מוסא בן דוד וחיון
הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במרקש לאביו רבי יהודה שהיה מדייני העיר. שם המשפחה 'דוד וחיון' הוא עתיק, וידוע כבר מהמאה הארבע העשרה.[1] כינוי המשפחה היה "אטאחוני".[2] למד אצל חכמי עירו והתפרסם בשל היותו שקדן ומתמיד.[3] לימים התמנה לראשות הישיבה, שאז מנתה כשלש מאות תלמידים.[4] בין תלמידיו נמנו רבי משה רוזיליו ורבי יהודה אלמליח.[5] סמוך לשנת ה'תקס"ב התמנה לדיין בבית הדין של העיר בראשות רבי אברהם פינטו ורבי שלמה אסבאג, יחד עם רבי יעקב פינטו השני, רבי יהודה הצרפתי, רבי משה אסבאג ורבי שלמה אוזנקוט. בית הדין נשא ונתן בענייני הלכה עם יתר חכמי מרוקו, כדוגמת רבי רפאל בירדוגו רבה של מקנס.[6] כמו כן עמד רבי מוסא בקשר הלכתי עם שד"רים שונים.[7] וכן היווה כתובת לשאלות בנושאי קבלה בקרב חכמי מרקש.[8]
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפטר בכ"ד באב ה'תקע"ז. הספידוהו רבי רפאל מסעוד אבן מוחא,[9] ותלמידו רבי משה רוזיליו.[10] נזכר בפיוטי 'שוכני מערה' של מראכש.[11]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מוסא הוליד לפחות שתי בנות. באגרת ששלח לחכמי צפרו, ביקש תמיכה כלכלית להוצאת הנדוניה של שתי בנותיו, ודיווח על מצבו הכלכלי הירוד.[12] יש המשערים שרבי מוסא ביקש תמיכה כלכלית גם מיהודי מקנס.[13] מצאצאיו ידועים רבי ראובן פינטו, ורבי מסעוד קורקוס - מחכמי העיר.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חידושים על הטור – טרם נדפס.
- חידושים על השולחן ערוך – על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. חלקם נדפסו בספר 'ביאור מהרא"ח' על חושן משפט.
- שאלות ותשובות – מקבץ מתשובותיו יצא לאור בספר תשובות חכמי מראכש.
- הגהות לספר כנסת הגדולה – טרם נדפס.
- הגהות על כתבי האר"י אוצרות חיים וספר הכוונות – חלקם נדפסו בקובץ מן הגנזים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף פרץ והרב יוסף הלל (עורך), קדושי מראכש, "רבי מוסא בן דוד וחיון", הוצאת קהילות ישראל, ירושלים ה'תשפ"א.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: הרב יוסף משאש, 'אוצר המכתבים', ח"א סימן קסג.
- ^ בטעם הכינוי "טאחוני", יש ששיערו שהייתה בבעלות המשפחה טחנת קמח (מבוא לקול מבש"ר הנד"מ עמ' 4). ויש ששיערו משום שהיה תלמודי גדול והיה טוחן את התלמוד ומשנן לתלמידיו בעיון וסברא (אבני זיכרון לקהילת מראקש עמ' קמד), ולא נראה כהשערה זו, שהרי כינוי זה היה של המשפחה ולא שלו פרטי.
- ^ ראו ענף שושן (קריספין) מד, ב: "הרב הקדוש אחד מחכמי מראקיש יע"א הקדמונים חלקם בחיים כמוהר"ר רבינו מוסא טאחואני זצוק"ל, כל הלילה היה רוכב על קורה אחת הבנויה בקיר ובכותל ביתו שאם יבוא לו שינה יפול מעל הקורה ויתעורר אז ללמוד".
- ^ ראו מבוא לקול מבש"ר הנד"מ עמ' 4.
- ^ לחם יהודה כת"י עמ' 68 א.
- ^ ראו משפטים ישרים חלק ב סימן ריג.
- ^ בספר תשובות חכמי מראכש סימן פז - תשובה לשד"ר רבי חזקיה יוסף קובו.
- ^ רבי דוד צבאח בספרו משכיל לדוד בהגהות על אוצרות חיים (עמ' רמ"ו) כתב: "כן תירץ לי החכם הר"מ ן' דוד אוחיון נר"ו". וכן מביא הגהות רבנו על אוצרות חיים בעמ' רמ"ה, רמ"ז, רנ"ב, רנ"ד, רנ"ו.
- ^ ראו פרפראות לחכמה פ' וילך (עמ' נט).
- ^ קול מבש"ר בבא קמא יח, ב מדפי הספר: "כשהגענו בלימוד הישיבה לדף ס"ז נפלתי למשכב בר"ח אב ש"ש תקע"ז לתפ"ץ, וכשהגיעו החכמים בלימוד הישיבה לדף ס"ט נלקח ממנו ארון האלהים מורנו ורבינו ועטרת ראשינו ריש מתיבתא סוה"ר שכבר יצא מוניטון שלו בעולם הח' הש' והכולל החסיד העניו כמוהר"ר מוסא בן דוד אוחיון זלה"ה. ומן השמים רחמו עלי ודרשתי עליו בפקידת השבוע בסדר שופטים ושוטרים, והנושא בא צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה".
- ^ מצבות מראכש עמ' לו-ז.
- ^ ראו 'מן הגנזים' חלק טז עמ' שסא.
- ^ ראו: יאיר דלויה, 'נדוניית הת"ח ממראכש', בתוך: 'מנורה בדרום' כסלו תשפ"ד עמ' יז- יט.