מארי, דוכסית מקלנבורג-שוורין
| מארי, דוכסית מקלנבורג-שוורין | |
|---|---|
| שם מלא | מארי אלכסנדרינה אליזבת אלאונורה |
| בן זוג | ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה |
| צאצאים | אלכסנדר קיריל בוריס אנדריי אלנה |
| שושלת | בית מקלנבורג-שוורין |
| אב | פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין |
| אם | אוגוסטה, נסיכת רויס-קוסטריץ |
| תאריך לידה | 14 במאי 1854 ארמון לודוויגסלוסט, גרמניה |
| תאריך פטירה | 6 בדצמבר 1920 קונטרסויל, צרפת |
| מקום קבורה | קונטרסויל, צרפת |
מארי, דוכסית מקלנבורג-שוורין (14 במאי 1854 - 6 בדצמבר 1920), הידועה גם בשם מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, הייתה בתו של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין, ורעייתו של ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.
ילדות ונישואים [עריכה]
הדוכסית מארי אלכסנדרינה אליזבת אלאונורה נולדה ב-14 במאי 1854, ילדתם השלישית ובתם הראשונה של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ורעייתו הראשונה אוגוסטה, נסיכת רויס-קוסטריץ. אמה מתה כשהייתה בת שמונה ואביה נישא פעמיים לאחר מותה.
ב-28 באוגוסט 1874 נישאה מארי לולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ילדו החמישי ובנו השלישי של צאר רוסיה אלכסנדר השני. מארי, שהייתה לותרנית אדוקה, סירבה להמיר את דתה לדת הרוסית הפרובוסלבית, ולכן לקח שלוש שנים עד שהצאר נתן את הסכמתו לנישואים. מארי שמרה על דתה במהלך רוב נישואיה אולם המירה לבסוף את דתה שנים לאחר מכן, ככל הנראה כדי לתת לבנה קיריל סיכוי רב יותר לרשת את כס הקיסרות. לאחר המרתה היא קיבלה את השם הרוסי מריה פבלובנה.
לזוג נולדו חמישה ילדים:
- אלכסנדר (1875-1877) - מת צעיר.
- קיריל (1876-1938) - לאחר המהפכה הרוסית ורציחתם של רבים מבני משפחת המלוכה שימש כראש שושלת רומנוב והכריז על עצמו כצאר. נישא לבת דודתו ויקטוריה מליטה, נסיכת סקסה-קובורג-גותה, נכדתה של המלכה ויקטוריה.
- בוריס (1877-1943) - קצין בכיר בצבא הרוסי הקיסרי.
- אנדריי (1879-1956) - נישא למאהבתו מתילדה קז'שינסקה, רקדנית בלט שהייתה גם מאהבתו של הצאר ניקולאי השני.
- אלנה (1882-1957) - נישאה לניקולאס, נסיך יוון ודנמרק, בנו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים.
המשפחה התגוררה בארמון ולדימיר שבסנט פטרבורג, שם ביססה מארי את שמה כאחת המארחות הטובות ביותר בעיר. הנסיכה לא הסתדרה עם גיסה הצאר ובמיוחד עם גיסתה, הצארינה, והיא הפכה את ארמון ולדימיר לחלופה לחצר המלוכה. בעלה ולדימיר מת בשנת 1909.
הבריחה מרוסיה [עריכה]
מארי הייתה בת שושלת רומנוב האחרונה שהצליחה להימלט ללא פגע מרוסיה לאחר תחילת המהפכה. היא בילתה את השנה הראשונה למהפכה באזור הקווקז שכן עדיין קיוותה כי בנה קיריל ירש את הכתר. עם התקרבם של הבולשביקים לאזור בשנת 1918 ברחה המשפחה באמצעות סירה בים השחור לעיר אנאפה ולאחר שנה וחצי, כאשר הצבא הלבן היה על סף תבוסה סופית, עזבו את האזור לתמיד ושטו לונציה.
מארי המשיכה במסעה מוונציה דרך שווייץ לצרפת, שם בריאותה החלה להדרדר. היא נפטרה בעיירה קונטרסויל שבצפון-מזרח צרפת ב-6 בדצמבר 1920, בת 66, מוקפת על ידי משפחתה. בעזרתו של חבר המשפחה הוברח אוסף התכשיטים של מארי מחוץ לרוסיה וכיום אחד הנזרים שלה הינו בבעלותה של המלכה אליזבת השנייה.
אילן יוחסין [עריכה]
| מארי, דוכסית מקלנבורג-שוורין | פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין | פול פרידריך, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין | פרידריך לודוויג, נסיך מקלנבורג-שוורין |
| אלנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה) | |||
| אלכסנדרינה, נסיכת פרוסיה | פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה | ||
| לואיז, נסיכת מקלנבורג-סטרליץ | |||
| אוגוסטה, נסיכת רויס-קוסטריץ | היינריך LXIII, נסיך רויס-קוסטריץ | היינריך XLIV, נסיך רויס-קוסטריץ | |
| וילהלמינה פון גוידר | |||
| אלאונורה, רוזנת סטולברג-ורניגרוד | היינריך, רוזן סטולברג-ורניגרוד | ||
| ג'ני, נסיכת שונבורג-ולדנבורג |