לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן
 | |||||||||
| לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן | |||||||||
| לידה |
8 באפריל 1655 פריז, ממלכת צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1707 (בגיל 51) ארמון ראשטאט, מרקיזות באדן-באדן  | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| מקום קבורה |
באדן-באדן  | ||||||||
| בת זוג | זיבילה, דוכסית סקסוניה-לאוונבורג | ||||||||
| שושלת בית צרינגן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
אביר במסדר גיזת הזהב | |||||||||
  | |||||||||
לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן (בגרמנית: Markgraf Ludwig Wilhelm von Baden-Baden; 8 באפריל 1655 - 4 בינואר 1707), היה מרקיז באדן-באדן בין השנים 1677–1707.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לודוויג וילהלם נולד ב-8 באפריל 1655 בפריז, לפרדיננד מקסימיליאן, נסיך הכתר של באדן-באדן וללואיזה כריסטינה, נסיכת סבויה, בתם של טומאסו פרנצ'סקו, נסיך קריניאנו ומארי דה בורבון, רוזנת סואסון. בהיותו בן חצי שנה נפרדו הוריו, ואביו חזר מפריז לגרמניה. בשנת 1669 מת אביו, ובשנת 1670 נלקח לודוויג וילהלם לבית סבו בגרמניה.
בשנת 1674 הצטרף לודוויג וילהלם לצבא האימפריה הרומית הקדושה, ושירת תחת פיקודו של ריימונדו מונטקוקולי, ולאחר מכן תחת פיקודו של קרל החמישי, דוכס לורן במלחמת הולנד–צרפת. בשנת 1677 מת סבו וילהלם, מרקיז באדן-באדן, ולודוויג וילהלם עלה לשלטון במקומו. בשנת 1683 לחם לודוויג וילהלם בקרב וינה תחת פיקודו של יאן השלישי, מלך פולין, וסייע לניצחון הגדול על האימפריה העות'מאנית, ובשנת 1689 זכה לניצחון גדול על העות'מאנים בניש. בשנת 1689 הוא מונה למפקד הצבא הקיסרי במזרח, ובשנת 1691 הוא זכה לניצחון גדול על העות'מאנים בקרב סלנקמן. כהוקרה על הישגיו הוא קיבל תואר אביר מסדר גיזת הזהב, וזמן קצר לאחר מכן מונה למפקד הצבא במלחמת תשע השנים.
במלחמת הירושה הספרדית הוא פיקד על הצבא הקיסרי, ואף הצליח לסיים את המצור על לנדאו בספטמבר 1702, אך עד מהרה נאלץ לסגת על פני הריין והובס על ידי הצרפתים תחת פיקודו של קלוד לואי הקטור דה וילאר בקרב פריידלינגן. בשנת 1704 הוא השתתף במערכה הגרמנית המוצלחת של מרלבורו והנסיך אויגן מסבויה, הוא הצטיין בקרב שלנברג וכבש את אינגולשטדט ולנדאו, ובכך הוציא את הכוחות הבוואריים מן הקרב המכריע בבלנהיים.
ב-4 בינואר 1707 מת לודוויג וילהלם בארמון ראשטאט, ובנו לודוויג גאורג, מרקיז באדן-באדן עלה לשלטון במקומו, תוך שאשתו משמשת כעוצרת בשמו. אשתו הייתה פטרונה גדולה של האמנויות, והפכה את באדן-באדן למרכז תרבות ארכיטקטונית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 במרץ 1690 התחתן לודוויג וילהלם עם זיבילה, דוכסית סקסוניה-לאוונבורג, בתם של יוליוס פרנץ, דוכס סקסוניה-לאוונבורג והדוויג מפפאלץ-זולצבאך, ממנה נולדו לו 9 ילדים:
- לאופולד וילהלם, נסיך הכתר של באדן-באדן (1694–1695)
- שרלוטה מבאדן-באדן (1696–1700)
- לאופולד וילהלם, נסיך הכתר של באדן-באדן (1697–1703)
- לודוויג גאורג, מרקיז באדן-באדן (1702–1761), התחתן עם מריה אנה, נסיכת שוורצנברג, ולאחריה התחתן עם מריה אנה יוזפה, דוכסית בוואריה
- וילהלם מבאדן-באדן (1700–1702)
- לואיזה מבאדן-באדן (1701–1707)
- וילהלם גאורג מבאדן-באדן (1703–1709)
- אוגוסטה, מרקיזת באדן-באדן (1704–1726), התחתנה עם לואי, דוכס אורליאן
- אוגוסט גאורג, מרקיז באדן-באדן (1705–1771), התחתן עם מארי ויקטואר, נסיכת ארנברג
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן בית צרינגן נולד:8 באפריל 1655 מת:4 בינואר 1707 | ||
| וילהלם | מרקיזות באדן-באדן 1677–1707 |
לודוויג גאורג |