לזגינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שלושת בנותיו של אלכסנדר צ'בצ'בדזה, יקתרינה, נינה וסופיה, שהיו ידועות ביופיין, רוקדות לזגינקה בטביליסי, ציור של גריגורי גגרין, המאה ה-19
רוקדים לזגינקה בדאגסטן, שנות ה-70 של המאה ה-19

לזגינקה (ליזגינקה, ברוסית Лезгинка) הוא ריקוד קווקזי עממי-מסורתי הפופולארי בקרב תושבי הקווקז. ראשיתו של הריקוד הוא בתושבי האזור הלזגינים, מכאן גם שמו של הריקוד- ליזגינקה. ריקוד זה הוא משותף לכל תושבי הקווקז כאשר כל עם (אזרים, צ'רקסים, יהודי ההרים (ג'והורו), ארמנים, אווארים קווקזים, גאורגים, אבחזים,אוסטים ועוד) מתאפיין בסגנון שונה.

מהות הריקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריקוד משלב בעיקר עבודת רגליים מאומצת, עם קואורדינציה. לעתים זה יהיה ריקוד סולו של גבר (לרוב גם עם חרב) או גם ריקוד זוגי של גבר ואישה. תנועותיו של הגבר הן כחיקוי העיט, עוף מרשים אשר בעוצמתו ובגודלו מסמל את דמות הגבר. בין היתר כולל הריקוד עבודת בירכיים, צעדים חדים, חזקים ותמציתיים. כאשר הריקוד מבוצע בזוג, אין מגע בין הרקדנים. האישה רוקדת בעדינות ואיטיות בובתית ביחס להופעתו החזקה של הגבר.

לכל אחד מעמי הקווקז קיימות תנועות ספציפיות המבדילות במקצת את ריקוד הלזגינקה באזור מגוריהם. ככל הנראה הריקוד מהווה שריד של אמונות ומסורות פגאניות ומשארים שבתקופה קדומה הרקדן הופיע בבגד מיוחד עם נוצות של עיט. עד עתה עיט נחשב לציפור קדושה באזור.

בעבר ריקוד גם היה תרוץ לפיתוח הכרות בין הצעירים. לפי המסורת, לבחורה צעירה היה אסור לצאת לרחוב לבד. במהלך אירועים שונים בכפרים היו מותרים ריקודים משותפים של לזגינקה אך גם אז ללא מגע ישיר בין צעיר לצעירה.

קיימת גם תאוריה על הקשר בין הריקוד ומיתוס יווני על פרומתאוס. ההשארה מבוססת על כך שפרומתאוס נקשר לצוק בהרי הקווקז, ובכל יום הגיע אל הצוק עיט, לנקר את כבדו של פרומתאוס. הכבד היה מגליד במשך הלילה, ולמחרת שוב חזר העיט, וחוזר חלילה. בשפה הלזגינית, לעיט וכבד מנוצלת אותה מילה "לק" (лекь). גם אצל עמי קווקז אחרים קיים קשר בין המילים עיט/כבד/נפש/חלום.

בישראל פועלות כיום מספר להקות מחול קווקזי מסורתי בעיקר בערים שיש בהן ריכוז גדול של אוכלוסיית יהודי ההרים (ג'והורו): חדרה, באר שבע, אשקלון, וקריות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]