לילי אברט

לילי אברט
Lily Ebert
	לילי אברט עם נינה
לידה	29 בדצמבר 1923 (בת 100); בונהאד, הונגריה
מדינה	הונגריה
עיסוק	סופרת
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	מדליית האמפריה הבריטית

לילי אברט (באנגלית: Lily Ebert; נולדה ב-29 בדצמבר 1923) היא סופרת יהודייה-בריטית ילידת הונגריה, ניצולת שואה, הידועה בשל סרטוני הטיקטוק שהיא מפרסמת ובהם היא עונה ומספרת על קורותיה בתקופת השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברט נולדה בבונהאד, ממלכת הונגריה (כיום הונגריה). היא הייתה הבת הבכורה במשפחה בת שישה ילדים.^[1]

בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאצים פלשו להונגריה במרץ 1944 (מבצע מרגרטה), וביולי 1944, כאשר אברט הייתה בת 20. היא יחד עם אמה, אחיה הצעיר ושלוש אחיותיה גורשו לאושוויץ-בירקנאו. אמה של אברט, נינה, האח הצעיר בלה, ואחותו הצעירה ברטה נשלחו עם הגעתם לתאי הגזים, בעוד אברט ואחיותיה רנה ופירי נבחרו לעבודה במחנה.^[1]

ארבעה חודשים לאחר שהגיעו למחנה, הועברו אברט ושתי אחיותיה למפעל תחמושת ליד לייפציג, שם עבדו עד לשחרורן על ידי כוחות בעלות הברית ב-1945.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששוחררה, נסעה אברט עם אחיותיה שנותרו בחיים לשווייץ על מנת להתחיל לשקם את חייהן. בשנת 1953 התאחדה אברט עם אחיה הגדול, ששרד את השואה, ולאחר מכן עברה המשפחה לארץ שם נישאה ונולדו לה שלושה ילדים, לפני שהתיישבה בלונדון ב-1967. ^[2] אברט הרצתה על קורותיה בשואה בבתי ספר ומקומות עבודה ברחבי בריטניה. היא הייתה חברה מייסדת של המרכז לניצולי השואה בבריטניה.^[3]

בשנת 2021, אברט הפכה לכוכבת טיקטוק, וצברה יותר ממיליון עוקבים לקליפים, בהם היא עונה לשאלות של אנשים לגבי הישרדותה השואה, כשהייתה אסירה במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. ^[4]

בשנת 2021, במהלך מגפת הקורונה, יחד עם הנין שלה, דב פורמן, אברט כתבה את הספר "לילי: איך שרדתי את אושוויץ ומצאתי את הכוח לחיות", הכוללת הקדמה מאת הנסיך צ'ארלס. ^[5]

בנובמבר 2021 נפגשה אברט עם שחקן הקריקט לשעבר, עזים ראפיק, שמסר עדות בפרלמנט על דעות קדומות אנטי-מוסלמיות במועדון הספורט בו שיחק והתגלה כי התבטא בשפה מלאת ביטויי שנאה כלפי יהודים ברשתות החברתיות בשנת 2011. עזים פרסם התנצלות ואמר שהוא "מתבייש בעצמו". ראפיק התחייב ללמוד על הדת היהודית ו"להבין את האנטישמיות". וכחלק מהתהליך, נפגש עם מספר ניצולי שואה ובהם לילי אברט, שנפגשה איתו בביתה. היא הראתה לו את המספר שחרטו הנאצים על ידה באושוויץ. לאחר פגישתם הוא טען שלא שמע על אושוויץ לפני כן, ואמר ללילי בסוף פגישתם כי חשוב לספר את סיפורה "כדי לזכור, כדי שהאירועים לא יחזרו על עצמם". לאחר פגישתם אמרה לילי "כשמישהו שונה, זה לא אומר שהוא טוב יותר או גרוע יותר. אנחנו צריכים להיות סובלניים אחד עם השני". בסוף הפגישה העניקה לראפיק עותק מספרה.^[6]

צילום דיוקן שלה היה אחד משבעה שהוזמנו על ידי הנסיך צ'ארלס עבור האוסף המלכותי כדי לזכור ולהזכיר את ניצולי השואה וכמחווה לניצולי השואה החיים בבריטניה. כשהדיוקנאות פורסמו מחדש בגלריה קווינס בארמון בקינגהאם אמרה אברט לנסיך צ'ארלס "לפגוש אותך, זה למען כל מי שאיבד את חייו". הנסיך צ'ארלס נגע בכתפה וענה: "אבל זו זכות גדולה יותר עבורי". ^[7]