מדיטציית חושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדיטציית חושך היא משפחה של טכניקות מדיטציה שבמהלכן מתרגל האדם מגע עם חשכה או עם צללים.

מקורו של התרגול בחושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר דעות לגבי מקורותיהם של תרגולי החושך.

  • באסכולת הנינגמפה (Nyingmapa) של הבודהיזם הטיבטי ישנה מסורת של תרגולי חושך באמצעות שהות של ימים ואפילו שבועות בתוך מערות או חדרים חשוכים.
  • גיבור ספרו של קרלוס קסטנדה, דון חואן, מציע טכניקה המתבססת על מעקב אחרי צללים. הטכניקות של דון חואן מיוחסות למסורת אינדיאנית עתיקה באזור מקסיקו שייתכן ואף קדמו לבודהיזם הטיבטי.
  • יש מי שטוען שמקור השיטה הוא דווקא יהודי על פי הפסוק כי אשב בחושך, ה' אור לי (מיכה ז')

תרגולי חושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו מציע מספר דרכים וטכניקות לתרגל מדיטציית חושך.

  • הגישה הגלובלית - אינה מחייבת תרגול ספציפי - אבל המתרגל אמור לחיות במשך שבוע שלם ללא תאורה מלאכותית.
  • הגישה המתודית כוללת שלושה תרגולים הדרגתיים:
    • ישיבת חושך - ישיבה דוממת בחשיכה מוחלטת במשך שעה לפחות.
    • שהיית חושך - התמקדות בתחושת החושך בזמן שכיבה.
    • נשיאת חושך - טכניקת "שוק"[1]הכוללת ריכוז בחושך המוכל באדם.

הערה: בשיטה המתודית לא ניתן לתרגל את השלבים המתקדמים לפני התנסות של מספר חודשים בשלב הראשון

  • הגישה של התרגול ההפוך הכוללת ריכוז בחשיכה שנוצרת עקב עצימת עיניים ושחרור החשיכה הזו אל האור.
  • מתרגלים מנוסים בטכניקת חושך יכולים גם לעקוב אחרי צללים באור יום מלא, הטכניקה הזו, כנראה מקורה בכישוף הילידים האמריקאים.

התאוריות של תרגול החושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקרון המנחה מאחורי המקור הבודהיסטי של הטכניקה הוא אלחוש. הכוונה הייתה ליצור חלל תרגול נעדר גירויים שיתאים להתמרה של התת-מודע. ניתן לומר שבאופן הזה מדיטציית חושך מהווה שכלול לויפאסנה המסורתית.
בגישה המודרנית לתרגולי חושך, ניתנה חשיבות גם לתהליך זיהום האור שמהווה, על פי התאוריה, עומס נפשי נוסף המודחק בתת-ההכרה. תרגול החושך מאפשר לאדם להשתחרר מהלחצים הפסיכופיזיים הנגרמים לו על ידי תאורה מלאכותית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טכניקות שוק הן טכניקות מדיטציה המבוצעות תוך כדי פעילות יומיומית