ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לרב הראשי הספרדי, ראו הראשון לציון.

ראשון לציון היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. לפני שנים, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים מאוד ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין נס ציונה (בדרום) לחולון ובת ים (בצפון), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). חברה בארגון פורום ה-15.

תוכן עניינים 1 תולדות העיר 1.1 הקמת המושבה 1.2 חסדי הברון 1.3 הקמת בית הכנסת 1.4 גידול הגפנים 1.5 העיר 2 ציוני הדרך בהקמת ראשון לציון 2.1 מאורעות חשובים בתולדות העיר 2.2 זכות ראשונים לראשון לציון 2.3 אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון 2.4 הסמל והדגל 3 אוכלוסייה 4 חינוך, תרבות וספורט 4.1 חינוך 4.2 תרבות 4.3 בילויים וחיי לילה 4.4 ספורט 5 אתרים עיקריים בעיר 5.1 מבנים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון 5.2 מבנים מודרניים 5.3 רחובות מרכזיים 5.4 גלריה 6 שכונות 6.1 ראשונים 6.2 אברמוביץ' 6.3 השומר 6.4 שיכוני המזרח 6.5 נווה חוף 6.6 מישור הנוף 6.7 קריית גנים 6.8 נאות אשלים 6.9 כצנלסון 7 תחבורה 8 ראשי העירייה 9 ערים תאומות 10 לקריאה נוספת 11 קישורים חיצוניים 12 הערות שוליים

[עריכה] תולדות העיר

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את "ארד אל עיון קרא", 12.5 ק"מ דרומית ליפו, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק

	רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵׂר אֶתֵּן
– ישעיהו מ"א 27

פסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון.

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית, ונחשבת למושבה הראשונה של העלייה הראשונה. עיקר תרומתה הייתה במישור התרבותי: בראשון לציון נוצרו סמלי הציונות (שמאוחר יותר הפכו לסמלי מדינת ישראל) ובה חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. בחקלאות לא שפר מזלה, ולאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וגדלה באופן ניכר והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

[עריכה] הקמת המושבה

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן בשטח שנקרא עין-קארא. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא השתייכו לו.^[1]

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'ן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו ביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים הפר שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים למשרתי ציבור במושבה, והביל"ויים עברו לגדרה.

[עריכה] חסדי הברון

אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון היה יוסף פיינברג. הוא התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, וליצור קשר עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. כאשר פגש את הברון, הרשימו השכלתו וידיעת השפות שלו את רוטשילד, וזה הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון.

בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום דִ יגור מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 42 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה עברה אדמת ראשון לציון לבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות - 135 נפש.

לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה קבע שמואל הירש ממקוה ישראל שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום. בתמורה יקבלו מדי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד למושבה, שישב בה בקביעות.

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884 והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה שנקרא אז דגל ראשון לציון דומה לדגל ישראל והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי.

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות:"רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים" שתמכו בו וטופחו על ידיו.

באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב בערה בו חמתו. הלפרין להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש ממקווה ישראל ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים - להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם" אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון.

[עריכה] הקמת בית הכנסת

ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885 - 1889, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון - "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

[עריכה] גידול הגפנים

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים מספר על הניסיון שהצליח גרם לתחילת גידול גפנים , על בסיס מסחרי, באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל.

מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשבי‏קר‏ה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את מינים מצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו למש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

[עריכה] העיר

בשנת 1950 ניתן לה מעמד של עיר. החל משנות השבעים של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר וראשון התרחבה לצד מערב. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983 ונבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר. באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. בשנות ה-2000 הוקמו בעיר בית משפט שלום ומשרד מרכזי של ביטוח לאומי. בשנת 2006 החל מיזם סלילת כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

• העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4. בחלקו הצפוני של חלק זה נמצא אזור התעשייה הישן הקרוי מב"ת (מסחר, בילוי, תעשייה) צפון. בדרומו נמצאת תחנת הרכבת ובמזרחו מחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. הרחובות הראשיים בעיר הוותיקה הם שדרות הרצל, שדרות ז'בוטינסקי, שדרות רוטשילד ושדרות ירושלים.
• מערב ראשון, ממערב לכביש 4. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב ובו קניונים רבים. בחלק זה נמצא גם הסופרלנד ואצטדיון הכדורגל העירוני. חלק זה גובל בים התיכון, ובשוליו נמצא השפד"ן המכון לטיהור שפכים של גוש דן.

[עריכה] ציוני הדרך בהקמת ראשון לציון

[עריכה] מאורעות חשובים בתולדות העיר

• 31 ביולי 1882-1897 התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות המושבה נוהלה על ידי פקידות הברון רוטשילד.
• 1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לוועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
• 1912 - הטורקים מכריזים על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
• 1915 - גמל פחה , המושל הטורקי של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, הרחיב את גבולות המושבה על ידי מתן החולות לתחומה של ראשון לציון.
• 1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית.
• 1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל.
• 2000 - ראשון לציון הוכרזה כעיר הרביעית בגודלה בישראל.
• 2002 - סופחו כ- 8000 דונם ושטחה הוא 60,000 דונם.

[עריכה] זכות ראשונים לראשון לציון

• בה נוצר לראשונה דגל ישראל כטלית שעליה מגן דוד בצבעי כחול ולבן בשנת 1885 (הונף בחגיגת שלוש שנים למושבה).
• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב", הוקם ב-1886.
• האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ, נוסדה ב-1895.
• הגן העברי הראשון בארץ, הוקם על ידי אסתר שפירא בשנת 1898.
• היקב המסחרי הראשון (היקב הראשון למעשה פעל בבית הספר החקלאי מקווה ישראל).
• שביתת פועלים עבריים ראשונה (ביקב).
• "התקוה" הושרה לראשונה במושבה, לאחר שהאיכר שמואל כהן התאים לטקסט של נפתלי הרץ אימבר מנגינה של שיר עם רומני.
• האשה הראשונה שכיהנה כראש עיר בארץ, חנה לוין, משנת 1956.

[עריכה] אישים חשובים בהיסטוריה של ראשון לציון

• מייסדי ראשון לציון:
  • זלמן דוד לבונטין - רכש את השטח להקמת ראשון מידי העות'מאנים.
  • ישראל פיינברג - שומר, הגן על ראשון לציון מפני פורעים ערביים.
  • זאב אברמוביץ'- רכש בכספו חלקת אדמה ונטע כרם. היה חבר בוועד המושבה וכיהן כגזבר שנים רבות.
  • יוסף פיינברג- היה כימאי. הגיע לראשון לציון בגיל 26. אשתו ברטה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה.
  • יהודה חנקין - הגיע לראשון לציון בהיותו בן 40. אשתו שרה ולהם שני ילדים. רכש בכספו חלקת אדמה. על סמך נסיונו, שימש מדריך חקלאי ראשון לאנשי המושבה. הקים את הבית הראשון במושבה העברית הראשונה.
  • צבי הכהן לבונטין - היה סוחר בעל נכסים. הגיע לראשון - לציון בהיותו בן 50, יחד עם אשתו לאה. רכש מחצית שטח המושבה וממנה הקציב 360 דונם לשש משפחות חסרות אמצעים. חי בראשון לציון עם אשתו עד יומו האחרון.
  • אליעזר אלחנן שליט - מומחה לחקלאות. היה הראשון שגידל עצי זית ואף זכה בפרסים בינלאומיים בגין מבחר מזני הזית שגידל. היה בקיא בתורה ובגמרא וידען בספרות. הקים את ביתו ברחוב רוטשילד סמוך לבית הכנסת הגדול.
  • ראובן יודלביץ'- הגיע לראשון לציון בהיותו בן 20. אשתו בתיה ולהם בן. קנה מצבי הכהן לבונטין חלקת אדמה. נטע כרם, בנה בית והיה חבר פעיל במושבה. ביתו היה בית ועד לחובבי נגינה שירה וזמרה.
  • נחמה פוחצ'בסקי - סופרת,איכרה, מקדמת השפה העברית, לוחמת למען שיווי זכויות לנשים, ואשת ציבור אשת המדריך החקלאי (גנן) יחיאל מיכל פוחצ'בסקי.
• הבילו"יים:
  • משפחת בלקינד: פאני בלקינד, ישראל בלקינד, שמשון בלקינד
  • יואל דרובין
  • ד"ר חיים חיסין
  • דוד יודילוביץ'
  • מנשה מאירוביץ'
• מורים ואנשי חינוך:
  • דוב לובמן חביב - הקים את בית הספר חביב
  • מרדכי לובמן חביב - מפקח ואיש חינוך
  • זרובבל חביב - בנו של דוב
  • אהרון קרון - מנהל בית הספר בין השנים 1921-1947
  • ישראלה כהן (קרון) - בתו הבכורה של אהרון, למדה בבית הספר ולימדה בו כיתות א' ו-ב' במשך כארבעים שנה
  • תמר אבן (קרון) - בתו הצעירה של אהרון, למדה בבית הספר "חביב" לימדה בו, וניהלה אותו בשנים 1975-1985 עד צאתה לגמלאות.
  • אליעזר קררי - הקים את הגימנסיה הריאלית הנקראת על שמו והיה מנהלה בין השנים 1939 עד 1969
• מנהיגים, אנשי רוח ושועי עולם שקשורים להיסטוריה של ראשון לציון:
  • אדמונד ג'יימס דה רוטשילד - "הנדיב הידוע", שתמך כלכלית בראשון לציון.
  • אליעזר בן יהודה - מחייה השפה העברית ומורה בבית הספר חביב
  • דוד בן-גוריון - מנהיג הפועלים ביקב וראש הממשלה הראשון

[עריכה] הסמל והדגל

סמל העיר מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

• באר "מצאנו מים" (לצד הכיתוב "מצאנו מים") לזכר הבאר המוצלחת הראשונה שנחפרה בעיר, במורד כיכר המייסדים (כיום במזרח המדרחוב).
• גפנים - המסמלים את תעשיית היין של העיר ואת היקב העתיק.
• פרדס עצי פרי הדר - המסמלים את הפרדסים הרבים שהיו נטועים בראשון.
• מפעלי תעשייה - המסמלים את אזור התעשייה הישן שהתפתח בראשון.

דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר ירוק על גבי לבן.

[עריכה] אוכלוסייה

שנה	אוכלוסייה
1883	135
1946	8,790 ‏‏[2]
1948	11,100
1955	25,500
1961	30,600
1972	55,100
1983	102,182
1995	165,299
2005	219,500

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2009, יש בראשון לציון 226,500 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.4%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 59.8%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 6,698 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2008, היו בראשון לציון 243,681 תושבים. פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. כחמישית מתושבי העיר, 43,180 תושבים הינם עולים חדשים.

[עריכה] חינוך, תרבות וספורט

[עריכה] חינוך

בית ספר חביב, שלט ייסוד

הגימנסיה הריאלית, כניסה ראשית

בראשון לציון יש אחד עשר בתי ספר תיכוניים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב'), ישיבה תיכונית ("המדעית"), אולפנה ("נתיב האולפנה") ושני בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב (מקיף ח' ע"ש חיים בר לב ומקיף ט' החדשני). כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודיים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף".

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותקו בישראל. תיכון זה פעיל גם היום ונחשב לאחד הטובים בארץ. בין המגמות המוצעות לתלמידים אלה ניתן למצוא את מגמת המחוננים ומגמת הביוטכנולוגיה אשר נחשבות בין המגמות הטובות ביותר במדינה.

בראשון גם נוסדו גן הילדים הראשון ובית הספר העברי הראשון "חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית. אחד ממורי בית הספר היה אליעזר בן יהודה, ממחיי השפה העברית.

במערב ראשון, ליד כיכר רבין, נמצאת המסלול האקדמי המכללה למינהל שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב.

[עריכה] תרבות

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988. התזמורת מנוהלת על ידי שרה לוין, ומנהלה המוזיקלי דן אטינגר. מאז 1990 משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

היכל התרבות החדש ע"ש מאיר ניצן אשר כיהן במשך 25 שנה במשרת ראש העיר של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1999, עם אולם גדול להצגות וקונצרטים ושני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד תיאטרון "מופת" הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. תיאטרון זה הוא אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.

בראשון לציון יש מוזיאון אחד ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנפלו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

בנוסף מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל "הילולים", הלא הוא חג היין. כל שנה מתקיים באמפיתיאטרון במערב העיר ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל מופיעים במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת. באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות אחרות ואומנים גדולים ובינלאומיים התארחו שם כגון סטינג, אלאניס מוריסט ומטאליקה.

[עריכה] בילויים וחיי לילה

אזורי הבילוי של ראשון לציון נמצאים באזורי התעשייה (או בשמם הרשמי: מב"ת - מסחר, בילוי ותעשייה) כאשר המתחם המפותח יותר נמצא באזור התעשייה הישן, בצפונה של ראשון, מזרחה לכביש בית דגן ("דרך המכבים"). מתחם זה כולל מדרחוב ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות.

מערב ראשון מציע אטרקציות נוספות: הבולטות שבהן הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים של ראשון נחשב לאחד היפים והמסודרים בארץ, ובולט בנקיונו. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים מאד, ולכן כונתה לעתים ראשון לציון עקב כך עיר הקניונים. כיום נותרו רק ארבעה בולטים : קניון רוטשילד במרכז העיר, קניון הזהב, הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, קניון שער ראשון המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, וקניון הבאר, במערב העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה וכן בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעלים.

ישנן תוכניות פיתוח נרחבות במסגרת הבילויים של ראשון, ישנה תחרות המתנהלת בין 3 חברות גדולות על הקמת מתחם אולמות קולנוע: סינמה סיטי, גלובוס סיטי (גלובוס) ומתחם נוסף הצמוד לקניון הזהב (גינדי). כמו כן זה כבר שנים מספר שעולה הטענה כי בכוונת העירייה להקים על חולות מערב העיר, בצמוד לסופרלנד, את "פארק אגמים", שיכלול קאנטרי קלאב יוקרתי, מגרשי גולף וטניס, פארק מים ומלונות יוקרה. עד היום החלה רק חפירה של האגמים שאמורים להוות את לב ליבו של הפארק, אך טרם החלו עבודות הבנייה של הפארק.

[עריכה] ספורט

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגה הבכירה, מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.

בכדוריד ראשון לציון שולטת ביד רמה זה כמה עשורים. הפועל ראשון לציון שלטה בליגת הכדוריד יותר מעשור, תוך זכייה בלפחות 7 אליפויות ברציפות וכן במספר רב של גביעים. היא גם השתתפה במפעלים אירופאים וייצגה את ישראל בכבוד. שחקניה הידועים היו עידן מיימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. המתחרה הרצינית שלה היא מכבי ראשון לציון שזכתה אף היא בתארים בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות שהמועדון השיג גם את האליפות וגם הגביע (דאבל). ממכבי ראשון השחקנים היותר מוכרים הם דוד עמר הוותיק, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. דוגמה לכך שראשון מובילה בכדוריד היא שבמשחק גמר של כדוריד, התחרו אחת נגד השנייה הקבוצות מכבי ראשון והפועל ראשון. כמו כן, נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמיים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשל"צ". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ.

בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מירוצי אופני כביש ראשון נחשבת ליצרנית אלופים סידרתית עם צחי בויגן ב -1999, דניאל הלסטוך ב-2001 איתי ליפשיץ ב-2002, מקסים בורלצקי ב-2006 ונתי הורטיג אלוף ישראל הנוכחי (2008) באופני כביש שמייצג את העיר גם בתחום אופני הרים.

במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.

[עריכה] אתרים עיקריים בעיר

[עריכה] מבנים הקשורים להיסטוריה של ראשון לציון

• בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד ורחוב "אחד העם" (כיום כיכר המייסדים).
• מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.
• בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול.
• המדרחוב, במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה.
• באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה שנחפרה בראשון ובה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה.
• גן המושבה (גן הנדיב), בשולי המדרחוב.
  • שדרת הדקלים, נטעה ב-1890.
  • מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.
  • סככת השחמט - מקום מפגש מודרני הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מידי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו (שם היה פיגוע שקטל את נשמותיהם של 3 אנשים).
• בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
• רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
• יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו.
• בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנפלו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
• אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
• המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.
• גת עתיקה ובית קברות עתיק, אתר חפירות ארכאולוגי, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן-גוריון.
• תל אשורי מתקופת סרגון: מסביבו קיר עם ציורים ותחריטים המתארים כיבוש עיר על ידי האשורים והסברים היסטוריים. הקיר והתחריטים נעשו על ידי האמן דוד כץ. נמצא בשדרות רבין לכיוון מערב.

[עריכה] מבנים מודרניים

• היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, מרכז מודרני לתיאטרון ומוזיקה.
• גן הבנים ("גן הניצחון", "כיכר התותח", "המצבה"), מדובר בכיכר הנמצאת בדרום ראשון, במקום בו מתפצל רחוב הרצל לרחובות הרצל וז'בוטינסקי במעין משולש. הכיכר כוללת רחבה עגולה גדולה, שמסביב לה גינות ודשא. בראש המשולש נמצאת מצבה גדולה לזכר בני ראשון שנפלו חלל במלחמות ישראל ומאחוריה תותח "קרופ" 75 מ"מ הפונה אל הצומת. בכיכר זו נערך הטקס הראשי של יום הזיכרון בראשון לציון.
• אנדרטה לזכר יצחק רבין, פסל בצורת חרבות וחניתות ההופכות לאתים, במרכז כיכר במערב ראשון.
• חוף הים, במערב העיר, אחד היפים והמסודרים ביותר בארץ.
• תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים - בצומת גן הוורדים, בקצה הדרומי של ראשון, בדרך לנס ציונה.
• כותר ראשון - הספרייה החדשנית של ראשון לציון, כיום הספרייה הציבורית הכי גדולה בארץ. נמצאת ברחוב תרמ"ב המחבר בין הרחובות מוהליבר והרצל.
• הקריה החקלאית (מכון וולקני) - זהו קמפוס חקלאי מחקרי של מדינת ישראל המכיל מספר מכוני מחקר העוסקים בביולוגיה, גנטיקה, זואולוגיה, בוטניקה, חקלאות ורפואה וטרינרית. בקמפוס המכון נמצא גם משרד החקלאות וכן חלקות גידולים וחממות. הקמפוס ממוקם מצפון לאזור התעשייה הישן, מ-2 צדדיה של "דרך המכבים" (כביש בית דגן).
• בית המשפט השלום, בנוי במערב ראשון, ממערב לתחנה המרכזית החדשה. לצד בית המשפט נמצאים גם מספר משרדים ממשלתיים וסניף של הביטוח הלאומי.
• החי-כף, גן החיות של העיר, לצד חיות הוא ידוע ב"ספינת הפיראטים" הנמצאת בו ומיועדת למשחקי ילדים.
• גן המנהיגים (פארק מנהיגי האומה) - גן העוטף מצפון את "משולש ז'בוטינסקי" ומוקדש למנהיגי האומה ולמדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה. הגן נחנך לרגל מלאת 60 שנה להחלטת האו"ם על תוכנית החלוקה והקמת מדינת ישראל. בשער הפארק קיר ועליו דגלי 33 המדינות שתמכו בהחלטה. באמצע הפארק אנדרטה של שלהבת אש ובתוכה מזרקת מים. מסביב לה ראשים מפוסלים של חיים ויצמן, יצחק רבין, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון מנחם בגין וגולדה מאיר. מהאנדרטה יוצאת תעלת מים המסתיימת בבריכה בצורת מגן דוד.

• פארק האגם - אגם שנוצר ליד הסופרלנד בשנת 1992 עקב גשמים חזקים וחפירות באזור. האגם גודר ומהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
• סופרלנד, פארק שעשועים במערב העיר.
• האצטדיון העירוני על שם הברפלד - אצטדיון כדורגל במערב ראשון על שם חיים הברפלד, מזכ"ל ההסתדרות ויו"ר ההתאחדות לכדורגל. בעל תכולה של 6,000 צופים.
• היכל הספורט בגן נחום - אולם ספורט ובפרט כדורסל וכדוריד, ביתן של מכבי ראשון לציון (כדורסל) ומכבי ראשון לציון (כדוריד).
• פארק ערים תאומות - גן בהקמה לציון 13 הערים התאומות של העיר. גובל מצפון בכביש משה דיין, ומדרום בפרויקט פארק 3 של חברת הבניה ב.יאיר בפאתי קריית ראשון.
• אנדרטה לקורבנות הטרור מתושבי ראשון לציון, הוקמה ב2004 ביוזמת ראש העיר מאיר ניצן. נמצאת בקרן הרחובות ירושלים ויגאל אלון. האנדרטה עשויה מעמוד אבן מרובע ועליו כתוב לזכר נרצחי הטרור הי"ד.

[עריכה] רחובות מרכזיים

• כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
• רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, המלון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון, הפוסטה ועוד.
• רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב. הוא מתחיל ממערב למדרחוב (חלקו שנמצא ממזרח למדרחוב קרוי היום "כיכר המייסדים") ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. ברחוב זה נמצא קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
• רחוב/שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. בו שכנה התחנה המרכזית הישנה ועד היום יש בו מסוף אוטובוסים פעיל וגדול.
• רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("המצבה") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
• שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
• שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון.
• רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו בתים עתיקים. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
• רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים. משתרע ממזרח למדרחוב.
• רחוב ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
• רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאת שכונת נווה הדרים.
• רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
• רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
• שדרות נים: מתחילות ברחוב יגאל אלון ומשתרעות ממזרח למערב. הן מחברות בין תחנת הרכבת החדשה לרחוב הרצל (כביש 412). רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של ראשון.
• שדרות מינסטר: כביש 431, משתרע ממזרח למערב ומחבר את כביש 412 לרחוב רמז, לכביש 4 (דרך כביש 42) ולדרך פלמחים (כביש 4311) בצומת עין הקורא. רחובות זה הוא למעשה גבולה הדרומי של ראשון. כיום רחוב זה סגור עקב עבודות סלילת כביש 431 מכביש 4 למודיעין. סמוך לרחוב מינסטר ממוקמת תחנת הרכבת "הראשונים", המהווה את אחד משני יעד הקצה של הרכבת הפרברית מראשון לציון לכפר-סבא.
• רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה, אזור הקניונים. עליו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
• רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב זה ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
• רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו 2 בתי כנסת.
• רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
• רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון מכיל בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
• שדרות לוי אשכול
• רחוב ישראל גלילי: בו נמצא בית המשפט השלום ומשרדי ביטוח לאומי.
• רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
• רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.

[עריכה] גלריה

בית העם העתיק בית עתיק ברחוב הכרמל תיכון יגאל אלון אנדרטה לזכר חללי מערכות ישראל כיכר עם אנדרטה לזכר יצחק רבין פנים בניין עיריית ראשון לציון החדש, בתכנון האדריכל ארד שרון גן המנהיגים - הבריכה בצורת מגן דוד פארק במערב ראשון פריחת חרציות צהובות בפארק האגם חוף הים של ראשון לציון

[עריכה] שכונות

מזרח ראשון קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר") גני ראשון רביבים רמב"ם מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה) נווה הדרים שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות ושכונת חלום ראשון)

מרכז ראשון ומערב ישן אברמוביץ' השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון) כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי) הראשונים (כולל את גן נחום) רמז (כולל את שיכון מפ"ם) נחלת יהודה - הוקמה כמושב בשנת 1913 על שם יהודה לייב פינסקר. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר. מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)

מערב ראשון נווה ים נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית") קריית גנים נווה כרמים נאות אשלים נאות שקמה נווה דקלים קריית ראשון קריית חתני פרס נובל נווה אליהו מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)

[עריכה] ראשונים

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. במערב השכונה נמצא היכל הספורט העירוני (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שעדיין פעיל עד היום. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאת תחנת רכבת הראשונים.

[עריכה] אברמוביץ'

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בראשון, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה.

[עריכה] השומר

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת (שניים מהם ברחוב שיבת ציון).

[עריכה] שיכוני המזרח

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה ושכונת צמרות. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 30,000 תושבים.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק" שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנפל מידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

[עריכה] נווה חוף

השכונה המערבית ביותר בראשון לציון. גבולות: מערב - חוף הים של ראשון לציון. דרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב). צפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים. מזרח - מב"ת מערב (איזור התעשייה החדש).

נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרוייקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).

תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי כיום הוא רחוב זלמן שז"ר באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות,בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי, פרט מעניין הקשור לפרוייקט הוא שכחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח" ולכן בסצנה הראשונה מופיע הגיבור בחנייה של אחד לנדאו 1. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה. בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו-כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.

בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.

שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב), 3 יוצאי הדופן לכלל זה הינם הרחובות הראשיים זלמן שז"ר וכורש^[3] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית".

[עריכה] מישור הנוף

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי.

[עריכה] קריית גנים

שכונת קריית גנים הינה שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-15,000 תושבים. הרחוב הראשי נקרא רחוב 'נגבה' המקיף את השכונה, ויתר הרחובות מתפצלים ממנו. שמות הרחובות הינם לקוחים משמות קיבוצי חומה ומגדל, כגון: גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'.

[עריכה] נאות אשלים

שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום וקריית כרמים. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההיפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנוית, אתרים ונוה אשלים, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון.

[עריכה] כצנלסון

אחת מהגדולות שבשכונות ראשון. השכונה מחולקת לשני חלקים:

• החלק הדרומי והותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרות בגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו-כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", חטיבות הביניים "אחרון הביל"ויים על שם מנשה מאירוביץ'" ו"המעיין", ותיכון "העמית") הינו מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
• החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באיזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.

בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 ושדרות בן-גוריון במערב.

[עריכה] תחבורה

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431 שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 1 ומודיעין. כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה.

בראשון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת ומוניות שירות. בראשון ממוקמת תחנת הרכבת ראשון לציון - הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים) ומתוכננת הקמת תחנות נוספות במערב העיר.

בראשון יש שני מסופי אוטובוסים ראשיים: התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון) הנמצאת ליד מחלף גן רווה והתחנה המרכזית הישנה הממוקמת בלב רחוב הרצל, ליד המדרחוב (ברחוב עין הקורא). מסופים אלה משמשים כתחנות ביניים לרוב הקווים, והתחנה המרכזית החדשה משמשת גם כתחנה סופית לקווים בינעירוניים. רוב התחנות הסופיות של קווי "אגד" העירוניים והפרבריים נמצאות במסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן" 19, 119 ו-129. בעיר פועלים בעיקר אוטובוסים של "אגד", אך ישנם גם קוים של "דן", "סופרבוס", "קווים", "ויאוליה" ו"מטרופולין". כמו כן בראשון לציון יש חברת מוניות שירות הנקראת "מוניות ראשון לציון", שחלק מקוויה זהים במסלולם לקווי אגד.

בשנות ה-2000 גובשו במשרד התחבורה ובחברת נתיבי איילון שינויים במסלולי קווי התחבורה הציבורית הפנימית בראשון לציון, שאמורים לשלב את קווי האוטובוס וקווי מוניות השירות למערך קווים משותף. ואולם, שינויים אלה נדחים, בין השאר בשל התנגדותה של עיריית ראשון לציון להוצאת הקווים למכרז.

[עריכה] ראשי העירייה

• אליקום אוסטשינסקי: 1950-1951
• אריה שפטל: 1951, 1960-1962, 1965-1969
• משה גבין: 1952-1955
• גרשון מן (מנקוב): 1955
• חנה לוין: 1956-1960
• נעם לאונר: 1962-1965
• חנניה גיבשטיין: 1969-1983
• מאיר ניצן: 1983-2008
• דב צור: 2008-

[עריכה] ערים תאומות

ראשון לציון מקיימת קשרים עם 13 ערים תאומות^[4]:

• נים, צרפת, משנת 1986
• מינסטר, גרמניה
• לובלין, פולין
• טרמו, איטליה
• מחוז פרינס ג'ורג'ס, מרילנד, ארצות הברית
• הירנפיין, הולנד
• טיאנג'ין, הרפובליקה העממית של סין
• ברשוב, רומניה, משנת 1996
• דברצן, הונגריה
• מחוז אסקס, ניו ג'רזי, ארצות הברית
• קריית שמונה, ישראל
• סנקט פטרבורג, רוסיה
• חרקוב, אוקראינה

[עריכה] לקריאה נוספת

• "רישון: המזרח הפרוע", מאת אורי פורת - אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון.
• "מדריך רחובות העיר ראשון לציון", מאת עיריית ראשון לציון.
• "שנתון סטטיסטי ראשון לציון" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון.
• זלמן דוד ליבונטין, ייסוד המושבה ראשון לציון 1882 - 1883 , (בתוך) זכרונות ארץ ישראל, העורך : אברהם יערי , פרק ל"ח
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - כרך א' ואחרים, תל אביב הוצאת דביר - תל אביב, 1939
• רות קרק ויוסף גלס , יזמים ספרדיים בארץ-ישראל : משפחת אמזלאג, 1816-1918 , הוצאת י"ל מאגנס , 1993., תירגם מאנגלית: ראובן אשל
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
  • קומץ הזרעונים הראשון, מזכרונות מנשה מאירוביץ, 1882 - פרק מ"א
  • בית הספר העברי הראשון בראשון לציון , מזכרונות דוד יודילביץ, 1886 - 1885 - פרק מ"ב
  • לתולדות הגפן בראשון לציון, מזכרונות מיכל זלמן פוחצ'בסקי , 1882 - 1889 - פרק מ"ג
• המקור: שרה נובנשטרן - ראשון ... ואין שניה לה ! - האוניברסיטה העברית בירושלים ^[5]

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראשון לציון

• האתר הרשמי של עיריית ראשון לציון
• "התגלתה מפה של ראשון לציון משנת 1890", מאת דוד הכהן, ynet תיירות
• רות קרק ויוסף גלס, ‏תרומתו של חיים אמזלאג לקהילה היהודית, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• האתר הרשמי של מוזיאון ראשון לציון

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ הקרקע לא הוכללה בהצהרה, שכן הייתה זו ראיה לעסקת רמייה
2. ^ ‏אומדן לסוף שנה זו‏, מקור:http://domino.un.org/UNISPAL.nsf/3822b5e39951876a85256b6e0058a478/be931279021bcfb4852563d20078d30b!OpenDocument
3. ^ רמז לנסיון של יוצאי איראן לבנות בתים פרטיים במזרח השכונה בשנות ה-70
4. ^ קשרים בינלאומיים, באתר עיריית ראשון לציון
5. ^ מגישה שרה נובנשטרן,במסגרת הקורס:"המחנך בעידן הטכנולוגי"בהנחיית ד"ר אילנה מודלינגר , בית-הספר לחינוך האוניברסיטה העברית

ראשי עיריית ראשון לציון
אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין אריה שפטל 1950 - 1951 1951 1952 - 1955 1955 1956 - 1960 1960 - 1962 נעם לאונר אריה שפטל חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור 1962 - 1965 1965 - 1969 1969 - 1983 1983 - 2008 2008 -

מחוז המרכז
ערים	אלעד · גבעת שמואל · הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · כפר קאסם · לוד · מודיעין-מכבים-רעות · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · גני תקווה · זמר · כוכב יאיר צור יגאל · כפר ברא · כפר יונה · מזכרת בתיה · סביון · פרדסיה · קדימה-צורן · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון · מכבים-רעות