נאציזם

הסמל הנאצי - צלב הקרס

הנאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא כינוי לאידאולוגיה לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית דגלה במשטר טוטליטרי-לאומני, כללה השקפה גזענית בדבר עליונותם של "גזעים" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי והשמדה של בני אדם המשתייכים ל"גזעים נחותים" (במיוחד יהודים וצוענים), לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים", חיסול בני אדם בעלי לקות הנחשבים ל"חלשים", ודיכוי אידאולוגיות אחרות כגון קומוניזם והדוגלים בהן.

בהנהגתו של אדולף היטלר, החלה המפלגה הנאצית ליישם את עקרונותיה זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון בגרמניה הנאצית בשנת 1933, במהלך השואה ובאמצעות תוכנית "הפתרון הסופי". הנאציזם נותר האידאולוגיה השלטת בגרמניה עד כניעת השלטון הנאצי ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה.

הנאציזם הוכרז כבלתי-חוקי בגרמניה לאחר נפילת המשטר הנאצי, והפך לטאבו בחברה הגרמנית. כך, יש איסור בחוק הגרמני להשתמש בסמלים נאציים ולהקים ארגונים התומכים בנאציזם. קיימת חשדנות בחברה הגרמנית כלפי רעיונות המזכירים את האידאולוגיה הנאצית. עם זאת, קבוצות של תומכי האידאולוגיה הנאצית עדיין קיימות בגרמניה ומחוצה לה. אנשי הקבוצות האלה ידועים בכינוי נאו-נאצים ("נאצים חדשים").

האידאולוגיה הנאצית

אדולף היטלר, יליד אוסטריה שהיגר לגרמניה והקים את התנועה הנאצית, הציג את פיתוח האידאולוגיה הנאצית בספרו "מיין קאמפף" (בגרמנית: Mein Kampf; "המאבק שלי"). לדבריו, הוא הגה את האידאולוגיה הנאצית מתוך מעקב אחר הפוליטיקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא האמין שהמגוון האתני והלשוני החליש אותה. כמו כן, בעיניו הדמוקרטיה היא שיטת שלטון מחלישה, משום שהיא מעניקה כוח למיעוטים וקבוצות אתניות שמנסים לפורר את המדינה.

האידאולוגיה הנאצית נחשבת בהיסטוריוגרפיה לאחת משלוחות פשיזם באירופה; הנאציזם הגרמני, בעיני היסטוריונים אחדים הוא פשיזם המשלב מספר היבטים ייחודיים נוספים, והחשוב שבהם הוא תורת הגזע.

• הפשיזם - על פי ההשקפה הפשיסטית העם הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס הלאומי נקבע על ידי המנהיג. המנהיג אינו נבחר, אלא הוא דמות נעלה שנועדה להנהיג, ולכן יש להעריץ אותו ולסור למרותו. ההשקפה הפשיסטית רואה במדינת הלאום בראשות המנהיג ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. מצב של שלום נתפס בהשקפה זו כסוג של ניוון, בשעה שיכולת צבאית ומלחמה נתפסים כביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה.
• תורת הגזע - "תורת הגזע" ו"דרוויניזם חברתי" השפיעו גם הם על האידאולוגיה הנאצית. על פי השקפה זו ישנה היררכיה בין הגזעים והעמים. הגזע המובחר, הגזע הארי, נועד לשלוט בעמים אחרים, ורשאי להשתמש בכוח העבודה שלהם ובמשאביהם לצרכיו. עמים מסוימים - יהודים, צוענים - יש להשמיד, כיוון שהם מסכנים את הגזע הנבחר. הנאציזם דוגל באאוגניקה קיצונית. לפי השקפת הנאצים יש להשמיד, או לכל הפחות לעקר, אנשים נכים, חולים במחלות פסיכיאטריות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואנשים שהוגדרו כ"אנטי-סוציאליים", למשל הומוסקסואלים. בפרט יש להקפיד שלא יבואו במגע עם בני הגזע הנבחר, כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".
• מרחב מחיה - הנאציזם גורס כי אומות שלא מסוגלות להגן על גבולותיהן מוכיחות כי הגזעים שיצרו אותן הם נחותים. היטלר טען כי האומות העליונות צריכות מרחב מחיה (Lebensraum) כדי לשגשג על חשבון אומות נחותות. הוא נותן כדוגמה את ההתפשטות האמריקאית על חשבון העמים האינדיאנים, כאומה שהקימה לעצמה מרחב מחיה על חשבון הילידים הנחותים. הנאצים רואים את המולדת כבסיס לאומה ואת המדינה כאמצעי לקיומה. גישה זו מצדיקה סיפוח שטחים למדינת הלאום ממדינות אחרות בהם גרים דוברי גרמנית (לדוגמה: אזורים בצ'כיה). בעיניהם, עמים ללא מדינות, כגון היהודים והצוענים, הם "גזעים טפילים". ולכן, "גזעים עליונים" יוכלו להתחזק באמצעות סילוק "גזעים טפילים" ממדינתם.
• אנטי-נוצריות - האידאולוגיה הנאצית הייתה במהותה אנטי-נוצרית ואנטי-דתית. הנאצים יצאו נגד העקרונות האוניברסלים של הדת הנוצרית כמו השוויון בין כל בני האדם שנבראו על ידי האל, וראו בהטפתה של הכנסייה לאהבה ולעזרה לחלשים סוג של חולשה וניוון.
• הלאמה - האידאולוגיה הנאצית גורסת כי רווחים כספיים חייבים לבוא מעבודה ומיגיעה אישית. השקעת כסף לצורך קבלת ריבית או דיבידנד נתפסה כפסולה. כמו כן הנאציזם דוגל בצמצום הבעלות הפרטית על רכוש ועל הון, ובהלאמת תאגידים ואמצעי ייצור. בתחום זה דומה הנאציזם לקומוניזם, אולם בין התנועה הנאצית והתנועה הקומוניסטית שררה איבה קשה לאורך כל שנות קיומו של הנאציזם.

עקרונות יסוד באידאולוגיה הנאצית

• דרוויניזם חברתי – מלחמת-קיום בין בני-אדם ובין עמים.
• פולקיזם – לאומנות - האומה כערך עליון והמדינה כאמצעי לקיומה (ההפך מפשיזם). ה"פולק" פירושו העם הגרמני המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות הפיהרר. תרבות ה"פולק" הגרמני במדינה הפולקיסטית מדגישה את עליונות הגזע הארי ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.
• אליטיזם – מצוינות, בחירת המוכשרים ביותר, נגד דמוקרטיה ושוויון בין גזעים. היררכיה חדשה: אדונים - מנהיגי המפלגה הנאצית הגרמנית, מעמד בינוני - חברי מפלגה, ההמון הגרמני, בני-נכר משועבדים (הזרים יהיו לעבדים), תת-אדם (גזעים נחותים).
• מוסר חדש – עדיפות הגזע העליון, אי-שוויון בין גזעים ובין פרטים. שימור הגזע על ידי תרבות והשבחת גזע (אאוגניקה).
• אדם חדש – מבחינה ערכית - אלים, אכזרי, עשוי לבלי חת, גאה, אמוציונאלי - היפוך ערכים מהמקובל בתקופה.
• סדר חדש – בכל אירופה המבוסס על כוח, לפי גזענות ואליטיזם.
• ה"פיהרר" – המנהיג עליון לכל וסמכויותיו בלתי מוגבלות. איננו אחראי כלפי איש או מוסד. כוחו נובע מהגזע, מהתכונות, מהכריזמה, מהשירות למען הגזע והמדינה. מנהיגותו חלה על כל המדינה ותושביה.
• "מרחב מחיה" (Lebensraum) – העם הגרמני חייב שטח להתפתחותו (ריבוי טבעי ושיפור כלכלי), ולכן יתרחב למזרח ויחדש את הרייך בן אלף השנים באמצעות הרייך השלישי. להשגת השטח יש להשתמש בכוח, כלומר, לשפוך דם על מנת לחזק את הקשר לשטח הכבוש.
• אנטישמיות – מכל ה"גזעים", ה"גזע" היהודי הוא השנוא ביותר על היטלר והנחות ביותר לפי האידאולוגיה שלו. היהודים היו המטרה העיקרית של הנאצים, הן בתאוריה והן באופן מעשי, כפי שהדבר התבטא בשואה.

ראו גם

• רפובליקת ויימאר
• גרמניה הנאצית
• התנגדות גרמנית לנאציזם
• אנטישמיות בגרמניה
• פושעי מלחמה נאצים
• הנוער ההיטלראי
• התעמולה הנאצית
• חוקי נירנברג

לקריאה נוספת

• בעז נוימן, ‏נאציזם, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2007
• אריאל הרמן, נאציזם, נצרות ויהדות במחקר ההיסטורי ובתאולוגיה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999.
• סטיבן אשהיים, ‫נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות,‬ חנה ארנדט והשיח על הרוע, ירושלים: מכון ליאו בק, 1998.

מאמרים

• שי חזקוני, הסרטים האסורים : ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני, ילקוט מורשת, פ"ד, תשס"ח, עמ' 167-‏195. ‬
• דירק רופנוב, "חקר היהודים" ברייך השלישי : האריזציה של ההיסטוריה היהודית בתקופת המשטר הנאצי, דפים לחקר השואה, כ"א, תשס"ז, עמ' 7-‏33. ‬
• דוד בנקיר, בין הסתרה לחשיפה בתעמולה הנאצית בזמן המלחמה, דפים לחקר השואה, י"ח, תשס"ד, עמ' 35-‏53. ‬

קישורים חיצוניים

• בעז נוימן, נאציזם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשס"ז, 2007. מבוא, פרק א', פרק ב', פרק ג', פרק ד', נספח
• נאציונל-סוציאליזם, באנציקלופדיה ynet
• צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה: עיקרי האידאולוגיה הנאצית, מאת ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, באתר מט"ח
• המשלחת הנאצית בחיפוש אחר תרבות ארית אבודה, מאת יהודה בלו, באתר e-mago
• על האידאולוגיה הנאצית, באתר יד ושם
• המקורות האזוטריים של הנאציזם: פגניזם, גזענות, שנאת נצרות ואנטישמיות, תומר פרסיקו