אל מלא רחמים

"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים‏, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר. תפילה זו נהוגה היום גם במעמד של ימי זיכרון לאומיים, ובפרט ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.

מקור

למרות שמנהג של הזכרת נשמות בתפילה מוזכר כבר אצל הגאונים, תפילה הנקראת "אל מלא רחמים" אינו נמצא אצל הראשונים. הראשון להזכיר תפילה בשם "אל מלא רחמים" הוא בספר מעבר יבק שיצא לאור בשנת 1626 ‏.

נוסחי התפילה

לתפילה יש תבנית קבועה, המורכבת מטקסט קבוע שבו משולב שמו של הנפטר (במקרה של אזכרה ליחיד), או תיאורם של הנפטרים (במקרה של אזכרה קבוצתית).

גרסה לנפטר

(במקרה של נפטרת, הנוסח משונה בהתאם)

	אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:

גרסה לזכר חללי מערכות ישראל

	אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוכֵן בַּמְּרומִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים. לְנִשְׁמות חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחָמֵי הָמַחְתָרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמות יִשְׂרָאֵל, וְכל הַלּוחֲמִים בְּמַעַרְכות הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּבְעֶזְרַת אֱלהֵי מַעַרְכות יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלהִים וכל אלה שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי המרצחים מארגוני הטרור. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעולָמִים, וְיִצְרור בִּצְרור הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם. ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגורָלָם לְקֵץ הָיָּמִים, וְנאמַר אָמֵן.

גרסה לזכר קורבנות השואה

	אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיע מַזְהִירִים אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת מִילְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים, חַלְלֵי הַשּׁוֹאָה בְּאֵירוֹפָּה, שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּסְפּוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵׁם, בִּידֵי הַמְרַצְּחִים הַגֶּרְמָנִים הָנַאצִים וְעוֹזְרֵיהֶם מִשְּׁאָר הֶעַמִּים. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם, וְיַעֶמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִים, וְנֹאמַר אָמֵן.

גרסה נוספת לקורבנות השואה

"אל מלא רחמים שוכן במרומים. המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה. במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים לנשמות שישה מליוני אחינו בני ישראל, אנשים, נשים, ילדים וילדות. שנהרגו, שנשחטו, שנשרפו, שנחנקו, שנקברו ושנקברו חיים בידי הנאצים ועוזריהם יימח שמם! באושוויץ, מיידנק, טרבלינקה, מאוטהאוזן ובשאר מחנות ההשמדה בארצות אירופה. ומסרו את נפשם, מסרו נפשם על קידוש השם. בעבור שאנו מתפללים, שאנו מתפללים לעילוי נשמותיהם. לכן בעל הרחמים יסתירם בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור החיים את נשמותיהם. בגן עדן ובטהרה תהא מנוחתם. ה' הוא נחלתם. וינוחו בשלום על משכבן. ונאמר אמן."

אזכורים בתרבות

בעקבות תפילה זו כתב המשורר יהודה עמיחי את שירו "אל מלא רחמים", המתחיל במילים "אלמלא האל מלא רחמים / היו הרחמים בעולם, ולא רק בו". השיר הוא מעין התרסה נגד התפילה והאל. הדובר בשיר טוען כי העולם ריק מרחמים.‏‏ התפילה מלווה גם את סצנת הסיום של סרט הקולנוע "הגן של פינצי קונטיני" העוסק בשואת יהודי איטליה.

קישורים חיצוניים

• אל מלא רחמים - תפילה לזכרון קדושי השואה ולעילוי נשמתם. בליווי באורים וביצוע באתר 'הזמנה לפיוט'
• ערך מורחב, בלקסיקון לתרבות ישראל
• אל מלא רחמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה