יהודה עמיחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה עמיחי
שכונה עתידית על שם יהודה עמיחי במושבה הגרמנית בירושלים
שיר של יהודה עמיחי במצפור צ'רה, נחל עמוד

יהודה עמיחי (3 במאי 192422 בספטמבר 2000) היה משורר ישראלי זוכה פרס ישראל לשירה (1982), הנחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, ונמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה עמיחי נולד בשם לודוויג פּפוֹיְפֶר (Ludwig Pfeuffer) בווירצבורג שבדרום גרמניה למשפחה אורתודוקסית. בילדותו למד בגן-ילדים ובבית-ספר יהודי בשפות עברית וגרמנית. המשפחה עלתה לארץ-ישראל בהיותו בן 11. תחילה התגוררו כשנה בפתח-תקווה, ואחר כך עברו לירושלים. עמיחי סיים לימודיו בבית הספר התיכון "מעלה" בירושלים.

במלחמת העולם השנייה, עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, התנדב לצבא הבריטי, ושירת במצרים. בין השאר עסק בהברחת נשק ובהעפלה. לאחר שחרורו למד הוראה בסמינר בית הכרם בירושלים בכיתה מיוחדת לחיילים יוצאי הצבא הבריטי. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 התגייס ושירת כלוחם ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח עד תום המלחמה. בין השאר השתתף בקרב חוליקאת הקשה, בו נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר - אירוע ששב והופיע בשירתו וסיפוריו.

לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה, בגמנסיה העברית בירושלים, בסמינר למורי חו"ל ובבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. כמו כן היה משורר אורח והורה כתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות בעולם, בהן אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת ייל.

בשנת 1955 התפרסם ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים", וחולל מהפכה בשירה העברית. בשנת 1957 זכה בפרס שלונסקי על ספר זה. הוא היה הראשון ממשוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, שהוענק לו ב-1982. בנימוקים לפרס כתבו השופטים שעמיחי "בשירתו יצר מהלך חדש בשירה העברית" ו"הביא לשנוי מהפכני בלשון הפיוטית, צירוף בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היום יום".[דרוש מקור]

ספריו של עמיחי הופיעו ברשימות רבי-המכר שפורסמו בעיתונים "הארץ" וב"ידיעות אחרונות".

עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר והידוע ביותר בעולם.

יצחק רבין, ראש הממשלה שזכה בשנת 1994 בפרס נובל לשלום, הזמין את עמיחי לקרוא משיריו בטקס הענקת הפרס באוסלו. בין השאר קרא עמיחי את שירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן"

עמיחי נפטר ב-22 בספטמבר 2000 והובא למנוחות בהלוויה ממלכתית בירושלים. במלאת שנה למותו, בספטמבר 2001, הוציא דואר ישראל בול לזכרו. פרס לשירה על שם יהודה עמיחי, נוסד במשותף על ידי משרד החינוך ועל ידי עיריית ירושלים, ומוענק מדי שנה. ארכיונו הספרותי של עמיחי הופקד בספרייה לספרים עתיקים וכתבי יד של אוניברסיטת ייל, במחלקה לשירה עולמית.

שיריו שזכו ללחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ, והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם. יותר מ-160 משיריו הולחנו, ויצירות מוזיקליות נכתבו ובוצעו על-פי שיריו בארץ ובעולם. ביניהם:

  • גם האגרוף – Elizabeth Alexander [זכה בתחרות בפרס Craig and Janet Swan composer prize 2002 ] כמו כן זכה ב top honors 2002 waging peace torogh singing project in Bach Oregon Music Festival-
  • המלחין הצ'כי Jan Dušek הלחין רצף של 6 שירים למקהלה ותזמורת:

,Performance Called Future ,Remembrance of Love: Vision ,Water Surface ,Rain on a Battle Field ,Accompany Me Jerusalem,

  • רון לוי - "והיא תהילתך" - קנטטה לקריין ולמקהלה (1965)- היצירה ייצגה את ישראל בכינוס השנתי של ISCM (החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו) שהתקיים בסטוקהולם שבדיה.
  • אליזבט סווידוס - "ירושלים" מופע בתיאטרון "לה ממה" בניו-יורק, 1984 מבוסס על שירי עמיחי (כ-10 שירים).
  • אבנר חנני - מחזור השירים "איש ירושלים אני" לבריטון ופסנתר על פי פואמות של יהודה עמיחי (זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים על יצירה זו).
  • משה רסיוק - "ובשמי העיר העתיקה – עפיפון" יצירה להרכב קולי ולתופי טימפני.
  • מרק קופיטמן - מאחורי כל זה מסתתר אשר גדול, למקהלה ותזמורת.
  • מרק קופיטמן - שמש אוקטובר, לקול ותזמורת קאמרית.
  • דב כרמל - אל מלא רחמים, שירי ירושלים - 2 יצירות למקהלה.
  • גדי אברהמי - Resurrection, התזמורת הקאמרית של נידרלנד, בוצע והוקלט בנובמבר 2002 באמסטרדם.
  • צבי אבני - מערת צדקיהו - פואמה קאמרית לאנסמבל כלי ולסרט מגנטי - 1987.
  • זוהר שרון - היום בו נקבר מרטין בובר - אופרת פרינג', תזמורת המהפכה.
  • דן אסיא - סימפוניה מס' 5 המבוססת על שירי עמיחי (אוניברסיטת אריזונה)
  • ג'ון ברגר (ראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת ייל) - יצירה למחשב ולאבוב ע" פי שירי יהודה עמיחי, בוצעה בניו-יורק 2.3.1990.
  • Maya Beiser - אלהים הנשמה שבי נתת - בוצעה בבוסטון 2010.
  • Mateas Pintscher (גרמניה) הלחין יצירה מוזיקלית לשירי ירושלים baritone and chamber orchestra.
  • now when the waters", "in a man's life", "the house of lovers" - David Froom". בכורה אוקטובר 2006 בוושינגטון ב- Smithsonian American Art Museum.
  • Iranyi, Gabriel - If I forget thee, Jerusalem :for bariton, mixed choir and orchestra : score /Gabriel Iranyi ; text, Yehuda Amichai ; translation, Assia Gutmann and Stephen Mitchell
  • בגינה הצבורית - הוצאת A ORIENTE איטליה, קורא דורון מיטלר מוזיקה: Adriano Sangineto, Stefano Ligorati, Aghim Muka.
  • V’hi t’hilatecha, poem by Yehuda Amichai, for speaker, three part chorus and three solo violas, S.A.T:.Lewy, Ron
  • An Eternal Window, Benjamin Wallfisch ,יצירה לטנור מקהלה ותזמורת. בצוע בכורה עולמי ב-National Gallery לונדון, אוקטובר 2011.
  • Mohammed Fairouz - "Memorial Day for the War Dead". Third Symphony "Poems and Prayers. הסימפוניה הוזמנה על ידי Northeastern University והבכורה התקיימה ב-16.2.2012 בניו-יורק.
  • בין השירים המולחנים: "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "סונטה בשנים" ("ובלילות חדרנו נאטם"), "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", "באהבתנו", "שיר ליל שבת", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", "לאורך השדרה שאין בה איש", "גשם יורד על-פני רעי", "בטרם" ו"יותר מדי" ועוד.
  • "הגוף הוא הסיבה לאהבה" - נתן סלור ויסמין אבן.
  • אלון עדר- לחן ושירה 'ציפור בשמיים'.
  • מאיר אריאל - חתונה מאוחרת.
  • שי צברי - לווי אותי.

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי ספרות רבים כתבו על יצירתו של עמיחי, ביניהם:

  • "יהודה עמיחי מוחזק, בצדק, כמחולל תמורה מהפכנית בשירה העברית" (פרופ' הלל ברזל, ידיעות אחרונות" 30.4.1982)
  • "בלי תרועות קרב ופולמוסי דורות ספרותיים נכנס יהודה עמיחי לשירה העברית במחצית הראשונה של שנות החמישים. ...עם זאת, הייתה שירתו של עמיחי בעלת משמעות מהפכנית מרחיקת–לכת ותרומתה לשינוי הערכים בספרות ובתרבות הישראלית לא נפלה בחשיבותה מזו של מישהו אחר בקרב בני 'דור המדינה'. ולמעשה, אף הייתה יחידה במינה במהירות ובהיקף השפעתה. אין מקום לספק בכך, ששני קובצי השירים הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) סימנו יותר מכל ספר שירה אחר שראה אור בעשור הייסוד של התרבות הספרותית הישראלית את הכוון המשתנה של הטעם ושל הרגישות, שנעשו ליסוד קבוע בתרבות הישראלית עד היום. ...הבליטו שירים אלה את ייחודו של המשורר החדש, שהיה עתיד להיעשות לדמות מרכזית - אם לא הדמות המרכזית – בשירה הישראלית במשך חמישים שנות קיומה" (פרופ' דן מירון, "הדואר" 13.10.2000: "הארץ" "תרבות וספרות" אוקטובר 3,12,14 2005 "יהודה עמיחי – מהפכן עם אבא")
  • "הופעת 'עכשיו ובימים האחרים' נראית לנו אחד המאורעות הבולטים, שבישרו את תחילת הגיאות של זרם פיוטי זה וסימנו את נכונותו של דור ספרותי חדש (דור שנות ה-50 או "דור המדינה") להתמודד חזיתית על מקומו כמעצב הבטוי הפיוטי של המציאות הישראלית החדשה, זו שנתהוותה לאחר ששככו הדי ההרואיקה של תש"ח." (דן מירון, מול האח השותק, הוצאת כתר, 1992)
  • "אין אולי גוף שירה אחד שישווה לשירת עמיחי מבחינת משמעותו והשמעתו הפוליטית הפוטנציאלית. סביר אכן להניח שמשמעות והשפעה אלו פעלו מלכתחילה פעולה חתרנית ואנטי-ממסדית..." (בעז ערפלי, על המשמעות הפוליטית של שירת יהודה עמיחי, "סדן" 5)
  • "האחד, המסרב לדבר בלשונו של הרוב, שהמיתוס והאידאולוגיה זרים לו והביקורת בשירתו מרה וגלויה, ואף על פי כן שירתו הייתה ונשארה אהובה על קוראי השירה העברית ללא קשר לאמונותיהם הפוליטיות, הוא יהודה עמיחי" (חגי רוגני, מול הכפר שחרב, פרדס הוצאה לאור, חיפה, ע' 222)
  • " השפעתו [של עמיחי] על השירה העברית הייתה עצומה, ולא במקרה קמו לו מאות חקיינים...הוא בלי ספק המשורר הישראלי המפורסם ביותר בעולם: אחד המשוררים המרכזיים של המאה ויש לו מעמד בינלאומי גם באקדמיה" (פרופ' מנחם פרי, "הארץ" 21.10.1999)
  • "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם...גם בזכות ההומור שלו וגם בזכות האנדירסטייטמנט שלו. הוא יוצר תמיד הרגשה של ענווה אנושית אמיתית. לדעתי, הוא האדם הראוי ביותר בישראל לקבל פרס נובל לספרות. יש הרבה אנשים שיודעים שהוא היה כבר כמה פעמים ברשימה הסופית, והסיבה שלא קבל אינה עניינית אלא פוליטית. (גרשון שקד, "מוסף הארץ" 22.10.99)
  • "עמיחי הוא אחד המשוררים הגדולים וייחודיים במאה ה-20 – אחד הקולות הגדולים ביותר, החיוביים ביותר ובעלי ההתמד הרב ביותר של המאה האחרונה" (טד יוז, במשאל סוף-שנה של Times Literary Supplement‏, 1998)
  • המשורר פאול צלאן כתב במכתבו לעמיחי (7.11.1969) " אני חש צורך עז ואמיתי לאמר לך עד כמה שמחתי לפגוש אותך, אותך ואת שיריך, ועד כמה נהנתי במחיצתך. אני ממש מתבייש שאינני יכול לפלס את דרכי בין שיריך העבריים אלא בעזרת תרגומם לאנגלית. מה שבאמת שייך לך בשיריך בוקע בעוצמה המשכנעת ביותר, הבולטת ביותר. אתה הוא השיר שאתה כותב, השיר שאתה כותב הוא... אתה עצמך... נשמח מאד להוציא לאור ספר שלך בתרגום צרפתי" (תורגם ופורסם ב"הארץ ", ספרים. 4.10.2006)
  • המשורר הפולני זביגנייב הרברט הקדיש שיר לעמיחי בשם "ליהודה עמיחי" והשורה הפותחת של השיר היא "כי אתה המלך ואני רק נסיך" (Bo ty jesteś król a ja tylko książe (תרגם דוד ויינפלד)
  • אוקטביו פאז המשורר המקסיקני, זוכה פרס נובל : "הוא אחד ממשוררינו הגדולים, נגיש מאד, מי שפעם קרא את שיריו לעולם לא יוכל לשכוח אותם - כל כך הרבה חיים יכולים להיות ב-16 שורות. יהודה עמיחי הוא מאסטר" (אתר המכון לתרגום ספרות עברית http://www.ithl.org.il/amichai/more.html)
  • המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש: "מבין המשוררים הישראלים הוא מעריץ את יהודה עמיחי. הוא קורא אבל אינו מעריץ את דליה רביקוביץ. הוא קורא בלי לאהוב את חיים גורי. והוא גם מתעב את נתן זך (כפי שאפשר להבין לאו דווקא על רקע ספרותי "טהור") כל העיר ירושלים,ע' 11 ,23.6.8
  • על-פי המשורר והחוקר מארק סטרנד השפיע עמיחי גם על משוררים אמריקאים. [במבוא לספר Another Republic בעריכתו ובעריכת צ'ארלס סימיק, 1977] כותב סטרנד: "כיצד אפשר להסביר אחרת את העובדה שיש היום משוררים צעירים בארצות-הברית, למשל, שמושפעים מעמיחי ומפופה יותר מאשר מט.ס. אליוט, וואלאס סטיבנס או ממשיכיהם בשירה האמריקאית"

השפעתו ניכרת גם על כותבי פרוזה צעירים כיום. הסופר הצעיר ג'ונתן ספרן פויר התראיין במוסף "מעריב סופשבוע" ב-13 באפריל 2008: "הוא הפך לגבור שלי ונשאר כזה עד עצם היום הזה. קראתי את כל הספרים שלו ואני חושב שהוא אחד הכותבים הגדולים ביותר של המאה ה-20."

ניקול קראוס התראיינה במוסף 7 לילות של "ידיעות אחרונות" ב-9 במאי 2008 : "הספר תולדות האהבה מלא בשורות שלקחתי מיהודה עמיחי".

  • עמיחי נמנה בין המשוררים הטובים ביותר בכל הזמנים על-פי העתון The Telegraph מיום 17.12.2014 The Telegraph

פרסים שהוענקו לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס שלונסקי - 1957 על ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים"
  • פרס ראשון מאת "קול ישראל" לתסכית רדיו מקורי "פעמונים ורכבות" יוני 1962
  • פרס רדיו איטליה - מקום ראשון בתחרות בינלאומית לרדיודרמה על "פעמונים ורכבות" ספטמבר 1962
  • פרס ברנר - 1969 על ספרו "עכשיו ברעש"
  • פרס אקו"ם - 1970
  • פרס ביאליק - 1976
  • פרס ירושלים 1982
  • Würzburg Prize for Culture - גרמניה 1981
  • פרס ישראל - 1982
  • פרס עגנון - 1986
  • פרס ראש הממשלה
  • Malraux prize צרפת : פרס יריד הספרים הבינלאומי- 1994
  • Literay Lion Award - ניו-יורק 1994
  • Macedonia's Golden Wreath, פרס פסטיבל בינלאומי לשירה- מקדוניה 1995
  • פרס נורבגיה "אביר-השירה" על שם ביורנסון 1996 (Bjornson )
  • אות הוקרה מאוניברסיטת אסיוט במצרים

תוארי דוקטור לשם כבוד:

עמיחי הוא המשורר הישראלי הראשון שנבחר בשנת 1986 כחבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת 1991 הוענק לו תואר Distinguished Associate Fellow מטעם מוסד זה.

עמיחי זכה להכרה בינלאומית רחבה וספריו תורגמו ל-40 שפות. הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר בעולם. כנסים בינלאומיים בעניין שירתו נערכו, בין השאר, באוניברסיטאות אוקספורד ב-1994 ובייל ב-2007.

הוזמן לעתים קרובות לארצות הברית כמרצה ומשורר-אורח. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות: Yale, NYU, Berkely ו-Cuny. קרא שירים בספריית הקונגרס (Library of Congress) ב-1970 ובמרכז קנדי (Kennedy Center), שניהם בוושינגטון, וכן הוקלט במסגרת ה-Archive of World Literature on Tape ב-1981.

ה-LANNAN LITERARY SERIES VIDEOS הוציא קלטת וידאו בה קורא עמיחי משיריו באנגלית. שיריו הוצגו מספר פעמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים בניו–יורק, בסן–פרנסיסקו ובערים רבות אחרות בארצות הברית במסגרת תוכנית השירה POETRY IN MOTION של ה-M.T.A THE TRANSIT AUTHORITY בשנים 1986, 1988, 2000, 2001. שיריו של עמיחי נכללים בתוכניות הלמודים של בתי-הספר התיכוניים הכלליים בארצות הברית וביפן, וכמו כן נלמדים בקולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי בעולם. ב-1989 נבחר כאחד מחמישה משוררים אשר נבחרו לפתוח את הסדרה "שירה עולמית מודרנית" בהוצאת פינגוין. עמיחי הוזמן להקריא משיריו באירופה, ארצות הברית, סין, יפן, תאילנד, הודו ועוד. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה החל מפסטיבל ספוליטו ב-1966, בחברת גדולי המשוררים כגון: פבלו נרודה, עזרא פאונד, ג'ון ברימן, אלן גינזבורג, אונגרטי, אוקטביו פז ואחרים. בפסטיבל לונדון 1967 עם אמפסון, אלן גינזברג, סטיבן ספנדר, אודן, אונגרטי, נרודה, רוברט גרייבס ועוד. בפסטיבל לונדון 1971, בפסטיבלים בינלאומיים לשירה ברוטרדם, כאשר ב-1988 הוקדש הפסטיבל לתרגום שירת עמיחי ל-15 שפות. אנטוורפן, וולש [1995], אדינבורו [1995], טורונטו, ארצות הברית, מקסיקו [1987], ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם. נכלל באנתולוגיות רבות של המאה והמילניום, בהן: - Great poems ot the 20th. Century, edited by Mark Strand, Norton NY, London 2005 - Poems of the Millennium, edited by Jerom Rothenberg, University of California, 1995 - Anthology of World Masterpieces, Textbook for U.S, Canada, Norton NY, London 2001 -

רבים משירתו המתורגמת הושמעו בתחנות רדיו בארצות שונות. שיריו פורסמו בשפות שונות במגזינים רבים בעולם, בהם: New Yorker,‏ New Republic, New York Times.

עמיחי היה מועמד מספר פעמים, ברשימה הסופית, לפרס נובל.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי שירה (עברית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עכשיו ובימים האחרים, תל אביב: לקראת, ליליאנה 1955.
  • במרחק שתי תקוות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958.
  • בגנה הצבורית, ירושלים: "עכשיו", 1959.
  • שירים 1948–1962,ירושלים: הוצאת שוקן, 1962.
  • עכשיו ברעש, ירושלים: שוקן, 1968.
  • ולא על מנת לזכור, ירושלים: שוקן, 1971.
  • מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, ירושלים: שוקן, 1973.
  • הזמן, ירושלים: שוקן, 1978.
  • שלווה גדולה שאלות ותשובות, ירושלים: שוקן, 1979.
  • שעת החסד, ירושלים: שוקן, 1982.
  • ‫מאדם אתה ואל אדם תשוב, שוקן, ירושלים, 1985.
  • גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, ירושלים: שוקן, 1989.
  • פתוח סגור פתוח ירושלים: שוקן, 1998.

אסופות שירים ואלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירי אהבה, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1982.
  • שירי ירושלים, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1986.
  • נוף גלוי עיניים, ירושלים: שוקן, 1988.
  • עוד שירי אהבה, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1994.
  • מבחר שירים, ירושלים: שוקן, 1994.
  • אכזיב קיסריה ואהבה אחת, ירושלים: שוקן, 1996.
  • שירי יהודה עמיחי: 5 כרכים, ירושלים: שוקן, 2003.

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוח הנוראה הזאת: סיפורים, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • לא מעכשיו לא מכאן: רומן, ירושלים: שוקן, 1963.
  • מי יתנני מלון: רומן, תל אביב: ביתן, 1971.

מחזות ותסכיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעמונים ורכבות, מחזות ותסכיתים, ירושלים: שוקן, 1968; מהדורה מורחבת: שוקן, 1992.
  • שטח של הפקר: מחזה, הוצג בתיאטרון "זווית".
  • מסע לנינוה: מחזה, הוצג בתיאטרון "הבימה" 1964.
  • פעמונים ורכבות: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל", זכה בפרס ראשון בתחרות תסכיתי רדיו של רדי איטליה, תורגם לאיטלקית והושמע ברדיו איטליה; תורגם והושמע בשפות המקומיות בצרפת, בגרמניה, פולין, הולנד וארצות הברית. הוצג גם על במה.
  • היום שבו נקבר מרטין בובר: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל" עובד והוצג על במה לראשונה על ידי ניסן נתיב. עובד לאופרת-פרינג'.
  • לאהוב בירושלים: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • לכה דודי: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • להרוג אותו: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • כנס הכיתה: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • ירושלים: תיאטרון שירה, הוצג בתיאטרון La Mama, ניו- יורק 1984, וכן בירושלים.

התסכיתים: "פעמונים ורכבות", "היום בו נקבר מרטין בובר" ו"להרוג אותו" הוצגו בניו-יורק ובטורונטו 2000–2001.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה שקרה לרוני בניו-יורק (בליווי ציורי המחבר), עם-עובד, 1968.
  • הזנב השמן של הנומה, שוקן, 1978.
  • ספר הלילה הגדול, שוקן, 1988.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן עומר, בארץ הלוהטת הזאת מילים צריכות להיות צל, עדותו של יהודה עמיחי על עצמו ושירתו, פרוזה גיליון 25, יולי 1978
  • אסי לפון-קנדללסהיים עורכת)ביבליוגרפיה של תרגומי שירי עמיחי לכבוד יום הולדתו ה-70, הוצאת המכון לתרגום ספרות עברית, 1994
  • גבריאל מוקד, ‏ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2006
  • מרים נייגר, "חצי קדוש" אסכטולוגיה חזון וישועה בשירתו של יהודה עמיחי, עבודת תזה לשם קבלת תואר שני, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים (בהדרכת אריאל הירשפלד).
  • בועז ערפלי, "הפרחים והאגרטל", ספריית "הקיבוץ המאוחד" 1986
  • אבנר הולצמן "עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי " עיונים בתקומת ישראל, כרך 21 ע' 1-37
  • יהודית צוויק, "יהודה עמיחי - מבחר מאמרי בקורת על יצירתו", הוצאת הקבוץ המאוחד 1988
  • בועז ערפלי, ירושלים חתרנית, ירושלים כצומת מפרק מיתוסים בשירתו של יהודה עמיחי, נדפס בדפים למחקר בספרות, 14-15, 2006.
  • גאולה אלמוג, נא להכיר: זה דוד!" זה רון וזו עמנואלה, עמיחי גם לילדים, נדפס בעיונים בספרות ילדים 15, 2005.
  • גיורא לשם, חשיבותה של רצינות, על "הדברים עצמם" בשירת עמיחי, מאזנים, כרך נ"ט, 1986.
  • חנה בלוך, פוליטיקה לשונית, על תרגום שירי יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ ואברהם סוצקבר, נדפס בהדאר, 68, 1989.
  • עדנה עברון, משורר לאומי? אני?, מוסף הארץ, 22.10.1999
  • חגי רוגני, "מול הכפר שחרב", פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2006
  • דן מירון, "יהודה עמיחי - מהפכן עם אבא" "הארץ" במדור "תרבות וספרות" אוקטובר 3,12,14: 2005
  • דן מירון, הקופסה המחוררת והנוסח האלגי, הארץ, תרבות וספרות 29 בדצמבר 2000
  • דן מירון, ראשיתו של יהודה עמיחי, הדואר, גיליון כ"ב, י"ד תשרי תשס"א, Oct.13. 2000
  • הלל ברזל, משוררי בשורה, הוצאת יחדיו, תל אביב 1983
  • אילת נגב "אני אדם מאושר" ידיעות אחרונות, 7 ימים, 25.3.94
  • אילת נגב "הנביא החילוני" ידיעות אחרונות, 7 ימים, 3.4.1998
  • עדנה עברון "משורר לאומי? רק זה עוד חסר לי " ידיעות אחרונות, תרבות / ספרות/ אמנות 28.4.93
  • חנה עמית: אבן מקיר תזעק/יהודה עמיחי ומצבות וירצבורג. עת-מול, כרך כ"ו גיליון 1, נובמבר 2000
  • טובה רוזן, "'כמו בשיר של שמואל הנגיד' — בין שמואל הנגיד ליהודה עמיחי", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה, עמ' 106-83 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • חנה סוקולוב-עמיחי,"על מנת לזכור: יהודה עמיחי,נתן זך ועובדות שראוי להציג" 'עכשיו' מס'73-74 2013-14
  • נילי גולד, לא כברוש: גלגולי אימאז'ים ותבניות בשירת יהודה עמיחי, הוצאת שוקן, 1994.
  • Robert Alter, Israel's Master Poet Yehuda Amichai, The New York Times Magazine, June 8, 1986
  • , yehuda-amichai The Art of Poetry No. 44 Interviewed by Lawrence Joseph , The Paris Review
  • Sephen Kessler: Theology for Atheists Yehuda Amichai's Poetry of Paradox, Express Books, September 2000
  • Charles M. Sennot :Poet Walks Jerusalem's Little Corners of Hope, The Boston Globe 9.5.2000
  • Irreverent Israeli Poet With A Comic Eye For Detail, The Irish Times, October 7,2000
  • Robyn Sara:Look to Amichai for Poetry that Endures, The Gazette, Montreal, October 28,2000
  • Edward Hirsch: A Language Torn From Sleep,The New-York Times Book Review,August , 3, 1986
  • 2000 The God of Small Things, Jonathan Wilson, The New York Times, December 10,
  • Anthony Hecht: Sentenced To Reality, the New York Review of Books,2 November ,2000
  • John Felstiner "'Writing Zion" Paul Celan and Yehuda Amichai: An Exchange between Two Great Poets' , The New Republic, June 5 2006
  • The New Republic , December 31, 2008" , "Only a man" 'Robert Alter
  • Boaz Arpaly :"The' making of Israel National poet'" SHOFAR Winter 2010 , Vol 28 NO 2 PP 213
  • Renate Eichmeier and Edith Raim/ עורכות/ Zwischen Krieg und Liebeq, der Dichter Jehuda Amichai. הוצאת - Metropol, Berlin 2010
  • Christian Leo - " Wischen Erinnern und Vergessen" – Jehuda Amichais Roman 'Nicht von jetzt' nicht von hier" im phiosophichen und literarischen Kontexext" Konigshausen&Neumann Wurzburg 2004
  • Vered Shemtov,Between Perspectives of Space:

A Reading in Yehuda Amichai's "Jewish Travel" and "Israeli Travel" ,Jewish Social Studies 11.3 (2005) 141-161

  • Na'ama Rokem:" German–Hebrew Encounters in the Poetry and Correspondence of Yehuda Amichai and Paul Celan", Prooftext
  • Chana Kronfeld- The Wisdom of Camouflage" Prooftexts 10, 1990 pp. 469–491
  • Chana Kronfeld : “Reading Amichai Reading,” Judaism 45, no. 3 (1996): 311–2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
חיים גורי
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישורון קשת

1976
הבא:
אורי צבי גרינברג