מדיניות הכלב האחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיניות הכלב האחד היא מדיניות של הממשל בסין, לפיה כל משפחה יכולה לגדל לכל היותר כלב אחד. המדיניות גם מגבילה את גובה הכלבים - עד 35.5 סנטימטרים, ואוסרת על גידול כלבים פראיים ומסוכנים. בנוסף נאסר על נטישת הכלבים, ועל טיול עימם במקומות ציבוריים כגון שווקים ופארקים.

המדיניות מיושמת משנת 2006 בבייג'ינג. בהמשך היא הורחבה גם לערים גואנגג'ואו (מ-2009[1]), צ'נגדו, ושנגחאי (מ-2011[2]).

המדיניות יושמה לראשונה ב-2006, לאחר שחלה עלייה במקרי המוות בעקבות הידבקות במחלת הכלבת - 2,651 מקרי מוות מהמחלה דווחו בשנת 2004; רק 3% מהכלבים בסין היו מחוסנים מפני המחלה.‏[3]

הטלת המגבלות הובילה למספר הפגנות מחאה מצומצמות בבייג'ינג. כן עלו תגובות מעורבות מצד ארגוני בעלי חיים שונים ברחבי העולם, כגון התנגדות מצד הארגון האמריקאי "Humane society" (שאנשיו טענו כי הפתרון להתפשטות הכלבת בסין הוא הגברת החיסונים לכלבים ולא הגבלת מספרם), לעומת הבעת תמיכה במדיניות מצד ארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים" (שאנשיו טענו כי הדבר אולי ימנע מאנשים לנסות לגדל יותר כלבים ממה שהם מסוגלים).‏[3]

באזורים אחרים בסין, המדיניות הקיימת לרוב היא הטלת קנסות שונים על בעלי כלבים. ב-2006 נערך מבצע ממשלתי בו נטבחו בתוך חמישה ימים 50 אלף כלבים באזור יונאן לאחר מספר מקרי הידבקות בכלבת.‏[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]