עיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעיט
עיטם קולני במעופו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: עיט
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Aquilinae

עיט (שם מדעי Aquilinae; בספרות העברית לדורותיה כונה בעבר בטעות "נשר"‏[1]) הוא שם למספר סוגים של עופות דורסים במשפחת הנציים אשר אינם בהכרח קבוצה מונופילטית .‏[2] ישנם מעל ל-60 מיני עיטים אשר רובם מרוכזים בעולם הישן - אירואסיה ואפריקה. שני מינים חיים בצפון אמריקה (עיטם לבן ראש ועיט זהוב), תשעה נמצאים במרכז ובדרום אמריקה ושלושה באוסטרליה (עיט אוסטרלי מחודד זנב, עיטם לבן גחון והעיט הקטן). העיט משמש כסמל בתרבויות שונות.

שמו של העיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להבדיל בין הנשר (באנגלית: Vulture), שהוא אוכל נבלות, לבין העיט שהוא טורף (באנגלית: Eagle)‏[3]. הבלבול בין שני אלו עתיק יומין, וכבר בתוספות[4] העירו, שהזיהוי של נשר עם "אייגלא" (כך בתעתוק לעברית) הוא שגוי, שהרי בתלמוד נאמר שלנשר אין "אצבע יתירה" (אצבע אחורית) בעוד ל"אייגלא" יש אצבע כזו.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיטים נפרדים משאר ציפורי הטרף בגודלם, בגובהם ובראשם ומקורם הכבדים יחסית. אף לעיטים הקטנים יחסית, כעיט הגמדי או העיט הקטן בעלי הגוף המזערי יחסים למינים הגדולים, יש מוטת כנפיים רחבה יותר ומעופם מהיר. רוב מיני העיטים גדולים יותר משאר העופות הדורסים, למעט מהנשרים. עיט הנחשים הדרום ניקוברי שוקל רק חצי קילוגרם בעוד עיטם שטלר שוקל עד ל-9 ק"ג. העיטים בונים את קניהם ברום העצים או בצוקים גבוהים. מינים רבים מטילים שתי ביצים, אך לרוב הגוזל החזק יותר הורג את אחיו לאחר בקיעתו, מבלי שההורים עושים מאומה. הצאצא הדומיננטי הוא לרוב ממין נקבה מכיוון שהיא גדולה יותר.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הלוחם הוא העיט הגדול ביותר באפריקה

העיט בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיט דו-ראשי כסמלה של האימפריה הביזנטית. הראש הפונה שמאלה מסמל את רומא, והראש הפונה ימינה מסמל את קונסטנטינופול - תבליט מהפטריארכיה של קונסטנטינופול, איסטנבול

העיטם לבן הראש משמש סמלה של ארצות הברית. העיט ההרלדי מופיע בסמליהם ודגליהם של מדינות רבות, כגון: מצרים, הרשות הפלסטינית, גרמניה, ירדן, רוסיה, אוסטריה, לוב,סוריה, עיראק, ארצות הברית, פולין ועוד.

ריקוד עיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מספר ריקודי עם שבהם הרקדנים מחקים את התנועות של העיט. למשל ריקוד קווקזי לזגינקה.

ציטוטים מהמקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם עיט מופיע במקרא כמה פעמים, כנראה לא כשם של עוף מסוים, אלא כשם-קיבוץ של עופות דורסים:‏[6]

  • "קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עֲצָתִי אַף-דִּבַּרְתִּי אַף-אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף-אֶעֱשֶׂנָּה" (ישעיה מ"ו, ו)
  • "יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל-בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף" (ישעיה י"ח, ו)
  • "נָתִיב לֹא-יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה" (איוב כ"ח, ז)
  • "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל-הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם" (בראשית ט"ו, יא)
  • "עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל תִּפּוֹל אַתָּה וְכָל-אֲגַפֶּיךָ וְעַמִּים אֲשֶׁר אִתָּךְ לְעֵיט צִפּוֹר כָּל-כָּנָף וְחַיַּת הַשָּׁדֶה נְתַתִּיךָ לְאָכְלָה" (יחזקאל ל"ט, ד)
  • "הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל-חַיַּת הַשָּׁדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה" (ירמיה י"ב, ז)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית גוברין. "'עיט ואלהים יחדיו'. המקרא כנושא לספרות'. בתוך: 'ספר מיכאל. בין הזמן הזה לימים ההם. מחווה למיכאל בהט", עורך: אבי שגיא. הוצאת רכס והוצאת כתר, תשס"ז/2007, עמ' 31 - 51.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערה על השם עיט במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית: http://hebrew-terms.huji.ac.il/. ראה גם: ד' טלשיר, "גלגולי המשמעות של הנשר והעיט (והדיה)", בתוך: שמות חיים, עמ' 47 - 64.
  2. ^ עיט באתר בריטניקה
  3. ^ נשר ועיט, באתר "השפה העברית"
  4. ^ בתוספות במסכת חולין סג, א דיבור המתחיל 'נץ'
  5. ^ פירוש שמות דורסי-היום של ישראל באתר birdsofprey.co.il
  6. ^ ד' טלשיר, "גלגולי המשמעות של הנשר והעיט (והדיה)", בתוך: שמות חיים, עמ' 52.