אושו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אושו"

אוֹ‏שוֹ‏ (11 בדצמבר 1931 - 19 בינואר 1990) הוא כינויו של ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין (הינדי: रजनीश चन्द्र मोहन जैन), פילוסוף, סופר ומיסטיקן הודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נולד במאדהיה פראדש, בהודו. לטענתו, אושו חווה תהליך של הארה בגיל 21, בעת שלמד פילוסופיה באוניברסיטת סאגאר. בין השנים 1952 ל-1953 עסק אושו בפיתוח טכניקת החושך. פיתוח הטכניקה פגע, לדבריו, ביכולותיו הגופניות והביאה אותו למצב שנזקק לכיסא גלגלים. בעת היותו סטודנט זכה אושו במקום הראשון בתחרות הוויכוחים של הודו כולה. החל משנת 1961 שימש כמתרגל לפילוסופיה באוניברסיטת ג'בלפור והיה ידוע כמרצה חדשני ומרדן שמעדיף להוציא את תלמידיו לטיולים במדשאות הקמפוס, מאשר להרצות בפניהם באולמות.

הדרכה רוחנית והקמת האשראמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, בעת ששימש כמרצה לפילוסופיה, עסק אושו גם בהוראה לא רשמית בנושאי מדיטציה ומודעות. בשנת 1966 זנח אושו באופן סופי את ההוראה והקים את האשראם הראשון במומביי. בשנת 1974 פתח אושו בעזרת תלמידיו מרכז ללימודי מדיטציה ולמחקר מיסטי בעיר פונה, השוכנת כ-160 קילומטר ממומבאי. לימים כונה המרכז הזה בשם Pune One.

"ההרפתקה האמריקנית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגד אושו הוגש כתב אישום על שלושים וחמש עבירות באורגון ב-28 באוקטובר 1985‏. האישומים כללו עבירות הגירה והצהרות שווא בקבלת הויזה שלו. אושו הסכים לשלם 400,000‏$ כקנס וגורש מארצות הברית.

בשנת 1981 ביקש אושו אשרת כניסה לארצות הברית. הסיבה הרשמית לבקשת האשרה הייתה קבלת טיפול רפואי למחלת הסוכרת ממנה סבל כל חייו. למעשה התכוון אושו להקים באמריקה את המרכז החדש לחסידיו. חסידיו של אושו רכשו חווה באזור מחוז וואסקו שבמדינת אורגון שבארצות הברית, לשם עבר אושו להתגורר במשך מספר שנים. לחווה ניתן השם "ראג'נישפורם", על פי כינויו של אושו באותה התקופה.

חסידיו של אושו הסתכסכו עם התושבים המקומיים באזור החווה, וכמו כן התגלו מעילות בכספי הקומונה, ומספר חברים בכירים מחוג התלמידים הקרוב לאושו נעצרו והורשעו על עבירות פליליות שונות. אושו תמך בחקירה ובמיצוי הדין עם כל העבריינים מבין חסידיו ומקורביו אלא שבסוף אוקטובר שנת 1985, נעצר גם הוא בחשד לעבירות על חוקי ההגירה של ארצות הברית. בעצת פרקליטיו הוא הגיע לעסקת טיעון עם השלטונות האמריקאיים לפיה יעזוב את תחומי ארצות הברית.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שגורש מארצות הברית פתח אושו במסע ברחבי העולם ונשא דברים בפני תלמידיו וחבריו במדינות שונות. בשנת 1986 חזר אושו להודו ובינואר 1987 פתח מחדש את האשראם בפונה וחידש את מסורת ההרצאות ב-"היכל בודהא". בשנת 1989 זנח את כינויו "בהגואן שרי ראג'ניש" וביקש להיקרא בשם אושו בלבד.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו מת בעיר פונה במדינת מהרשטרה ההודית בתאריך 19 בינואר בשנת 1990. גופתו נשרפה על פי מסורת ההינדו ואפרו ניטמן על יד היכל בודהא בתוך שטח הקומונה הבינלאומית של אושו, בתוך מבנה מיוחד שנקרא אושו סמהדי.

שיטות המדיטציה של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נודע במיוחד בזכות שיטות המדיטציה הרבות שפיתח. המפורסמות שבהן: דיינמיק, מיסטיק רוז, קונדליני, נאטאראז' ועוד. המיוחד בהן הוא שבירת דפוס ארוך שנים של מדיטציות פסיביות, אשר אופיינו בישיבה דוממת במטרה לאפשר לגוף ולנפש להיכנס למצב מדיטטיבי. על פי תפיסתו של אושו, טכניקות המדיטציה הפסיביות אינן מתאימות לאדם המערבי, כיוון שמחשבתו העמוסה והמוטרדת ואורח חייו הלחוץ מקשים על כניסה למצב מדיטטיבי באופן פסיבי. בהתאם לכך פיתח ושכלל אושו טכניקות מדיטציה אקטיביות המשלבות פעילות פיזית כגון ריקוד וריצה, והבעה מכוונת של רגשות באמצעות צחוק ובכי.

הפילוסופיה של אושו: בין נאו זן לאושואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה של אושו מבוססת על פירושו לאמונה הטאואיסטית ולכתבים של מספר מורי זן כגון מא צו ,נאנסן וסוזאן. הפילוסופיה דוגלת בחיים ללא תכנון, ללא ארגון ושיטתיות, כאשר כוחות היקום הם שמובילים את האדם באופן ספונטני למקומו הנכון בבריאה. מצבו הנפשי האידאלי של האדם על פי הפילוסופיה של אושו הוא מצב שאושו כינה בשם no mind. כינוי זה נובע כנראה מדבריו של מורה הזן היפני מואמון שאמר שתוק, שתוק, חדל מכל דיבור. האמת המוחלטת היא אפילו ללא מחשבה. במצב ה-no mind, הכרתו של האדם אמורה להיות נקייה מכל מחשבה, הרהור או חלומות בהקיץ. האדם אמור להיות דרוך ועירני לכל אתגר שיציבו מולו החיים ואמור לפעול באופן טבעי וספונטני ללא התלבטויות או דעות קדומות. את הפילוסופיה הזו כינה אושו בשם נאו זן, מתוך הוקרה למורי הזן מימי הביניים, שלטענתו הניחו את יסודותיה.

במשך כל שנות פעילותו, הטיף אושו נגד ארגונים דתיים ותאולוגיה שיטתית ומסודרת. הוא ביקש מתלמידיו שלא ללכת בעקבותיו אלא "למצוא את האור שלהם" ולפלס לעצמם דרך רוחנית, עצמאית ומקורית שנובעת מהאינדבדואליות האמיתית שלהם. מבקריו של אושו טוענים שלמרות התנגדותו המילולית לדת המאורגנת, ביסס אושו בעצמו כת טקסית בעלת פולחנים יומיומיים (תרגול דיינמיק בבוקר ו-קונדוליני בערב) ומנהגים חברתיים ברורים כמו התנגדות לנישואים והתנגדות להפרדה בין המינים גם במלתחות ושירותים ציבוריים. מבקרים אחרים של אושו טוענים כי על סמך הפולחן והמנהגים, אושו הקים למעשה דת חדשה. דת זו מכונה אושואיזם, ואילו מאמיניה, כלומר חסידיו של אושו, מכונים אושואיסטים.

נאו טנטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג חדש יחסית שטבע אושו הוא נאו טנטרה, זהו שילוב בין הטנטרה לשיטות טיפול. שילוב חוכמת המזרח עם הידע והפתיחות של המערב תוך שימת דגש על החסימות הריגשיות ומקבילותיהם הפיזיות, מציאת המקור לחסימות אילו וכיצד ניתן לרפא אותן. הנאו טנטרה עושה שימוש בכלים מודרניים, אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, הפסיכודרמה כמו גם שימוש בתורות מודרניות יחסית כדוגמת תורת ה'פעימות' (pulsation), וה'ביו-אנרגיה' (Bio-Energy) של וילהלם רייך. לצד התרגול המסורתי של הטנטרה, מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. לצד טכניקות מדיטציה עתיקות נעשה שימוש במדיטציות מודרניות הנעזרות בתנועה, מוזיקה וריקוד.

טנטרה כתרפיה מאפשרת התמודדות עם טראומות ריגשיות ומיניות אשר פוגעות בתפקוד המיני, מערכות יחסים ואף בבריאות הפיזית. כמו כן, היא מאפשרת תקשורת טובה יותר של המטופל עם עולמו הפנימי וכתוצאה מכך, תקשורת בריאה עם הסובבים אותו. בין המושגים שנעשה בהם שימוש "נו - אטצ'מנט" - מושג הלקוח מעולם הבודהיזם, לפיו אמורים בני הזוג, להתנהג בהתאם למשיכה המינית העכשווית שלהם, ולא לפי כללי הזוגיות הנהוגים בעולם המערבי. "כאן ועכשיו" - מושג המגדיר את הרגע הנוכחי כרגע מיוחד שלא יחזור לעולם.

ספריו של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידיו פירסמו כמה מאות ספרים אשר מכילים רבות מהרצאותיו שנערכו רובן באשראם שייסד בפונה ואשר עסקו בעיקר במקומה של הרוחניות בחייו של האדם המודרני.

Cquote2.svg

מדיטציה היא הרפתקה, ההרפתקה הגדולה ביותר שהתודעה האנושית יכולה לבחור. מדיטציה היא רק להיות בלא לעשות דבר – אף פעולה, אף מחשבה, אף רגש. אתה רק קיים, וזה תענוג עילאי. מאין בא התענוג הזה, כשאינך עושה דבר? הוא בא משום מקום, או שהוא בא בכל מקום. הוא אינו נגרם, מכיוון שהקיום עשוי מהחומר הנקרא אושר. מדיטציה אינה נגד עשייה. לא תיאלץ לברוח מהחיים. היא פשוט מלמדת אותך דרך חיים חדשה: אתה הופך למרכז הציקלון. חייך ממשיכים. למעשה, הם ממשיכים ביתר עוז – ביותר שמחה, ביותר בהירות, ביותר חזון, ביותר יצירתיות – אך עם זאת אתה רחוק, רק צופה על הגבעה, פשוט רואה את כל אשר מתרחש סביבך. אינך העושה, אתה הצופה.

Cquote3.svg
– אושו

אושו על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שגורש מארצות הברית נקט אושו בקו אנטי אמריקני תקיף, במיוחד נגד נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן. את הקמת מדינת ישראל הוא ייחס למזימה אמריקנית. מדבריו על מדינת ישראל:

Cquote2.svg

הגרמנים רצחו מיליוני יהודים והאמריקאים קינאו בהם. הם לא היו מסוגלים לרצוח יהודים כמו הגרמנים, לכן הם הקימו ליהודים מדינה באמצע העולם הערבי, כך שהערבים יהרגו את היהודים במקום האמריקאים. אני מתנגד לגבולות ולמדינות ואני לא רואה כל תקווה לקיום ישראל בתוך מאתיים מיליון אנשים ששונאים אותה.

Cquote3.svg

הקומונה הבינלאומית של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 פתחו אושו ותלמידיו אשראם בעיר פונה, בקרבת בומביי (כיום מומבאי). בתקופת חייו פעל האשראם תחת השם "הקומונה הבינלאומית של אושו". לאחר מותו שונה שם המקום ל-"Osho International Meditation Resort". במקום ממשיכים להתקיים לימודי מדיטציה ותהליכי צמיחה אישית, ובמקביל מוצעים שירותי נופש כגון בריכת שחיה, ג'קוזי, מגרשי טניס וכדומה. בישראל קיימת קהילה המקיימת סדנאות,פסטיבלים, ואירועים רבים ברוח אושו והעידן החדש.

ביקורת על אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבקריו של אושו, מתארים משטר של עריצות, שקרים, חמדנות, נסיונות הרעלה ואף רציחות ממש שהתקיימו בכת שלו, כביכול שלא בשליטתו, אך למעשה בידיעתו המלאה. בשל התנגדותו להולדת ילדים, הוא דרש מנערות בנות שבע עשרה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה של עיקור ורבות עשו כן. הוא חי חיי פאר והחזיק אוסף של 97 מכוניות רולס רויס, אך דרש מנאמניו לעבוד ללא תשלום שבעה ימים בשבוע, שתים עשרה שעות מדי יום, בבניית מרכזו באורגון בארצות הברית. כדי לשבש מערכת בחירות מקומית שאיימה על האינטרסים שלו, אנשיו הרעילו אוכל במסעדות וגרמו הרעלת מזון המונית.‏‏‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי אושו שיצאו בעברית:

  • כשהנעל מתאימה בהוצאת גל.
  • מדיטציה - ראשית החופש ומהותו בהוצאת גל.
  • החיפוש אחר המופלא - קונדוליני ושבעת הגופים בהוצאת אור עם.
  • טנטרה - ההבנה העילאית (בהוצאת מסדה).
  • סקס, שקרים ומדיטציה (בהוצאת אסטרולוג)

ספרי עיון:

  • Hugh Milne. Bhagwan: The God that failed (A Thomas Dunne Book) St. Martin Pr. April 1987. יו מילן היה שומר ראשו האישי של אושו במשך מספר שנים, והפך ממעריץ למאוכזב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פרנסיס פיצ'ג'רלד, ‏Rajneeshpuram, מגזין ניו יורקר