מונומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכימיה, מונומר (Monomer מיוונית: מונו - אחד, מר - יחידה) הוא אבן הבניין של הפולימר. זוהי מולקולה אשר חוזרת במחזוריות קבועה בפולימר. המונומר הטבעי הנפוץ ביותר הוא גלוקוז, הנקשר בקשרים גליקוזידיים לפולימרים רבים כמו תאית ועמילן, ומהווה למעלה מ-77% ממסת הצמח. לרוב מתייחס המונומר למולקולות אורגניות שיוצרות פולימרים סינתטיים, כגון, כלוריד ויניל שמשמש ליצור פוליויניל כלוריד (PVC). התהליך בו מונומרים מתחברים בקצותיהם ויוצרים פולימר נקרא ׳׳׳פלמור׳׳׳.

הגדרת IUPAC[עריכת קוד מקור | עריכה]

׳׳׳מונומר׳׳׳ הוא חומר המורכב ממולקולות מונומר.

׳׳׳מולקולת מונומר׳׳׳ היא מולקולה שיכולה לעבור תהליך פלמור, ולפיכך תורמת יחידות מבנה הכרחיות למבנה של מקרומולקולה.

מונומרים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומצות אמינו הן מונומרים טבעיים שמתחברות בפילמור בריבוזום על-מנת ליצור חלבונים. נוקלאוטידיםֿ מונומרים הנמצאים בגרעין התא, מתחברים בפלמור ליצירת חומצת גרעין - DNA ו-RNA. מונומרים של גלוקוז יכולים לשמש בפלמור ליצירת עמילן, גליקוגן או תאית.

שמות המולקולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרכובות הקטנות ביותר שנוצרות הבנויות ממונומרים נקראות דימרים, טרימרים, טטרמרים וכו׳, אם יש בהם 2, 3, 4 וכו׳ יחידות מונומרים, בהתאמה. שמות יחידות המונומרים הללו נרמז על ידי התחילית היוונית המתאימה; כך לדוגמה דצמר (decamer) מורכב מ-10 מונומרים. באפן כללי, מולקולות המורכבות ממספר קטן יחסית של מונומרים, עד לעשרות ספורות, נקראים אוליגומרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]