לשון נופל על לשון

לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעתים אף סותרת.

צירופים אלו נועדו לשחק עם הלשון וליצור בלבול מסוים אצל הקורא, שכן משמעותן של המילים היא שונה. לדוגמה: צדקה-צעקה ומשפט-משפח (שתיהן של ישעיהו הנביא), או מקרה בולט של ניגוד: היננו-איננו.

דוגמה: "אץ קוצץ", הפיוט לפורים של רבי אלעזר הקליר, מתחיל במילים:

	אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ בְּדִבּוּר מְפוֹצֵץ / רְצוּצַי לְרַצֵּץ לֵץ בְּבוֹא לְלוֹצֵץ / פֻּלַּץ וְנִתְלוֹצֵץ כְּעָץ מְחַצְּצִים לְחַצֵּץ / כְּנֵץ עַל צִפּוֹר לְנַצֵּץ.

דוגמה נוספת, משל חנניה רייכמן:

	אמרה צפרדע לא אגור עם עגור כי אגור מפני עגור אשר באין לו מלאי אגור צפרדעים בולע.

דוגמה נוספת, משלט עירוני:

	כלב אסור – מותר כלב מותר – אסור

עוד דוגמאות, מאימרות עממיות:

	על מה, עלמה, על מעל מה? אמרת לי "נדוד" ולא "לין דוד".

	שַׁלָּמָה שְׁלֹמֹה שַׂלְמָה שְׁלֵמָה שִׁלְּמָהּ

	אִשָּׁה נַעֲלָה, נַעֲלָה נַעֲלָהּ, נַעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ.

מהספרות ידוע "מלך המלח" מהשיר אל מלא רחמים של יהודה עמיחי.

בבידור, אסף אשתר ידוע ככותב בדיחות ומערכונים רבים המבססים על שעשועי לשון ובפרט על "לשון נופל לשון", בהם מערכוני "יש לי יש לי" מהקומדי סטור וכן מערכוני כפל משמעות, למשל:

"להשקות את העציצים כל יומיים" או "להשקות את העציצים כל יום מים."

ראו גם

• מצלול

קישורים חיצוניים

• דוגמאות ללשון נופל על לשון בתנ"ך בויקיטקסט

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.