פרומתאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817
פיסלו של פרומתאוס, בחזית מרכז רוקפלר בניו יורק.
פרומתאוס והרה, על גבי קיליקס משנת 490 - 480 לפנה"ס, מאטיקה שביוון.
פרומתאוס כבול והנשר מנקר בכבדו, פסל של ז'ף לאמבו בגן חרסטראו בבוקרשט
פסל פרומתאוס של מנשה קדישמן בתל אביב

במיתולוגיה היוונית, פרומתאוסיוונית עתיקה: Προμηθεύς, פירוש: "החושב מראש") היה בנם של יַאפֶּטוֹס וקלימנה, אחיהם של אֶפימֵתֶאוּס ("החושב לאחר מעשה"), אַטְלַס ומֶנוֹיְטִיוֹס, כולם משתיכים לקבוצת הטיטאנים. פרומתאוס הוא אביו של דוּקְלִיוֹן (להבדיל מִדוּקְלִיוֹן בנו של מִינוֹס).

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת האלים האולימפיים בטיטאנים לא ניצב פרומתאוס לצד הטיטאנים במלחמה (וכמוהו גם אחיו אפימתאוס), ואף יעץ לאחיו הטיטאנים שלא להצטרף למלחמה. לאחר ניצחון האלים במלחמה ביקש זאוס מפרומתאוס ומאפימתאוס לאכלס את העולם תחת מרותו, והעניק להם מתנות רבות למטרה זו - מתנות כגון פרווה, טלפיים, כנפיים, מהירות ועוד. אפימתאוס השכיל לברוא בידיו המגושמות רק חיות. פרומתאוס עמל זמן רב, ולש מאדמה וממים יצור בדמות האלים - האדם. עד שסיים פרומתאוס את יצירת האדם חילק אפימתאוס בפזיזותו את כל המתנות שקבל מזאוס. פרומתאוס רצה להגן על האדם חסר-הישע, ולכן נתן לאדם את האש. במקורות מוקדמים יותר מסופר כי פרומתאוס ואפימתאוס נצטוו לחלק מתנות ליצורים שנבראו קודם לכן. לפי גרסה זו חילק אפימתאוס את המתנות בעצמו, ולאחר שראה פרומתאוס שלאדם לא נותר דבר, הוא נתן לאדם את האש.

כפי שמשתמע משמו, פרומתאוס ניחן בכוח חיזוי העתיד. מסופר כי פרומתאוס לא חנן את האדם בכוח החיזוי, שכן אחרת, היה האדם יודע את יום מותו ובכך הייתה נמנעת ממנו התקווה.

תביעותיו של זאוס מהאדם לקורבנות הביאו את האדם אל סף רעב. בסעודה שבסִיקִיוֹן פרץ ויכוח בין האדם והאלים לגבי חלוקת בשר הקורבן. פרומתאוס נתבקש לשמש בורר בין הצדדים. פרומתאוס לא חש כבוד לזאוס, ומאידך, חש חמלה לאדם יציר כפיו. הוא שחט שור גדול והכין שתי מנחות לזאוס, כדי שיבחר את המנה הראויה לאלים. באחת הניח את מנות הבשר, עטופות בקיבה ובמעיים, ובשנייה הניח עצמות, אך עטף אותן בשכבת שומן מבריקה. זאוס בחר במנת העצמות השנייה, הטעימה למראה (מסיבה זו, מעת זו ואילך רק השומן והעצמות יוקרבו על המזבח). לדברי הסיודוס נעשתה בחירה זו על אף שזאוס הבין את התרמית.

לאחר שגילה את העצמות זעם זאוס על פרומתאוס, וכעונש שלל את האש מבני האדם. פרומתאוס חמל שוב על האדם; הוא התגנב אל האולימפוס וגנב ניצוץ אש מגלגליה של מרכבת השמש. הוא הסתיר את האש בתוך קנה חלול של שוּמר, ירד לארץ והחזירה לבני האדם.

כעונש לבני האדם ציווה זאוס על הֶפַייסְטוֹס ליצור מחומר וממים אישה בשם פנדורה ("בעלת כל הדורונות") – האישה הראשונה בעולם, שעד אז חיו בו גברים בלבד. האלים לימדו את פנדורה יופי ואמנויות, וכן גם את הכשרון להוליך שולל ואת חוסר הבושה. בנוסף ניתן לפנדורה כד סגור ובו מיני חולי וכאב, קשיים ופגעים, ובתחתיתו הונחה התקווה. פנדורה נמסרה לאפימתאוס, שנשא אותה לאישה, למרות אזהרתו של פרומתאוס שלא יקבל מתנות מזאוס. פנדורה פתחה את הכד ושחררה מתוכו את כל האסונות על בני האדם.

פרומתאוס עצמו נענש בחומרה. הוא נקשר לצוק בהרי הקווקז, ובכל יום הגיע אל הצוק עיט, לנקר את כבדו של פרומתאוס. הכבד היה מגליד במשך הלילה, ולמחרת שוב חזר העיט, וחוזר חלילה. אייסכלוס מספר שלאחר ריצוי פרק מעונשו הציע זאוס לפרומתאוס את חרותו, בתמורה למידע שרצה לקבל מפרומתאוס. לפי הנבואה, אחד מבניו של זאוס יהרוג אותו ויירש אותו. זאוס ביקש מפרותמאוס לדעת את זהותו, אך פרומתאוס סרב. העונש אמור היה להימשך לנצח (על-פי גרסה אחרת למשך 30,000 שנים); אולם, לאחר כ-30 שנים (על-פי גרסה אחרת לאחר תריסר דורות) עבר במקום הרקולס, במשימתו להשגת תפוחי הזהב של ההספרידות. הרקולס שלח חץ בעיט וגאל את פרומתאוס. פרומתאוס, בתמורה, יעץ להרקולס שלא לנסות ולהביא את התפוחים בעצמו, אלא לבקש משימה זו מאטלס, וכך עשה.

פרומתאוס היה בן אלמוות. על פי גרסה אחת תכונת האלמוות הייתה מולדת, מהיותו טיטאן. על-פי גרסה אחרת פרומתאוס נולד כבן תמותה וקיבל את תכונת האלמוות מהקנטאור כיירון בן האלמוות, שנפצע בשגגה מידי הרקולס. לפי גרסה זו, פציעתו של כיירון גרמה לו לייסורים והוא ביקש את מותו. מכיוון שהיה בן אלמוות, היה עליו להעביר את תכונת האלמוות לאדם אחר, והוא העבירה לפרומתאוס. לפי אותה גרסה יצא שחרורו של פרומתאוס לפועל מכיוון שעמד בשני תנאים שזאוס הציב לכתחילה: (1) על בן אלמוות כלשהו לוותר על תכונת האלמוות ולהעבירה לפרומתאוס; (2) על בן תמותה כלשהו להרוג את העיט ולשחרר את פרומתאוס. על כל פנים, לפי שתי הגרסאות, פרומתאוס ניצל הודות להרקולס, ובהסכמת זאוס. פרומתאוס הוזמן בחזרה לאולימפוס, אולם חויב להמשיך ולשאת פיסה מהצוק אליו היה כבול, מחוזק בחתיכה מן השלשלאות בהן היה כבול. פרומתאוס גילה לזאוס שהבן עליו סופרה הנבואה ייוולד לו מתטיס. על-פי הנבואה יעלה הבן הזה על אביו, ואחת היא מי יהיה האב. זאוס נמנע לפיכך מנישואין לתטיס, והיא ניתנה לפלאוס וילדה לו את אכילס.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייסכילוס הקדיש לפרומתאוס טרילוגיה, ממנה שרד רק "פרומתאוס הכבול". לדבריו, פרומתאוס לימד את בני האדם את המדעים, את האמנויות ואת אומנות ההישרדות. על פרומתאוס נכתבו יצירות רבות, והוא שימש נושאם של ציורים ופסלים רבים. רשימה קצרה ממגוון תחומים תכיל את "יצירי פרומתאוס" של בטהובן, את "פרומתאוס המשוחרר" (“Prometheus unbound”) של שלי, את "פרומתאוס" של גתה, את "פרומתאוס הכבול" של רובנס, את פסל "פרומתאוס הכבול" של הפסל הבלגי ז'ף לאמבו בגן חרסטראו בבוקרשט ואחרים. על שמו קרוי היסוד פרומתיום. המושג 'פרומתאיות' מסמל מרדנות ומלחמה הרואית בכוחות עליונים. המאבק הפרומתאי הוא מאבק מרובה סבל לשחרור הרוח מכבליה, ולהשגת חירותו של האדם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שנים עשר הטיטאנים במיתולוגיה היוונית

אוקיינוס וטתיסהיפריון ותאהקואאוס ופויבהקרונוס וריאה
מנמוסינהתמיסקריוסיאפטוס

בניו של יאפטוס: אטלספרומתאוסאפימתאוסמנויטיוס
Cornelis Cornelisz. van Haarlem 002.jpg