מאולה (נהר)
 | |
| מבט אווירי על הנהר מאולה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 240 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 467 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 20,295 קמ"ר |
| מוצא | לגונה דל מאולה (אנ') |
| גובה מוצא הנהר | 2,165 מטרים |
| יובלים |
מלדו, Loncomilla River, Claro de Talca River  |
| שפך | האוקיינוס השקט |
| מדינות באגן הניקוז |
 צ'ילה |
 | |
| מפת אגן הניקוז של הנהר מאולה | |
  | |
הנהר מאולה (בספרדית: Río Maule) הוא נהר הזורם במחוז מאולה, הקרוי על שמו, בצ'ילה, ונחשב לאחד מהנהרות החשובים ביותר של מדינה זו. הנהר קשור לתקופות הפרה-היספניות של המדינה, לכיבוש המדינה, לתקופה הקולוניאלית, למלחמות העצמאות, להיסטוריה המודרנית, לחקלאות (יין (אנ'), גידולים מסורתיים), לתרבות (ספרות, שירה, פולקלור), דת, כלכלה ופוליטיקה. המאולה היה כנראה אתר הקרב בין האינקה למפוצ'ה (קרב מאולה (אנ')) בסוף המאה ה-15 שקבע את הנהר כגבולה הדרומי של אימפריית האינקה.[1] גברים ונשים מפורסמים רבים בהיסטוריה של צ'ילה נולדו במחוז מאולה הקרוי על שם הנהר.[2][3] הנהר גם השאיל את שמו לאחד מאזורי גידול הגפנים של המדינה (המכונה גם אפלאסיון), עמק מאולה (Valle del Maule), תת-אזור של העמק המרכזי של צ'ילה.
מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלק העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של הנהר 240 קילומטרים ואגן הניקוז שלו משתרע על פני כ-20,295 קמ"ר. שלושים אחוז מהאגן נמצאים ברכס הרי האנדים. מוצא הנהר באגם לגונה דל מאולה (אנ') בפרובינציה טלקה, בגובה של 2,165 מטרים בסביבת הגבול עם ארגנטינה. מאותה נקודה הנהר זורם מערבה ועד מהרה מצטרף אליו בגדה השמאלית אחד מיובליו העיקריים, הנהר מלדו (אנ'), שמוצאו בלגונה דיאל (Laguna Dial), בפרובינציה לינארס. בהמשך, ועדיין בחלקו העליון, מצטרפים למאולה, הפעם בגדה הימנית הנהרות קולורדו (Colorado), קלארו (Claro), פואלצ'ה (Puelche) וסיפרסס (Cipreses).
החלק האמצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שהוא מגיע לעמק המרכזי של צ'ילה, המאולה נסכר על ידי סכר קולבון (Colbún) היוצר את אגם קולבון שמזין את תחנת הכוח ההידרואלקטרית באותו השם.
בהמשך, מצטרפים למאולה גם הקלארו (עוד נהר בשם קלארו) והלונקומייה (אנ'). האחרון זורם מדרום ומקבל את מימיהם של כמה יובלים: הפוטגאן (Putagán), מערכת אצ'יבואנו - אנקואה (Achibueno - Ancoa), הפרקילאוקן (Perquilauquén), הפוראפל (Purapel) והקאוקנס (Cauquenes).
החלק התחתון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו התחתון, הנהר מקבל את מימיו של רק יובל צנוע אחד, אסטרו דה לוס פוארקוס (Estero de los Puercos), ולאחר שהמאולה זורם במשך קרוב ל-250 קילומטרים, הוא נשפך לאוקיינוס השקט, צפונית לעיר קונסטיטוסיון (אנ').
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגן נהר המאולה יש מספר מינים משמעותיים של בעלי חיים וצמחייה.[4] מבחינה היסטורית דקל היין הצ'יליאני (Jubaea chilensis), גדל באגן הנהר מאולה. אולם עקב התרחבות האוכלוסייה האנושית באזור זה, לעץ זה המוגדר בסכנת הכחדה יש תחום מוגבל יותר שעדיין כולל חלק מהחלק הצפוני של מחוז מאולה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Silva Galdames, Osvaldo (1983). "¿Detuvo la batalla del Maule la expansión inca hacia el sur de Chile?". Cuadernos de Historia (בספרדית). 3: 7–25.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-11-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Singularidad hispana de Linares | Diario La Prensa". אורכב מ-המקור ב-2016-03-04.
- ^ CUENCA DEL RIO MAULE - Ministerio del Medio Ambiente