שושלת רומנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל האימפריה הרוסית בתקופת שושלת רומנוב

שושלת רומנוברוסית Рома́нов) היא שושלת הצארים השנייה והאחרונה ששלטה באימפריה הרוסית שלטון אבסולוטי בין השנים 1613 ל-1761. משנת 1761, החל משלטונו של פיוטר השלישי, ועד נפילת הקיסרות בשנת 1917, השתייכו הצארים הרוסים לענף של בית אולדנבורג הצפון-גרמני, שנוצר מנישואיה של נסיכה מבית רומנוב לדוכס הולשטיין-גוטורפ, שהשתייך לבית אולדנבורג. על אף שרשמית המשיכה השושלת להיקרא "רומנוב", נוטים גנאלוגים להתייחס אליה באופן מדויק יותר כשושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב.

מוצא ועלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאה של שושלת רומנוב, ושל לפחות עוד עשרים משפחות אצולה רוסיות אחרות, היה הבויאר אנדריי קובילה שחי באמצע המאה ה-14. מעמדה של השושלת עלה בזכות צאצאיתו של קובילה, אנסטסיה רומנובה, שחיה באמצע המאה ה-16 ונישאה לצאר איוואן הרביעי משושלת רוריק. שם אביה של אנסטסיה היה רומן, ומכאן נגזר שמה של השושלת. אנסטסיה הייתה הקיסרית הראשונה של רוסיה, ומותה המוקדם בשנת 1560 שינה את מזגו של איוואן, שהאמין כי הבויארים הרעילו אותה. פיודור, בנם של איוואן ואנסטסיה, שירש את מקומו של אביו, היה השליט הרוסי האחרון משושלת רוריק לאחר 700 שנות שלטון. את כתרו ירש גיסו, בוריס גודונוב, שכדי להרחיק מהשלטון את בני משפחת רומנוב הגלה אותם לקצוות המדינה.

מזלה של שושלת רומנוב חזר שוב עם נפילתה של שושלת גודונוב ועלייתו לשלטון של מיכאל הראשון (1613-1645), הצאר הראשון מבית רומנוב (שהיה אחיינה מדרגה שנייה של הקיסרית אנסטסיה רומנובה. מיכאל רומנוב עלה לשלטון ברוסיה בזמן תקופה של תוהו ובוהו בממלכה הקפואה רחבת הידיים (שנים מעטות קודם הפולנים שלטו במוסקבה ורק התקוממות רוסית עממית שמרה על עצמאות הממלכה), ייצב את הממלכה ויצר שושלת יציבה ששלטה במשך כ-300 שנה על אימפריה רחבת ידיים.

משבר ירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצאר פיוטר הגדול הפך את רוסיה למעצמה אירופאית מדרגה ראשונה, שיכלה להתמודד צבאית במלחמה הצפונית הגדולה. החל מאותה תקופה רוסיה החלה בשורה של מערכות צבאיות שהביאו אותה לשלוט על שישית מיבשת כדור הארץ. לאחר מותו של פיוטר המדינה עבר תקופה של משבר ירושה, שכן בנו היחיד ויורש העצר של הצאר, אלכסיי, הוצא להורג באשמת בגידה במדינה. לאחר מות בנו של אלכסיי, הצאר פיוטר השני, בשנת 1730 נכחד בעצם הענף הגברי של שושלת רומנוב. נשות השושלת היחידות שנותרו היו דודותיו של פיוטר השני, הקיסרית אנה והקיסרית יליזבטה, ששלטה במדינה בהצלחה עד מותה בשנת 1762. משום שגם אנה וגם יליזבטה לא ילדו יורשים זכרים יורש העצר היה צריך להיבחר בין שני נסיכים: איוואן השישי, אחיינה מדרגה שנייה של אנה אותו אימצה כשהיה תינוק, או קארל פטר, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינה של יליזבטה, שהיה גם באותה התקופה יורש העצר לכס המלוכה השבדי. יליזבטה העדיפה כמובן את אחיינה וקארל פטר הוכתר לאחר מותה כצאר פיוטר השלישי, הצאר הרוסי הראשון לשושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב.

שושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שפיוטר השלישי לא השתייך ישירות לשושלת רומנוב, הוא שמר על השם והדגיש את מוצאו מפיוטר הגדול. בנו של פיוטר השלישי, הקיסר פאבל הראשון, היה גאה במיוחד בהיותו נינו של הצאר הרוסי הגדול, על אף שאמו הגרמנייה, יקטרינה השנייה, רמזה בזיכרונותיה כי הוא בכלל היה בנו של מאהבה, הרוזן סלטיקוב. פאבל, שהיה מודע לסכנת היווצרות מלחמות ירושה, חוקק חוקים חדשים וקפדניים במיוחד לשושלת רומנוב, שקבעו בין השאר את חוקי הירושה המדויקים, וכן קבעו כי כל הקיסרים ונשותיהם חייבים להשתייך לדת האורתודוקסית. בנו של פאבל, אלכסנדר הראשון, הוסיף לחוקים אלו וקבע כי חברי משפחת המלוכה הרוסית חייבים להינשא בהתאם למעמדם, כלומר לחברי משפחות מלוכה אחרות.

בסך הכל שלטו ברוסיה שישה קיסרים משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב: פאבל הראשון, אלכסנדר הראשון, ניקולאי הראשון, אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי וניקולאי השני. כולם נישאו לנסיכות גרמניות, חוץ מאלכסנדר השלישי, שנישא לנסיכה דנית. מצב זה גרם לבעיה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז האמין הציבור הרוסי שהקיסרית, אלכסנדרה פיודורובנה, תמכה בצד הגרמני.

בשנת 1917 גרמה מהפכת פברואר לניקולאי השני לוותר על כס המלוכה לטובת אחיו מיכאיל, שסירב לקבל על עצמו את התפקיד ובכך סיים את שלטון שושלת רומנוב, שנמשך יותר מ-300 שנים. בעוד חלק מחברי השושלת הצליחו לברוח מהמדינה לאחר תחילת המהפכה, רבים מהם נשארו ברוסיה ונרצחו על ידי מהפכנים בולשביקים, בהם ניקולאי השני, רעייתו אלכסנדרה וחמשת ילדיהם. בשנת 1991 נמצאו והוצאו מקברם גופותיהם של הקיסר והקיסרית לשעבר, יחד עם גופותיהם של שלושה מילדיהם. מכיוון ששתי גופות היו חסרות, רבים מאמינים כי שניים מילדי הקיסר הצליחו להימלט מהרוצחים, על אף שעד היום ישנה מחלוקת באשר לזהותם של שני הילדים שגופותיהם לא נמצאו. בשנת 1998 נקברו הגופות בקתדרלת פיוטר ופאבל שבסנקט פטרבורג, שם קבורים רבים מבני שושלת רומנוב. בשנת 2007 התגלו שרידי שתי גופות סמוך למקום הימצאות גופותיהם של שאר בני משפחת רומנוב, ולאחר בדיקות דנ"א מעמיקות, התגלה כי הגופות שנמצאו הן גופות שני הילדים החסרים.

שושלת רומנוב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנם שני טוענים לראשות שושלת רומנוב: מריה ולדימירובנה רומנובה, נינתו הגדולה של הצאר אלכסנדר השני, וניקולאי רומנוביץ' רומנוב, נינו של הצאר ניקולאי הראשון, ורני רומנובסקי-קראסינסקי, דוכס גדול של רוסיה נינו של הצאר אלכסנדר השני .

שליטי רוסיה משושלת רומנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

צארי רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסרי רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע זהב שהונפק בתקופת הצאר ניקולאי השני

קיסרי רוסיה משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]