ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לרב הראשי הספרדי, ראו הראשון לציון.

ראשון לציון היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. לפני שנים, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים מאוד ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין נס ציונה (בדרום) לחולון ובת ים (בצפון), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). חברה בארגון פורום ה-15.

תוכן עניינים 1 תולדות העיר 1.1 הקמת המושבה 1.2 חסדי הברון 1.3 הקמת בית הכנסת 1.4 גידול הגפנים 1.5 העיר 2 ציוני הדרך בהקמת ראשון לציון 2.1 מאורעות חשובים בתולדות העיר 2.2 זכות ראשונים לראשון לציון 2.3 אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון 2.4 הסמל והדגל 3 אוכלוסייה 4 חינוך, תרבות וספורט 4.1 חינוך 4.2 תרבות 4.3 בילויים וחיי לילה 4.4 ספורט 5 אתרים עיקריים בעיר 5.1 מבנים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון 5.2 מבנים מודרניים 5.3 רחובות מרכזיים 5.4 גלריה 6 שכונות 6.1 שכונת ראשונים 6.2 שכונת אברמוביץ' 6.3 שכונת השומר 6.4 שיכוני המזרח 6.5 מישור הנוף 7 תחבורה 7.1 תחבורה ציבורית 8 ראשי העירייה 9 ערים תאומות 10 לקריאה נוספת 11 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות העיר

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את "ארד אל עיון קרא", 12.5 ק"מ דרומית ליפו, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק

	רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵׂר אֶתֵּן
-- ישעיהו מ"א 27

. פסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון.

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית, ונחשבת למושבה הראשונה של העלייה הראשונה. עיקר תרומתה הייתה במישור התרבותי: בראשון לציון נוצרו סמלי הציונות (שמאוחר יותר הפכו לסמלי מדינת ישראל) ובה חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. בחקלאות לא שפר מזלה, ולאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וגדלה באופן ניכר והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

[עריכה] הקמת המושבה

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות מוצטפא עבדאללה עלי דג'אן בשטח שנקרא עין-קארא. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא השתייכו לו.^[1]

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'ן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו ביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים הפר שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים למשרתי ציבור במושבה, והביל"ויים עברו לגדרה.

[עריכה] חסדי הברון

אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון היה יוסף פיינברג. הוא התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, וליצור קשר עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כאשר פגש את הברון, הרשימו השכלתו וידיעת השפות שלו את רוטשילד, וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון.

בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום דִ יגור מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 42 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה עברה אדמת ראשון לציון לבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות - 135 נפש.

לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה קבע שמואל הירש ממקוה ישראל שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום. בתמורה יקבלו מדי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד למושבה, שישב בה בקביעות.

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884 והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה שנקרא אז דגל ראשון לציון דומה לדגל ישראל והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי.

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות:"רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים" שתמכו בו וטופחו על ידיו.

באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב בערה בו חמתו. הלפרין להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש ממקווה ישראל ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים - להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם" אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש וחצי שנים מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון.

[עריכה] הקמת בית הכנסת

ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885 - 1889, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון - "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

[עריכה] גידול הגפנים

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים מספר על הניסיון שהצליח גרם לתחילת גידול גפנים , על בסיס מסחרי, באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל.

מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשבי‏קר‏ה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את מינים מצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו למש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

[עריכה] העיר

בשנת 1950 ניתן לה מעמד של עיר. החל משנות השבעים של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983 ונבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר. בשנות ה-2000 הוקמו בעיר בית משפט שלום ומשרד מרכזי של ביטוח לאומי.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

• העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאת תחנת הרכבת ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. הרחובות הראשיים בעיר הוותיקה הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
• מערב ראשון, ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב ובו קניונים רבים. חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצא השפד"ן המכון לטיהור שפכים של גוש דן.

[עריכה] ציוני הדרך בהקמת ראשון לציון

[עריכה] מאורעות חשובים בתולדות העיר

• 31 ביולי 1882-1897 התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
• 1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
• 1912 - הטורקים מכריזים על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
• 1919 - גמל פחה , המושל הטורקי של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, הרחיב את גבולות המושבה על ידי מתן החולות לתחומה של ראשון-לציון.
• 1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
• 1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
• 2000 - ראשון לציון הוכרזה כעיר הרביעית בגודלה בישראל.
• 2002 - סופחו כ- 7000 דונם ושטחה הוא 60,000 דונם.

[עריכה] זכות ראשונים לראשון לציון

• בה נוצר לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).
• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב", הוקם ב-1886.
• האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ, נוסדה ב-1895.
• הגן העברי הראשון בארץ, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
• היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקווה ישראל).
• שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב)
• "התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
• האשה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ, חנה לוין, משנת 1956.

[עריכה] אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון

• מייסדי ראשון לציון:
  • זלמן דוד לבונטין - רכש את השטח להקמת ראשון מידי העות'מאנים
  • ישראל פיינברג - שומר, הגן על ראשון לציון מפני פורעים ערביים
  • זאב אברמוביץ'- רכש בכספו חלקת אדמה ונטע כרם. היה חבר בוועד המושבה וכיהן כגזבר שנים רבות.
  • יוסף פיינברג- היה כימאי. הגיע לראשון לציון בגיל 26. אשתו ברטה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה.
  • יהודה חנקין - הגיע לראשון לציון בהיותו בן 40. אשתו שרה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה. על סמך נסיונו, שימש מדריך חקלאי ראשון לאנשי המושבה. הקים את הבית הראשון במושבה העברית הראשונה.
  • צבי הכהן לבונטין - היה סוחר בעל נכסים. הגיע לראשון - לציון בהיותו בן 50, יחד עם אשתו לאה. רכש מחצית שטח המושבה וממנה הקציב 360 דונם לשש משפחות חסרות אמצעים. חי בראשון לציון עם אשתו עד יומו האחרון.
  • אליעזר אלחנן שליט - מומחה לחקלאות. היה הראשון שגידל עצי זית ואף זכה בפרסים בינלאומיים בגין מבחר מזני הזית שגידל. היה בקיא בתורה ובגמרא וידען בספרות. הקים את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.
  • ראובן יודלביץ'- הגיע לראשון לציון בהיותו בן 20. אשתו בתיה ולהם בן. קנה מצבי הכהן לבונטין חלקת אדמה. נטע כרם, בנה בית והיה חבר פעיל במושבה. ביתו היה בית ועד לחובבי נגינה שירה וזמרה.
  • נחמה פוחצ'בסקי - סופרת,איכרה, מקדמת השפה העברית, לוחמת למען שיווי זכויות לנשים, ואשת ציבור אשת המדריך החקלאי (גנן) יחיאל מיכל פוחצ'בסקי
• הבילו"יים:
  • משפחת בלקינד: פאני בלקינד, ישראל בלקינד, שמשון בלקינד
  • יואל דרובין
  • ד"ר חיים חיסין
  • דוד יודילוביץ'
• מורים ואנשי חינוך:
  • דוב לובמן חביב - הקים את בית הספר חביב
  • מרדכי לובמן חביב - מפקח ואיש חינוך
  • זרובבל חביב - בנו של דוב
  • אהרון קרון - מנהל בית הספר בין השנים 1921-1947
  • ישראלה כהן (קרון) - ביתו הבכורה של אהרון, למדה בבית הספר ולימדה בו כיתות א' ו-ב' במשך כארבעים שנה
  • תמר אבן (קרון) - ביתו הצעירה של אהרון, למדה בבית הספר "חביב" לימדה בו, וניהלה אותו בשנים 1975-1985 עד צאתה לגמלאות.
  • אליעזר קררי - הקים את הגימנסיה הריאלית הנקראת על שמו והיה מנהלה בין השנים 1939 עד 1969
• מנהיגים, אנשי רוח ושועי עולם שקשורים להיסטוריה של ראשון לציון:
  • אדמונד ג'יימס דה רוטשילד - "הנדיב הידוע", שתמך כלכלית בראשון לציון.
  • אליעזר בן יהודה - מחייה השפה העברית ומורה בבית הספר חביב
  • דוד בן-גוריון - מנהיג הפועלים ביקב וראש הממשלה הראשון

[עריכה] הסמל והדגל

סמל העיר מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

• באר "מצאנו מים" (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר הבאר המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח המדרחוב).
• גפנים - המסמלים את תעשיית היין של העיר ואת היקב העתיק.
• פרדס עצי פרי הדר - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
• מפעלי תעשייה - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.

דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר ירוק על גבי לבן.

[עריכה] אוכלוסייה

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2006, יש בראשון לציון 222,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1%‏. רוב תושבי ראשון לציון הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,050 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2006, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה-בינוני (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה 60%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 7,054 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף ספטמבר 2004, היו בראשון לציון 232,321 תושבים. פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-25% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-37%.

[עריכה] חינוך, תרבות וספורט

[עריכה] חינוך

בראשון לציון יש עשרה בתי ספר תיכוניים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב') וישיבה תיכונית ("המדעית") ושני בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב (מקיף ח' ע"ש חיים בר לב ומקיף ט' החדשני). כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודיים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף".

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותקו בישראל. תיכון זה פעיל גם היום ונחשב לאחד הטובים בארץ. בין המגמות המוצעות לתלמידים אלה ניתן למצוא את מגמת המחוננים ומגמת הביוטכנולוגיה אשר נחשבות בין המגמות הטובות ביותר במדינה.

בראשון גם נוסדו גן הילדים הראשון ובית הספר העברי הראשון "חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית. אחד ממורי בית הספר היה אליעזר בן יהודה, ממחיי השפה העברית.

במערב ראשון, ליד כיכר רבין, נמצאת המסלול האקדמי המכללה למינהל שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב.

[עריכה] תרבות

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988. התזמורת מנוהלת על ידי אהוד גרוס, המשמש גם כמנכ"ל היכל התרבות (להלן), ומנהלה המוזיקלי דן אטינגר. מאז 1990 משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

היכל התרבות החדש ע"ש מאיר ניצן אשר מכהן בפועל במשרת ראש העיר של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1999, עם אולם גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד תיאטרון "מופת" הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. תיאטרון זה הוא אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור חלפון.

בראשון לציון יש מוזיאון אחד ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון-לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנפלו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

בנוסף מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל "הילולים", הלא הוא חג היין. כל שנה מתקיים באמפיתיאטרון במערב העיר ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל מופיעים במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת. באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות אחרות ואומנים גדולים ובינלאומיים התארחו שם כגון סטינג, אלאניס מוריסט ומטאליקה.

[עריכה] בילויים וחיי לילה

אזורי הבילוי של ראשון לציון נמצאים באזורי התעשייה (או בשמם הרשמי: מב"ת - מסחר, בילוי ותעשייה) כאשר המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן, בצפונה של ראשון, מזרחה לכביש בית דגן ("דרך המכבים"). מתחם זה כולל מדרחוב ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות.

מערב ראשון מציע אטרקציות נוספות: הבולטות שבהן הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים של ראשון נחשב לאחד היפים והמסודרים בארץ, ובולט בנקיונו. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים מאד, ולכן כונתה לעתים ראשון לציון עקב כך עיר הקניונים. כיום נותרו רק ארבעה בולטים : קניון רוטשילד במרכז העיר, קניון הזהב, הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, קניון שער ראשון המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, וקניון הבאר, במערב העיר (המשמש כקניון האקסלוסיבי של שכונת נאות שקמה). הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה וכן בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעלים.

ישנן תוכניות פיתוח נרחבות במסגרת הבילויים של ראשון, ישנה תחרות המתנהלת בין 3 חברות גדולות על הקמת מתחם אולמות קולנוע: סינמה סיטי, גלובוס סיטי (גלובוס) ומתחם נוסף הצמוד לקניון הזהב (גינדי). כמו כן זה כבר שנים מספר שעולה הטענה כי בכוונת העירייה להקים על חולות מערב העיר, בצמוד לסופרלנד, את "פארק אגמים", שיכלול קאנטרי קלאב יוקרתי, מגרשי גולף וטניס, פארק מים ומלונות יוקרה. עד היום החלה רק חפירה של האגמים שאמורים להוות את לב ליבו של הפארק, אך טרם החלו עבודות הבנייה של הפארק.

[עריכה] ספורט

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגה הבכירה (מכבי ראשון) וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית (עירוני ראשל"צ). בשנים האחרונות מכבי ראשון לציון נמצאת בתחתית ליגת העל ועל סף ירידה.

בכדוריד ראשון לציון שולטת ביד רמה זה כמה עשורים. הפועל ראשון לציון שלטה בליגת הכדוריד יותר מעשור, תוך זכייה בלפחות 7 אליפויות ברציפות וכן במספר רב של גביעים. היא גם השתתפה במפעלים אירופאים וייצגה את ישראל בכבוד. שחקניה הידועים הם עידן מיימון, השוער ולדימיר זייקמן והדוגמן דודי בלסר המתחרה הרצינית שלה היא מכבי ראשון לציון שזכתה אף היא בתארים בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות שהמועדון השיג גם את האליפות וגם הגביע (דאבל). ממכבי ראשון השחקנים היותר מוכרים הם דוד עמר הוותיק, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. דוגמה לכך שראשון מובילה בכדוריד היא שבמשחק גמר של כדוריד, התחרו אחת נגד השנייה הקבוצות מכבי ראשון והפועל ראשון. כמו כן, נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב בגן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמיים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשל"צ". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ.

במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: "CDA-המרכז הישראלי למעודדות-בהנהלת יעל בריינס","גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

CDA - המרכז הישראלי למעודדות (CHEERLEADING) הוקם בשנת 2007 בראשון לציון בהנהלת יעל בריינס. זהו המקום הראשון והיחיד כרגע בישראל המאמן מעודדות בדיוק כמו בקולג'ים בארה"ב: שילוב של התעמלות קרקע, אקרובטיקה ומחול.

[עריכה] אתרים עיקריים בעיר

[עריכה] מבנים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון

• בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד ורחוב "אחד העם" (כיום כיכר המייסדים).
• מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.
• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול.
• המדרחוב, במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה.
• באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה שנחפרה בראשון ובה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה.
• גן המושבה (גן הנדיב), בשולי המדרחוב.
  • שדרת הדקלים, נטעה ב-1890.
  • מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.
  • סככת השחמט - מקום מפגש מודרני הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מידי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו (שם היה פיגוע שקטל את נשמותיהם של 3 אנשים).
• בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
• רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
• יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו.
• בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנפלו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
• אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
• המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.
• גת עתיקה ובית קברות עתיק, אתר חפירות ארכאולוגי, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן-גוריון.
• תל אשורי מתקופת סרגון: מסביבו קיר עם ציורים ותחריטים המתארים כיבוש עיר על ידי האשורים והסברים היסטוריים. הקיר והתחריטים נעשו על ידי האמן דוד כץ. נמצא בשדרות רבין לכיוון מערב.

[עריכה] מבנים מודרניים

• היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה.
• גן הבנים ("גן הניצחון", "כיכר התותח", "המצבה"), מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנפלו חלל במלחמות ישראל ומאחוריה תותח "קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
• אנדרטה לזכר יצחק רבין, פסל בצורת חרבות וחניתות ההופכות לאתים, במרכז כיכר במערב ראשון.
• חוף הים, במערב העיר, אחד היפים והמסודרים ביותר בארץ.
• תחנת רכבת "הראשונים" - בצומת גן הוורדים, בקצה הדרומי של ראשון.
• כותר ראשון - הספרייה החדשנית של ראשון לציון, כיום הספרייה הציבורית הכי גדולה בארץ. נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל.
• הקריה החקלאית (מכון וולקני) - זהו קמפוס חקלאי מחקרי של מדינת ישראל המכיל מספר מכוני מחקר העוסקים בביולוגיה, גנטיקה, זואולוגיה, בוטניקה, חקלאות ורפואה וטרינרית. בקמפוס המכון נמצא גם משרד החקלאות וכן חלקות גידולים וחממות. הקמפוס ממוקם מצפון לאזור התעשייה הישן, מ-2 צדדיה של "דרך המכבים" (כביש בית דגן).
• בית המשפט השלום, בנוי במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. לצד בית המשפט נמצאים גם מספר משרדים ממשלתיים וסניף של הביטוח הלאומי.
• החי-כף, גן החיות של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
• גן המנהיגים (פארק מנהיגי האומה) - גן העוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" ומוקדש למנהיגי האומה ולמדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה. הגן נחנך לרגל מלאת 60 שנה להחלטת האו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל. בשער הפארק קיר ועליו דגלי 33 המדינות שתמכו בהחלטה. באמצע הפארק אנדרטה של שלהבת אש ובתוכה מזרקת מים. מסביב לה ראשים מפוסלים של חיים ויצמן, יצחק רבין, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון ומנחם בגין. מהאנדרטה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת מגן דוד.

• פארק האגם - אגם שנוצר ליד הסופרלנד בשנת 1992 עקב גשמים חזקים וחפירות באזור. האגם גודר ומהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
• סופרלנד, פארק שעשועים במערב העיר.
• האצטדיון העירוני על שם הברפלד - אצטדיון כדורגל במערב ראשון על שם חיים הברפלד, מזכ"ל ההסתדרות ויו"ר ההתאחדות לכדורגל. בעל תכולה של 6,000 צופים.
• היכל הספורט בגן נחום - אולם ספורט ובפרט כדורסל וכדוריד, ביתן של מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד).
• פארק ערים תאומות - גן בהקמה לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בפרויקט פארק 3 של חברת הבניה ב.יאיר בפאתי קריית ראשון.
• אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע ועליו כתוב לזכר נרצחי הטרור הי"ד.

[עריכה] רחובות מרכזיים