לורי פטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לורי פטי
Lori Petty
לורי פטי במרץ 2010
לורי פטי במרץ 2010
לידה 14 באוקטובר 1963 (בת 60)
צ'טנוגה, טנסי
מדינה ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb

לורי פטיאנגלית: Lori Petty; נולדה ב-14 באוקטובר 1963)[1] היא שחקנית, תסריטאית ובמאית קולנוע אמריקאית. ידועה בשל התפקידים טיילר אנדיקוט בסרט "נקודת פריצה" (1991), קיט קלר בסרט "ליגה משלהן" (1992), נערת הטנק בסרט "פצצה על טנק" (1995), ולולי ווייטהיל בסדרה "כתום זה השחור החדש".

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטי היא הבכורה מבין שלושה ילדים, נולדה בצ'טנוגה, טנסי שבארצות הברית, בתו של מנהיג דת נוצרי-פנטקוסטלי. היא סיימה תיכון בסו סיטי, איווה, ב-1981, ועבדה במשך מספר שנים באומהה, נברסקה בתור מעצבת גרפית לפני שהחלה את קריירת המשחק שלה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקיד המוכר הראשון של פטי היה בתור הגולשת שלימדה את דמותו של קיאנו ריבס כיצד לגלוש במותחן הפעולה "נקודת פריצה", ב-1991. סרט זה הגיע בעקבות פריצת דרכה לעולם המשחק בסדרה בוקר, ברשת פוקס, לצידו של ריצ'רד גריקו.

ב-1992, פט זכתה בתפקיד קיט קלר בסרט "ליגה משלהן", מול טום הנקס, ג'ינה דייוויס ומדונה. תפקיד זה הביא אותה לידיעת הציבור. לאחר מכן שיחקה את התפקיד הראשי בעיבוד הקולנועי של קומיקס הקאלט הבריטי "נערת הטנק", ב-1995. סרטים אחרים שהשתתפה בהם כוללים את "לשחרר את וילי", "בית הפוקר", ו-"In the Army Now". היא גם כיכבה בסדרת הטלוויזיה "החיים הטובים" עם חברתה קרין פרסונס, אך הסדרה בוטלה אחרי חמישה פרקים בלבד. היא הצטרפה לקאסט של התוכנית Brimstone ב-1998 בתור בעלת המלון.

פטי ידועה גם בתור המדבבת את קולו של נבל-העל "לייבוואייר" בסדרות של האחים וורנר "סופרמן: סדרת האנימציה", ו"באטמן ההרפתקאות החדשות". היא הייתה אמורה במקור לגלם את תפקיד סגן לנינה האקסלי ב"איש ההרס", אך חילוקי דעות על התפתחות דמותה גרמו למפיק ג'ואל סילבר ללהק את סנדרה בולוק במקומה.[2] ב-2009 פטי שיחקה את תפקיד "דדי", אסירת האלפא בסרט "נמלטים: הבריחה האחרונה", סרט טלוויזיה שהוא המשך לסדרת נמלטים.

החל מ-2014, פטי הצטרפה לקאסט של הסדרה "כתום זה השחור החדש", בדמות לולי וייטהיל, אסירה פרנואידית המאמינה בתאוריות קונספירציה.

בכורת הבימוי של פטי הייתה ב-2008 בסרט "בית הפוקר", דרמטיזציה של הילדות הקשה שלה[3]—עבורו זכתה בפרסים בפסטיבל הקולנוע בלוס אנג'לס.

בשנת 2021 שיחקה בתפקיד שרה במיני-סדרה הפוסט-אפוקליפטית "תחנה אחת-עשרה"; המבוססת על הרומן באותו שם משנת 2014 מאת הסופרת הקנדית אמילי סנט ג'ון מנדל.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורי פטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Albright-Hanna, Adam (October 21, 2013).
  2. ^ Lori Petty - Yahoo!
  3. ^ Rosen, Lisa (19 ביוני 2008). "Lori Petty's hard look". LA Times. {{cite news}}: (עזרה)