופעי פריחה. עקב הרחבת העיר ובנייה במרכזה רבים מהם נעקרו ונהרסו לטובת בניית שכונות חדשות (כגון מישור הנוף). כיום נותרו שדות טבעיים בדרום העיר, ליד כביש 431 וכן בצפון העיר, סמוך לבית העלמין הישן. מדרום לראשון וליד נס ציונה נמצאת גבעת האירוסים, שמורת טבע קטנה של גבעת כורכר הכוללת פריחה רבה של אירוס הארגמן, כלנית מצויה, רותם ועוד. במערב העיר נמצאים חולות ראשון לציון ובהם מגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. כיום מאוים מגוון זה עלי די הבנייה הרבה באזור והפיתוח המואץ בעשורים האחרונים במערב העיר. ממערב לנתיבי איילון דרום נמצאים שני אגמים שהוקמו ב-1992: אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, המהווים מקום מפלט ועצירה למינים רבים של עופות מים, ציפורים נודדות, חרקים ובעלי חיים נוספים. אגמים אלה הפכו ליעד צפרות חשוב באזור גוש דן. בין ראשון לציון ופלמחים נמצאת שמורת גבעת חומרה ובה פריחה רבה ומגוונת, כוללת את אירוס הארגמן, כלנית מצויה, חרצית עטורה, צבעוני השרון, שקדייה, חמציץ נטוי, אלקנת הצבעים, סביונים, נורית אסיה ועוד.

בתוך העיר גינות פרטיות רבות ושטחי מעזבה בהם פורחים פרחים רבים כגון סביונים, מרור הגינות, חמציץ נטוי, חרצית עטורה, פרג אגסני וגדילן מצוי. צמחי גינון נפוצים בעיר הם היביסקוס, סיגלון חד-עלים ופלומריה.

אתרים עיקריים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת המרכז ההיסטורי בראשון לציון

אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת הגדול כיום
הגימנסיה הריאלית - התיכון הוותיק בראשון
בית התבשיל העתיק
שער גן המנהיגים ובו דגליהם של 33 מדינות שתמכו בהחלטת החלוקה.
פארק נאות אשלים
שדרת זוכי פרס נובל
מרכז רון ורדי, המבנה החדש
חזית האגף החדש של קניון הזהב
מתחם הקולנוע, המסעדות והבילויים של יס פלאנט על שפת אגמון הסופרלנד.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף
  • בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום.
  • המדרחוב או בשמי הרשמי מדרחוב רוטשילד, נמצא במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה הישן (בעבר בית הרופאים). לצד העירייה המדרחוב מכיל מסעדות, בתי קפה וחנויות. סמוך לו מדרום נמצאים גן המושבה, באר "מצאנו מים" ומרכז זד"ל. בעבר כלל המדרחוב מזרקה גדולה במערבו, עדניות גדולות עם צמחייה ורחבת משחקים הכוללת לוח דמקה/שחמט ענק. ב-2012 שופץ המדרחוב ועוצב מחדש וכיום כולל מרצפות חדשות ולאורכו תעלת מים מלאכותית ומזרקות.
  • באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה בה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה. הבאר ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב ולצידה מגדל המים הישן.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל המים בוויקישיתוף
  • בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית העם בוויקישיתוף
  • רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
  • יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היקב בוויקישיתוף
  • בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית יד לבנים בוויקישיתוף
  • אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
  • המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.

אתרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה, כולל אולם מרכזי גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים יותר לכיתות אמן. נמצא בין רחוב ז'בוטינסקי לרחוב גרינבוים, סמוך לקניון רוטשילד.
  • מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.
  • כותר ראשון - הספרייה העירונית המרכזית של ראשון לציון, נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל. לספרייה מספר סניפים ברחבי ראשון.
  • מוזיאון יעקב אגם לאמנות, מוקם במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה ובסמוך לבית משפט השלום בעיר.
  • הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה - הקונסרבטוריון העירוני ובית ספר למוזיקה, נמצא ברחוב תמר אבן ליד מסוף אבי האסירים.

מרכזי בילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופרלנד בוויקישיתוף

מרכזי ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנים ואתרי טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן המושבה, נקרא גם גן העיר או גן הנדיב, הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין שדרות הרצל במערב למדרחוב זד"ל במזרח.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן המושבה בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן ליאור בוויקישיתוף
  • אגמון הסופרלנד - אגם מלאכותי, הנמצא בסמוך לסופרלנד, שנוצר עקב גשמים חזקים וחפירות באזור בשנת 1992. האגם מהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק האגם בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן המנהיגים בוויקישיתוף
  • גן הבנים, "גן הניצחון", "כיכר התותח", "המצבה", מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל ומאחוריה תותח "קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
  • פארק ערים תאומות - גן לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בשכונת קריית ראשון.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק ערים תאומות בוויקישיתוף

אתרים ממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית העירייה החדש - בניין משרדים מודרני שבו משרדי העירייה, שוכן בדרום גן המושבה, מול היקב.
  • בית המשפט השלום, ממוקם במערב העיר, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. לצד בית המשפט נמצאים גם מספר משרדים ממשלתיים וסניף של המוסד לביטוח לאומי.
  • אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב-2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע ועליו כתוב לזכר נרצחי הטרור הי"ד.
  • אנדרטה לזכר יצחק רבין, פסל בצורת חרבות וחניתות ההופכות לאתים, במרכז כיכר במערב ראשון.

רחובות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות הרצל צפונית לתחנה המרכזית הישנה, מבט דרומה
רחוב רוטשילד, מבט משדרות ז'בוטינסקי מזרחה
שדרות ז'בוטינסקי, מבט דרומה
הקטע המרכזי של שדרות ירושלים, בין רחוב שיבת ציון לרחוב השומר (מבט מזרחה)
שדרות יגאל אלון
  • כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
  • רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, מלון לונדון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הפוסטה ועוד.
  • רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב, המשכו של "כיכר המייסדים". הרחוב מתחיל במפגש הרחובות נורדאו ודרור ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. החלק שבין רחוב מוהליבר ורחוב הרצל הוא מדרחוב. ברחוב זה נמצאים מספר מבנים היסטוריים של המושבה, מועצת הפועלים ואולם הפועל, קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
  • שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. הוא מהווה גבול המפריד בין שכונותיה של ראשון הוותיקה. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי ובמשך עשרות שנים שכנה במרכזו התחנה המרכזית הישנה ועד היום יש בו מסוף אוטובוסים פעיל וגדול. רחוב הרצל הוא הגבול המערבי של היקב העתיק, גן המושבה והמדרחוב. ב-2013 נחנכה בחלקו הצפוני "טיילת המכבים" הכוללת קיר אקוסטי מעוצב, תאורה, דשא, גינון ומתקני נופש וספורט.
  • רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("המצבה") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
  • שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
  • שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון.
  • רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו נמצא בניין העירייה החדש ובתים עתיקים, בהם היקב, בית התבשיל ובית בלקינד/אשר לוין. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
  • רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים, בהם אורוות הברון ובית הפקידות הראשון. משתרע ממזרח למדרחוב.
  • רחוב ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
  • רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
  • רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
  • רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
  • שדרות נים: רחוב זה מחבר בין כביש 412 (מחלף ראשונים) למחלף נס ציונה וכביש 4313 (באר יעקב). סמוך לרחוב זה, בקצהו המערבי (כביש 412), ממוקמת תחנת הרכבת "הראשונים", המהווה את אחד משני יעד הקצה של הרכבת הפרברית מראשון לציון לכפר-סבא. רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של ראשון.
  • שדרות מינסטר: בעבר השתרעו ממזרח למערב וחיברו את כביש 412 לרחוב רמז, לכביש 4 (דרך כביש 42) ולדרך פלמחים (כביש 4311) במחלף עין הקורא. כיום רחוב זה בוטל והוחלף בכביש המהיר 431 המחבר בין כביש 20 למודיעין-מכבים-רעות.
  • שדרות תש"ח: מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות בשטחים פתוחים, שדות ושטח חקלאי, ולכן מהוות מסלול פופולרי לצעדות.
  • רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה, אזור הקניונים. עליו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
  • רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב זה ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
  • רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו-2 בתי כנסת.
  • רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
  • רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
  • שדרות לוי אשכול
  • רחוב ישראל גלילי: בו נמצא בית המשפט השלום ומשרדי ביטוח לאומי.
  • רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
  • רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.
  • רחוב יעקב פריימן: משתרע מדרך חיים הרצוג במזרח ועד לדרך המכבים במערב. מהווה ציר כניסה ויציאה מהיר ונוח לתושבי מזרח העיר ומקל על הצפיפות במרכזה. הוא הגבול הצפוני של שכונת מרום ראשון, בית הקברות הישן ושכונת נעורים. באזור שכונת נעורים מצפון לכביש מצוי מרכז קליטה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבות בתחנת ראשון לציון הראשונים
נתיבי אופניים לאורך כביש 441

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 40, כביש 6, כביש 1 ומודיעין. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: מחלף ראשון לציון, מחלף גן רווה ומחלף ראשון דרום בכביש 4, מחלפים מחלף משה דיין ומחלף רבין בכביש 20 ומחלפים מחלף עין הקורא, מחלף קריית ראשון, מחלף ראשון דרום ומחלף ראשונים (לשעבר צומת גן הוורדים) ומחלף נס ציונה בכביש 431.

כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה.

בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת ומוניות שירות. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011.

בראשון יש שני מסופי אוטובוסים ראשיים: התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה, והתחנה המרכזית הישנה, הממוקמת בלב רחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). מסופים אלה משמשים כתחנות ביניים לרוב הקווים, והתחנה המרכזית החדשה משמשת גם כתחנה סופית לקווים בינעירוניים. רוב התחנות הסופיות של קווי "אגד" העירוניים והפרבריים נמצאות במסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן" 19, 119 ו-129. בעיר פועלים בעיקר אוטובוסים של "אגד", אך ישנם גם קוים של "דן", "סופרבוס", "קווים", "ויאוליה" ו"מטרופולין". כמו כן, בראשון לציון יש חברת מוניות שירות הנקראת "מוניות ראשון לציון", שחלק מקוויה זהים במסלולם לקווי אגד.

החל מקיץ 2009, מופעל בעיר קו שירות לילי של חברת אגד בלילות חמישי ומוצ"ש (ובתקופת הקיץ בכל ימות השבוע למעט שישי), העובר בין אתרי הבילוי בעיר.

בשנות ה-2000 גובשו במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון שינויים במסלולי קווי התחבורה הציבורית הפנימית בראשון לציון, שאמורים לשלב את קווי האוטובוס וקווי מוניות השירות למערך קווים משותף. ואולם, שינויים אלה נדחים, בין השאר בשל התנגדותה של עיריית ראשון לציון להוצאת הקווים למכרז.

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח ראשון

  • קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר")
  • גני ראשון
  • רביבים
  • רמב"ם
  • מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה)
  • נווה הדרים
  • שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות ושכונת חלום ראשון)
  • מרום ראשון (צוריאל)

מרכז ראשון ומערב ישן

  • אברמוביץ'
  • השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון)
  • כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי)
  • הראשונים (כולל את גן נחום)
  • רמז (כולל את שיכון מפ"ם)
  • נחלת יהודה - הוקמה כמושב בשנת 1913 על שם יהודה לייב פינסקר. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר.
  • מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)

מערב ראשון

  • שער הים
  • נווה ים
  • נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית")
  • קריית גנים
  • נווה כרמים
  • נאות אשלים
  • נאות שקמה
  • נווה דקלים
  • קריית הלאום (ראשון לציון)
  • קריית ראשון
  • קריית חתני פרס נובל
  • נווה אליהו
  • מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)
  • מרכז עסקים שורק

ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הממלכתי-דתי "סיני" ברחוב נורדאו

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא היכל הספורט גן נחום (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שעדיין פעיל עד היום. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאת תחנת רכבת הראשונים.

אברמוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב ראשי בשכונת אברמוביץ' המאופיינת בבנייה רוויה וצפופה של בתים משותפים

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות היכל התרבות, תחנת המשטרה, מגן דוד אדום ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בניה נמוכה וצמחיה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג.

רמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב הרמב"ם בלב השכונה

רמב"ם היא שכונה במזרח ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת האורפלים. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים שדה נחום (1929–1936), רביבים (1938–1948) ונצר סירני (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "חביב", "מעלה שמעוני" (ממ"ד), בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" ובית ספר חרדי לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם המועצה הדתית המקומית, בניין יד שרה, "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות מפתחים את השכונה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כולל בין היתר שיפוץ בניניים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות.

רמז[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב רמז המחבר בין רחוב רוטשילד לדרום העיר ומהווה ציר מרכזי בשכונה

שכונת רמז מהווה את "המערב הישן" של ראשון לציון. גבולותיה בין שדרות הרצל ורחוב ז'בוטינסקי במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת 1937 וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם. בשכונה ישנה ספרייה ציבורית ע"ש יצחק שדה, ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: תיכון מקיף א' הגימנסיה הריאלית, השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "ימי הפופ" מאת עמיחי שלו.

השומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות ירושלים הן הגבול הצפוני של שכונת השומר

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" לחינוך מיוחד, מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון" ו"שיבת ציון", בהן התיישבו העולים מתימן החל ב-1912. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי קק"ל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית אברהם טביב; מבנה המרפאה וטיפת חלב שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון גמלאים); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם בשנות ה-30 בסמוך לבית הכנסת.

בחלקה הצפוני של השכונה שני אתרי מורשת: האחד הוא "מגדלי בריכות המים" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של משטרת היישובים העבריים והמשמר הנע, תחנת איתות של "ההגנה" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית וזרובבל חביב" ברחוב לבונטין, בו פועלת המדרשה לחקר חיבת ציון. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים בסגנון בינלאומי. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום.

רביבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל המים בשכונת רביבים

נמצאת בצפון מזרח ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית פינוי בינוי. החלק שמזרחית לרחוב חנה ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים. סימן ההיכר של השכונה הוא מגדל המים "שרירא", שבנוי בצורת שעון חול ומעוטר בצבעים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של חסידות קאליב.‏[12] בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקווה, ישיבה ופנימיה.‏[13] מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 פועלת במקום ישיבה של חב"ד. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי חטיבת גבעתי (תש"ח).

ב-2013 הוקם פארק גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם כביש 44, על שטח שפינה צה"ל ממחנה צריפין. הפארק נקרא "גן בעברית" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על השפה העברית.

שיכוני המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות יעקב, ביחד עם שדרות יגאל אלון, מהוות את ציר התנועה העיקרי בשיכוני המזרח

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה ושכונת צמרות. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 30,000 תושבים.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק" שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

נווה הדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012.‏[14] בשכונה פועל מרכז ספורט נווה הדרים ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.

מישור הנוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי.

רמת אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בשכונת נווה אליהו
מראה בפרויקט "פואבלו אספניול" בנווה חוף
רבי קומות בנווה חוף, סמוך לחוף הים
נאות שקמה

השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר 1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם אלי כהן.‏[15] השם הזה לא נקלט והוחלט בעירייה לחזור לשם "רמת אליהו". שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעריה לבטל את האיחוד אך להשאיר את השם החדש. נווה אליהו מונה כיום יותר מ-14 אלף תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, ישיבת ההסדר ראשון לציון ותחנת מכבי האש העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".

נווה ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נווה ים הינה שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות.

כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.

במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה מנע זאת.

בשכונה פועלים כיום תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי וחטיבת הביניים אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה בית אבות אחוזת ראשונים ומרכז מסחרי "ראשונים".

נווה חוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה המערבית ביותר בראשון לציון. גבולות: מערב - חוף הים של ראשון לציון. דרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב). צפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים. מזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).

נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).

תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי כיום הוא רחוב זלמן שזר באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית","נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי, פרט מעניין הקשור לפרויקט הוא שכחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח" ולכן בסצנה הראשונה מופיע הגיבור בחנייה של אחד לנדאו 1. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה. בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.

בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.

שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב), 3 יוצאי הדופן לכלל זה הינם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש[16] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית".

קריית גנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת קריית גנים הינה שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-15,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, בית יהושע, גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.

נאות אשלים - רבי קומות סביב הפארק

נאות אשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום וקריית כרמים. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההיפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנוית, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה".

כצנלסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו המרכזי של רחוב כצנלסון בו יש מעבר מבנייה גבוהה בחלק המזרחי לבנייה נמוכה (בתים פרטיים) בחלקו המערבי.

אחת מהגדולות שבשכונות ראשון. השכונה מחולקת לשני חלקים:

  • החלק הדרומי והותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרות בגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", חטיבות הביניים ו"המעיין", ומקיף ג' עמית עמל) הינו מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
  • החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.

בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 ושדרות בן-גוריון במערב.

כרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונה חדשה בעיר, שוכנת במערב העיר ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק.

נאות שקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאות שקמה הינה שכונה במערב ראשון לציון, שמות רחובותיה ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: הרב קאפח, הרב נריה ועוד. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קראדו". ישנו פארק שנקרא על שם השכונה הגובל ברחוב הראשי משה דיין ומול הסינמה סיטי. ישנם שני בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת.

ראשי העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי ועד המושבה וראשי המועצה המקומית


ראשי העירייה

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון מקיימת קשרים עם 13 ערים תאומות[18]:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רן אהרנסון, "ראשון לציון", בתוך: לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצ' יד בן-צבי, ירושלים 2004, עמ' 51-17
  • "מדריך רחובות העיר ראשון לציון 2009", עיריית ראשון לציון.
  • אורי פורת, "רישון: המזרח הפרוע", אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון.
  • "שנתון סטטיסטי ראשון לציון" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון.
  • יונה שפירא, בזכות הנשים : נשים בראשון לציון, ראשון לציון : מוזיאון ראשון לציון, 2008. ‬

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: יהושע קניאל, ‏הוויכוח בין פתח-תקוה לראשון-לציון על הראשוניות בהתיישבות ומשמעותו ההיסטורית, קתדרה 9, תשרי, תשל"ט, אוקטובר 1978
  2. ^ הקרקע לא הוכללה בהצהרה, שכן הייתה זו ראיה לעסקת רמייה.
  3. ^ ישראל רוזנסון, שמשון ב"ראשון לציון" מניין? על זיהויה המיוחד במינו של "עין הקורא"
  4. ^ לובמן, דב חביב וחביב, זרובבל, קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א - 1971, עמ' 187.
  5. ^ פרופיל ראשון לציון באתר הלמ"ס
  6. ^ מרכז מידע ומחקר, תושבים ובתי אב בשכונות מעודכן ל- 31.3.2013, באתר עיריית ראשון לציון.
  7. ^ שנתון סטטיסטי של ראשון לציון לשנת 2011, לוח 2.1 אוכלוסיית ראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון.
  8. ^ בעיריית ראשון לציון מבקשים לעדכן מחדש את מחירי החשמל הירוק לרשויות ציבוריות, באתר עיריית ראשון לציון, 27 בינואר 2014
  9. ^ מנהלת הרובע, עיריית ראשון-לציון "גרפיטי ברובע"
  10. ^ יניב אוחנה, הנה זה בא: הסקייטפארק נפתח להרצה, באתר עיריית ראשון לציון, 7 באפריל 2013.
  11. ^ נחנכה טיילת המכבים, אתר עיריית ראשון לציון, 2013.
  12. ^ רונן דמארי, הסתיים השיפוץ בקריית קאליב, באתר mynet‏, 29 ביוני 2009.
  13. ^ ע. גרא, חסידי קאליב חונכים ביום א' את "קרית קאליב" בראשון-לציון, מעריב, 14 בדצמבר 1966.
  14. ^ מרכז מידע ומחקר, נווה הדרים - פרופיל דמוגרפי של השכונה 30/06/2012, באתר עיריית ראשון לציון.
  15. ^ סופר מעריב בדרום, רמת אליהו - בראשון-לציון, מעריב, 1 בדצמבר 1966.
  16. ^ רמז לנסיון של יוצאי איראן לבנות בתים פרטיים במזרח השכונה בשנות ה-70
  17. ^ לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו חביב לובמן דב אברהם באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.
  18. ^ קשרים בינלאומיים, באתר עיריית ראשון לציון
ראשי עיריית ראשון לציון
אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין אריה שפטל
1950 - 1951 1951 1952 - 1955 1955 1956 - 1960 1960 - 1962
נעם לאונר אריה שפטל חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור
1962 - 1965 1965 - 1969 1969 - 1983 1983 - 2008 2008 -
מראה פנורמי צפונה ומערבה מהמצודה האשורית במערב העיר
Magnify-clip.png
מראה פנורמי צפונה ומערבה מהמצודה האשורית במערב העיר

קואורדינטות: 31°57′39.59″N 34°48′38.16″E / 31.9609972°N 34.8106000°E / 31.9609972; 34.8106000